בזק, מנורה מבטחים, תן ביס, ספלנדיד, עלית אאודי, ויסוצקי, HOT, yes, מילקי, סופרפארם, סיאט, מובילאיי, קליק, סיטרואן, קופת חולים מכבי, קופת חולים לאומית ועוד ועוד. זוהי רק רשימה חלקית של פרסומות של המפרסמים הגדולים בישראל, המוצגות ביוטיוב לצד תכנים וערוצים שמכילים תוכן מסית כנגד מדינת ישראל - ורובם אפילו לא מודעים לכך.

המפרסמים יודעים לאן הכסף שלהם הולך ביוטיוב?

אז נכון, גם האג'נדה של ארטימדיה ברורה למדי - מבחינתה כל דרך כשרה בניסיון להעביר אליה נתח שוק גדול יותר מכספי המפרסמים הישראליים. לשיטתה של ארטימדיה, מפרסמים ישראליים צריכים להחרים את יוטיוב מכיוון שזו עוזרת לממן את גופי הטרור העולמיים כשהיא חולקת עמם רווחי פרסום על תכנים שהעלו לרשת.

התגובה הישראלית לתופעה שכזו היא טבעית ויש לארטימדיה על מה לסמוך כשהיא מפנה אצבע מאשימה לגוגל. אך זה לא נעצר שם, ודווקא מתחת לאף של המפרסמים הישראליים. בדיקה של אייס שהתמקדה באותו ערוץ יוטיוב שאחד מדרשניו הואשם בהסתה, מגלה כי אפילו כספם של המפרסמים המקומיים, הגדולים ביותר בישראל מוזרם למקומות שהם ככל הנראה לא מודעים אליהם ולא היו רוצים שיגיעו אליהם.



בין המפרסמים הישראליים שפרסומות שלהם מופיעות כפרה-רול - פרסומת לפני ניגון הסרטון המבוקש בערוץ Al-Msjed Al-Aqsa ניתן למצוא את בזק, מילקי שטראוס, HOT, מנורה מבטחים, ליס פור יו, סופרפארם, סיאט, וניש, סיטרואן, קופת חולים מכבי, קופת חולים לאומית, תן ביס, ספלנדיד ועוד.

 

שלל הפרסומות הישראלית בערוץ המסית נגד ישראל

הביקורת המרכזית כנגד גוגל, ובעקיפין כנגד המפרסמים, נוגעת למחזור הכסף מסביב, שכן ההכנסה מהפרסום מתחלקת בין יוטיוב לבעלי התוכן. באופן שכזה נוצר מצב אבסורדי שבו מפרסמים ישראליים כמו אלו שצוינו לעיל עוזרים לממן את אלו הקוראים להסתה, אלימות וגזענות כנגד יהודים ומדינת ישראל.

מנקודת מבט עולמית, ומתוך הנחה שגם מדובר בכסף גדול יותר, הטענה היא שיוטיוב וגוגל מזרימות כספים רבים לאותם ארגוני טרור בחלוקת הרווחים מפרסום שמלווה סרטונים של דעאש וארגוני טרור בינלאומיים. על כך נשענים גופים כגון ארטימדיה שקוראים למפרסמים ישראליים להחרים את יוטיוב מעצם העובדה שהיא נותנת יד (וכסף) לתופעה זו. הזרקור על הפרסומות הישראליות רק מחדד את הבעייתיות שבעניין, שכן, מן הסתם אף מפרסם ישראלי לא ירצה במכוון להיות זה שמממן את השייח' הבא שיטיף ויסיט נגד המדינה.

איש מדיה בכיר בשוק הדיגיטל בישראל אומר לאייס שלא לייחוס כי "יש לגוגל התחייבות מאוד ברורה שהפרסומות לא יעלו בתכני סקס וכד'. עם זאת, אני לא מכיר כל התחייבות ברורה של גוגל בעניין תכני הסתה ואלימות, אבל לא צריך ללכת רחוק, גם פייסבוק חוטאת בדבר הזה".

פרסומאי התמחה בתחום רכש המדיה בדיגיטל (גוגל, פייסבוק וכו') אומר לאייס דברים דומים: "הטענה הכי גדולה נגד גוגל היא על תכנים שאנחנו דורשים מראש שלא יוצגו לילדים וזה עדיין קורה. עם זאת, גם אני לא מכיר הגבלה מסוימת של גוגל על תכני טרור והסתה". לדבריו, "אין מצב בעולם שאני או אחד מהלקוחות שלי ירצה להיות שם ואני בטוח שאף אחד לא עושה את זה במודע".

פילוח שלא תמיד עובד

למפרסמים ביוטיוב יש אפשרות להגדיר ולפלח את הקהל אליו הם רוצים שהפרסומת תוגש - על כך בנוי כל עולם הפרסום הדיגיטלי המדיד - אך באמת של החיים זה לא תמיד כך. המפרסם מגדיר למשל שהוא מעוניין להגיע לגולש בעל כתובת IP בישראל, לפי תחומי עניין מסוימים, גיל, מיקום ג"ג וכו' וגם להגדיר היכן הוא מראש לא רוצה להופיע כגון תכנים שאינם ראוים לילדים. בפועל, לא מעט פרסומאים מעידים על כך שפרסומות שלהם המיועדות למבוגרים מוגשות על סרטוני תכניות ילדים. יתרה מכך, יוטיוב מציעה וממליצה למפרסמים להשאיר בתוך תקציב הפרסום שלהם חלק שמוגדר כ-Unknown, קהל שאינו מוגדר, במטרה להגיע לקהל חדש. בנוסף, בדיקת אייס מעלה שגם לגולשים המסווגים עצמם כאנונימיים ולא גולשים תחת חשבון הגוגל שלהם הפרסומות האלו מוצגות. 

בנוסף, בעלי התוכן המעלים אותו לאוויר הם אלו שבוחרים באיזו קטגורייה לאפיין את התוכן. כך לדוגמה, ערוץ היוטיוב של "מסגד אל אקצה" מוגדר כבידור - לא קטגוריה שמפרסמים בישראל יסמנו ככזו שבה הם לא מעוניינים להופיע. לדברי אחד הפרסומאים שעימם שוחח אייס, "אני יודע שזה כסף בשוליים, לא מדובר באחוזים גדולים ואין בזבוז גדול, אבל בכל זאת, אני לא רוצה להיות שם". לדבריו, "יש כאן סיפור נוסף - איך אתה כמי שאמון על הפרסום בגוגל מטעם הלקוח, מגלה שאין לך שליטה מלאה על התכנים אלא רק בדיעבד אחרי שהם עלו לאוויר. לקוח שאין לו צוות טוב שעושה בדיקה שכזו על בסיס יומיומי ימצא את עצמו במקומות שהוא לא רוצה להיות בהם".

"ואולי", תוהה בכיר נוסף, "הבעיה של גוגל מובנית ונובעת מהבדלי הפרספקטיבה של גוגל העולמית ואזרחי ישראל - מה שנתפס בעיננו כתכנים מסיתים אלימים וגזעניים נחשב עבורם כתוכן לגיטימי ודעה מקובלת. אפילו אצלנו בארץ העניין הזה לא ברור מספיק. אם יקום מישהו, יהודי וישראלי ויאמר שצריך לפנות את כל המתנחלים בכוח ולהחזיר את האדמות לפלסטינאים, חלק מהציבור יאמר שמדובר בהסתה לאלימות וחלק אחר יתמוך בדעה הזו - אז כיצד גוגל העולמית שרחוקה מהנעשה כאן תוכל להכריע בסוגיות שכאלו?".

פניות לנציגי גוגל בישראל - שיש מי שמגדיר אותם בישראל כ"משרד מכירות" בלבד - מסתיימות במקרים רבים בהפנייה לגוגל העולמית, כך שהסוגיה מתגלגלת שוב לגוגל העולמית וחוזר חלילה, והנה - מדובר במבוי סתום.

המקרה של השייח' חאלד מוגרבי שמדינת ישראל קבעה שהסית לאלימות ושלחה אותו לכמעט שנה לכלא, הוא עוד מקרה בתחום האפור הלא ברור. מן הסתם, סרטוני עריפת ראשים של אנשי המדינה האיסלאמית הם לא עניין שנוי במחלוקת, אלא תוכן שיוטיוב תסיר באופן מיידי, אך לא כל התכנים ואפילו רובם אינם נחשבים לחריגים באופן ברור. זה לא מפתיע אם כן שיש מי שקוראים להתערבות הממשלה בסגנון הצנזורה הסינית כדי לפקח את על התכנים המועלים ליוטיוב ומוצגים לגולשים מישראל. 

על כך אומר דובר משרד החוץ עמנואל נחשון: "מדינת ישראל מטפלת בנושאים מסוג אלו באמצעות משרד החוץ והמשרד לעניינים אסטרטגיים. אנחנו נמצאים בקש הדוק עם פייסבוק וגוגל וגם פעלנו די בהצלחה בשנתיים האחרונות בהורדת תכנים אלימים.עם זאת מדובר בקרב סיזיפי כשהכמות היא נגדך". לעניין הצנזורה אומר נחשון: "צריך לזכור שאנחנו במדינה דמוקרטית ובטח שלא נקבע לאזרחים מה לראות ומה לא - אנחנו פועלים במתכונת של שיתוף פעולה עם גוגל למרות שאנחנו לא תמיד מסכימים על מה שנחשב לתוכן מסית ומה לא". 

בשורה התחתונה, כל אנשי הפרסום שפרסומות של לקוחותיהם הופיעו ביוטיוב בתכנים שנחשבים עבורם כלא ראוים, מבינים שיש כאן בעיה. אחד מהם מסכם ואומר כי "הפתרון הוא שגוגל תגביר בעצמה את מנגנוני ההגנה והביקורת שהיא מפעילה, אבל בסוף, על כולנו להבין שמדובר במערכת פתוחה ולהשלים עם העובדה שבאחוז מסוים חלק מהתכנים שמופיעים בה יהיו לא ראויים".

המידע הועבר לגוגל ישראל שמסרה כי הוא הועבר לטיפול. עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה של גוגל לישראל לידיעה.