מסע היח"צ ההזוי על גבה של משפחת ביבס
הרצח של שירי, אריאל וכפיר ביבס זעזע את עם ישראל והעולם עמוקות. מסע ההלוויה המצמרר בהשתתפותם של אלפים לצידי הדרך רק הדגיש את העובדה הזו. עם ישראל, במחווה אחרונה, מיהר לקחת דגלים וחולצות כתומות ולעמוד בצידי הדרך בה עברה שיירת הארונות אל עבר בית העלמין ביישוב צוחר שבחבל אשכול.
אבל יש מחוות ויש מה שנראה כמו מסע יח"צ תמוה, כפי שנקטו מספר גורמים השבוע. נכון, הראשונים לצאת במסע היח"צ היו בכלל הארגנטינאים שהכריזו כי בצל השבת גופותיהם של ילדי משפחת ביבס, אריאל וכפיר, ואימם שירי ז"ל - והקביעה כי השלושה נרצחו כחודש לאחר חטיפתם - סגן ראש העיר בואנוס איירס הציג בפני מועצת העירייה הצעת חוק שלפיה שמו של רחוב בשם פלסטין בעיר ישונה ל"משפחת ביבס".
אבל הישראלים לא נשארו מאחור כמובן, וראש העיר של מגדל העמק מיהר והוציא הודעה לעיתונות כי החליט לקרוא לרחוב בשכונה בבנייה בעיר על שם המשפחה. העירייה אף הוסיפה כי נשקלת אפשרות למתג(!) את כל הרחוב בכתום, כולל צביעת המדרכות.
העירייה אפילו לא טרחה לפנות לירדן ביבס כדי לאשר מולו את המהלך בטרם הוציאה הודעה לעיתונות
העירייה אפילו לא טרחה לפנות לירדן ביבס כדי לאשר מולו את המהלך בטרם הוציאה הודעה לעיתונות. וכשנציגיה נשאלו על ידינו אם ירדן יודע השיבו: "נשתף את המשפחה באירוע". למזלם פנינו אל המשפחה ושאלנו את ירדן ביבס, שלא הביע את התנגדותו, אחרת זה היה יכול להיות פארסה תקשורתית מביכה במיוחד.
ראתה עיריית פתח תקווה את המהלך המסוקר של עיריית מגדל העמק ורצתה גם. "מה נעשה? מה נעשה?" חשבו הבכירים שם. "נקרא למרכז לגיל הרך על שמם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל!" וכמובן לא שכחו להוסיף מספר ציטוטים של ראש העיר (החשוד בשוחד) רמי גרינברג.
אתמול (ה') גם קיבלנו ידיעת יח"צ מעיריית גבעתיים שהם יאירו משהו בכתום, אבל כבר לא כל כך טרחנו לקרוא כי יש מחוות מתוקות ויפות כמו של עם ישראל בצידי הדרכים, ויש מחוות שאולי ראוי שגם אם נעשות (ושירי, אריאל וכפיר ראויים לכל הנצחה) - לא יוציאו עליהן הודעות פומפוזיות לעיתונות.
מי יגן עלינו מפני הריבית הגבוהה?
בהתאם לתחזיות, בפעם התשיעית ברציפות, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4.5%. הרקע להחלטה הוא שיעור האינפלציה בישראל שגבוה מעל יעד יציבות המחירים. כלומר, בנק ישראל חושש שהאינפלציה תעלה והכלי העיקרי שלו לריסון הוא כמובן הריבית. הבנק חושש כי אם יוריד את הריבית - זה יהווה אות להוציא יותר כסף (לאנשים יהיה יותר כסף זמין), מה שיעלה את האינפלציה - ובנק ישראל, כאמור, לא אוהב אינפלציה.
ההחלטה הזו אמנם החלטה שקולה ואחראית, וטובה למשק, אבל חייבים רגע להסתכל גם על האינדיבידואלים - עלינו. ריבית גבוהה משמעה שיותר אנשים נאנקים תחת החזר הלוואות ומשכנתאות, בזמן שהם גם כך קורסים תחת יוקר המחיה שרק עולה ועולה באין מפריע.
העצמאים נפגעים פעמיים: גם לוקחים הלוואות כדי להמשיך את היתכנות העסק שלהם וגם סובלים ממחסור במכירות
הזכרנו הלוואות - תסתכלו על העצמאים שנפגעים פעמיים: גם לוקחים הלוואות כדי להמשיך את היתכנות העסק שלהם, כשאנחנו יודעים שרוב העסקים הקטנים בישראל במצב לא טוב כלכלית בעקבות המלחמה, וגם סובלים ממחסור במכירות - היות ואף אחד לא קונה עכשיו מוצרים חדשים. בטח לא אם הם גם ככה נחשבים מותרות.
בנק ישראל אמנם ממשיך לצפות כי במחצית השנייה של 2025 הם יחלו בהפחתת הריבית, אבל מה יקרה בינתיים למשקי הבית והעסקים?
עם רווחים של 30 מיליארד שקל, מי יעצור את החגיגה של הבנקים?
בזמן שבמשק ספגו את נזקי המלחמה, בבנקים יכולים להסתכל על שנת 2024 בשביעות רצון. המספרים הרשמיים יפורסמו בשבועיים הקרובים, אבל על פי ההערכות הבנקים צפויים לסכם את השנה עם רווחים שיגיעו ל-30 מיליארד שקל, ואולי אף יותר.
איך מגיעים לרווחים כאלה? מהכסף שלנו, שהולך ונשחק בעו"ש או בתכניות חיסכון עם ריביות נמוכות שלא מכסות על האינפלציה. באופן רשמי, הקרדיט מגיע לבנק ישראל. זה העלה את הריבית בחדות כדי להתמודד עם העלייה באינפלציה ועם חוסר הנכונות של הממשלה לבצע צעדים משלה כדי להילחם בה. בימים האלה, כשישראל לא מוכנה להתחייב שתסיים את המלחמה, הבנק ממשיך במדיניות זהירה ולא מוריד את הריבית.
הבנקים דאגו שזה ישתלם להם. עליית הריבית גולגלה מיד אל ההלוואות של כל הלקוחות. כאשר הגיע הזמן לתת ריבית על הפיקדונות, הבנקים גילו הרבה פחות מוטיבציה. שם הריביות עלו במתינות, והבנקים מיהרו להוריד אותן בטענה של "ציפיות להורדת ריבית". כך בזמן שהריבית של בנק ישראל היא עדיין 4.5%, לקוחות בפועלים ובלאומי מקבלים פחות מ-3% על החסכונות. למה? כי אפשר.
איך מגיעים לרווחים כאלה? מהכסף שלנו, שהולך ונשחק בעו"ש או בתכניות חיסכון עם ריביות נמוכות שלא מכסות על האינפלציה
מדובר ברווחים כל כך גדולים, שהבנקים מיהרו לבקש אישור מבנק ישראל להגדיל את הדיבידנדים שלהם כדי לפנק את הבעלים בכסף שהצטבר בקופה. אלא שכאן הבינו בבנק ישראל שטמונה בעיה. הרווחיות העצומה של הבנקים עלולה להוביל לכך שאנשים ישאלו למה מי שאמור לשמור על הכסף שלנו מרוויח ממנו כל כך הרבה. בסיטואציה כזו, בכנסת עוד עלולים לשקול להטיל מס על הרווחים. ומסים זה הכי גרוע... לבנקים.
מה עשו בבנק ישראל? מיהרו להדוף את הבקשה לחלק כסף של הבנקים, במידה רבה של צדק. המציאות עדיין רחוקה ממראית עין של יציבות. בנוסף, מתווה חדש שהציג הבנק דורש מהבנקים להקצות מהרווחים 3 מיליארד שקל להטבות ללקוחות, כגון הורדת הריבית על המינוס, פטור מעמלות ושיפור פיקדונות לזמן קצר.
הכוונות של בנק ישראל טובות, אבל הביצוע, איך לומר, קצת חלקי. הסכום אותו מבקש הבנק להפנות להטבות ללקוחות הוא רק חלקיק מהרווחים העצומים של הבנקים בשנה האחרונה. חשוב מכך, בנק ישראל נותן לבנקים עצמם חופש גדול מאוד להחליט אילו הטבות ייתנו ובאילו סכומים. במצב כזה, לא קשה לנחש שהבנקים יבצעו מחוות סמליות, וימשיכו להרוויח עוד על חשבון הלקוחות. בבנק ישראל בינתיים ימשיכו לדבר על תחרות במערכת הבנקאית, בזמן שאנחנו נמשיך לשלם.
תנובה משדרגת קווי ייצור - אנחנו נשלם הרבה יותר
ביום ראשון השבוע הוציאה חברת תנובה הודעה לעיתונות, כי בעקבות שדרוג והחלפת מערכות המחשוב במחלבת אלון תבור צפוי מחסור בקוטג' ובחלק ממוצרי הגביע, ביניהם: גבינה לבנה, יוגורטים, מעדנים, משקאות GO ומעדניYOLO. בתנובה הסבירו כי שדרוג המערכות הוא חלק ממהלך רב-שנתי להחלפת כלל המערכות בקבוצה לשמירה על ביטחון המזון של הציבור. קו הייצור צפוי לחזור לסדרו תוך כמה ימים, אך בתנובה לא יודעים להגיד מתי יסתיים המחסור.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שיהיה מי שינסה לנצל את המצב ולהעלות את המחירים. אל תסכימו לשלם יותר
ואכן, מי שכבר ביקר בסופרים בסוף השבוע היה עד למחסור של חלק גדול מהמוצרים. ומה קורה כשיש מחסור, קוראים יקרים, והביקוש גדול מההיצע? יש חשש שמישהו כבר ינצל את זה לרעה.
אז נכון, יש סיכוי שהמחירים יישארו על כנם, אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שיהיה מי שינסה לנצל את המצב ולהעלות את המחירים. שימו לב לזה ואל תסכימו לשלם יותר.
ארצות הברית של האוליגרכים
הביצה העיתונאית רעשה השבוע כשג'ף בזוס, אחד האנשים העשירים על פני כדור הארץ, השתלט על מדור הדעות בעיתון וושינגטון פוסט שנמצא בבעלותו, והכריז כי מעכשיו המדור יעסוק ב"הגנה על חירויות הפרט ועל שווקים חופשיים". את הצעד נימק הבעלים של אמזון בכך שאין צורך להציג קשת רחבה של דעות – "האינטרנט דואג לזה".
לא הוזמנו לביתו של בזוס לאחרונה, אבל יש לנו תחושה שכשהוא מדבר על חירויות הפרט, הוא לא בהכרח מדבר על החירות לבחור לעשות הפלה, למשל, או על החירות להתאגד במקום העבודה. וכשהוא מדבר על שוק חופשי, הוא מדבר על שוק שבו חברת הענק שלו, כמעט מונופול עולמי, חופשית להתנהל בלי הצקות של רשויות ממשלתיות. סתם, רעיון.
אילון מאסק קיבל ממשלם המסים האמריקאי 38 מיליארד דולר שהפכו אותו לאדם העשיר בעולם. עכשיו הוא עסוק בביטול תמיכות ממשלתיות שיעזרו למתחרים שלו
את הסיבות מאחורי המהלך אפשר למצוא מעל דפי העיתון בכתבת ענק, שנדמה שעלתה ממש לכבודו של בזוס. על פי התחקיר, שמאחוריו עומדים לא פחות מ-7 כתבים, אילון מאסק, האיש העשיר בעולם שעוסק עכשיו בהפחתת ההוצאה הממשלתית, קיבל מהממשל האמריקאי סכומים עצומים של 38 מיליארד דולר ב-20 השנים האחרונות. שני שליש מהסכום הזה הובטחו בחמש השנים האחרונות. התקציבים האלה, שהגיעו בצורה של חוזים, הלוואות, סובסידיות וזיכויי מס, הצילו את טסלה כשעמדה בפני פשיטת רגל, וסייעו במימון של SpaceX גם כשזו כשלה בניסויים ולא עמדה בחוזים שעליהם חתמה.
בזכות התמיכה הממשלתית הפכו החברות האלה לחברות ענק. בזכות העובדה שהחברות האלה הן חברות ענק, מאסק כבש את רשימת עשירי העולם, הוציא מאות מיליונים על מסע הבחירות של טראמפ ועכשיו פועל באופן אקטיבי לביטול התמיכות הממשלתיות במתחרים שלו.
בזוס, על פי הסימנים לפחות, מעוניין להיות ברשימה המצומצמת שממשיכה לקבל את הכסף הציבורי לעסקים שלה. הטפות על "חופש" ו"חירויות" לא מזיקות.