כולם הגיעו לנשק את הטבעת
עוד לא הספיקו לנקות את הקונפטי מחגיגות ההשבעה של טראמפ, וכבר הנשיא הנמרץ התחיל לעבוד. בתפריט: שליחת מאות מהגרים הביתה ושלילת אזרחותם, איומי הטלת מכסים על סין, קנדה, מקסיקו ואירופה כולה במטרה להכריח את האמריקאים לקנות תוצרת מקומית, ביטול יוזמות קידום אנרגיות ירוקות ובמקומן עידוד קידוח, שימוש ומסחר בנפט, יציאה מארגון הבריאות העולמי, קידום מטבעות הקריפטו, ניכוס טכנולוגיית ה-AI לאמריקה עם פרויקט שאפתני ועוד מאות יוזמות שבטח ייחתמו עד שהטור הזה יעלה לאוויר.
טראמפ 2.0 מגיע אחרת. אין לו קדנציה שנייה באופק, ולכן הוא עושה בערך כל מה שבא לו. והעולם מפחד. כמה מפחד? מספיק כדי לראות את כל ענקי הטכנולוגיה, המיליארדרים שתמכו בגלוי ביריבה שלו קמלה האריס, שופכים מיליונים מכיסם כדי לשריין כרטיס להשבעה ולבוא לנשק את הטבעת.
כדאי להבין שמשהו חריג מאוד עומד לקרות בארבע השנים הבאות, והלוואי שכמה שפחות אנשים חפים מפשע ייפגעו
הנשיא הנכנס הוא קודם כל איש עסקים, וככזה הוא יודע שכדי להשיג מה שהוא רוצה – צריך להגיע למשא ומתן מנקודת פתיחה כמה שיותר גבוהה. מספיק לראות איך הוא מתנהל במהלך מסיבות עיתונאים כרגע, בהן הוא חותם על צווים הרי גורל ותוך כדי שולח מסרים מאיימים דרך העיתונאים לכל העולם. רק תראו איך הסינים מתרפסים עכשיו אחרי שהוא איים למסות את הסחורה שמגיעה משם ב-100 אחוזים לפני ההשבעה. איך כל המיליארדרים הגדולים ביותר בעולם קובעים איתו פגישות ומתיישרים לפי הדרישות שלו כדי שלא יהיו בצד הלא נכון של המטבע.
הבעיה היא שטראמפ הוא קפריזי, לא צפוי ויכול להתהפך בין רגע. גם עלינו. כדאי להבין שמשהו חריג מאוד עומד לקרות בארבע השנים הבאות, והלוואי שכמה שפחות אנשים חפים מפשע ייפגעו. כרגע, עם נשיא כזה בבית הלבן – אף אחד לא יודע מה יקרה מחר.
בניגוד לשמועות, ממשלת ישראל מוכנה לשלם כל מחיר
בכפר סבא הציג ארגון עלום את "מחיר העסקה עם חמאס" באמצעות מיצג שכלל הדמיה של מחבלי נוח'בה על טנדר לבן, שהצליח להבהיל את תושבי העיר. כנראה שזו הייתה הכוונה. "זה מחיר המלחמה", הסבירה אחת היוזמות בריאיון לרשת ב'.
המחיר, לפי המארגנים, הוא כמובן המחיר העתידי, המשוער. המחיר של "מיגור האויב", "השמדה" ועוד מילים שנאמרות על ידי מי ששכחו שהמדינה שלהם מחזיקה בצבא החזק ביותר במזרח התיכון. להמשך המלחמה יש כמובן מחיר אחר. החשוב שבהם הוא מחיר חיי החטופים - מחיר שאותו נראה שהמארגנים של המיצג בכפר סבא מוכנים לשלם. ישנם כמובן גם חיילים שנהרגים במלחמה. כל אלה מחירים שהמדינה כבר שילמה, ומשום מה יש מי שתומך בכך שהיא תמשיך ותשלם אותם.
למלחמה יש כמובן מחיר כספי, מחיר שהולך ומאמיר ככל שהיא נמשכת. סיכום ביניים שנעשה בימים האחרונים במערכת הביטחון מתמחר את המלחמה ב-150 מיליארד שקל, 300 מיליון שקל ביום. מתוכם כ-44 מיליארד שקל נועדו לתשלומים למילואימניקים והוצאות על כוח אדם. מתברר שבני אדם הם המשאב היקר ביותר במלחמות. ההוצאה על חיילי המילואים עולה יותר ממטוסי קרב ומטילים. צה"ל מוציא מינימום של 15 אלף שקל על חייל מילואים בחודש, כולל מענקים ותוספות.
אחרי יותר משנה של קרבות בדרום, בצפון ובשטחים, מערך המילואים השחוק מתקשה לעמוד בנטל, כשבמקביל הממשלה מקדמת במלוא המרץ חוקי השתמטות. מנגד, הדרישות הביטחוניות בעקבות חוסר האמון המובן של תושבי הגבולות רק הולכות ועולות. הצבא מתכוון להמשיך ולהגדיל את צבא הקבע כדי לעמוד בדרישות, וגם זה יקר. ההתחמשות בטילים לנוכח הסיכונים ארוכי הטווח גם היא מטילה נטל עצום על משלם המיסים הישראלי. המדינה הוציאה השנה לא פחות מ-38 מיליארד שקל על תחמושת וטילי יירוט. חוזים חדשים שנחתמו לאחרונה מבטיחים שהיא תמשיך להשקיע מיליארדים בתחום.
במקום לעשות כל שביכולתם כדי לכפר על ההפקרה של 7 באוקטובר, יותר מדי גורמים בממשלה מוכנים לשלם במחיר חיי החטופים כדי להגשים את מטרותיהם
אבל אם כבר מדברים על מחירים עתידיים, אולי כדאי לראות מה קרה לבורסה מרגע שעסקת החטופים יצאה לדרך. המדדים בבורסת תל אביב קפצו מרגע שנודע על העסקה. גורמים בשוק חוזים שאם העסקה תתממש, העליות רק יימשכו. רמת הסיכון של הכלכלה הישראלית תרד, משקיעים יחזרו ואולי, רק אולי, הכלכלה הישראלית תהיה דומה לכלכלה נורמלית. השקל, במצב כזה, רק יתחזק. על הדרך אולי נחזה בכך שכוחן של חברות התעופה ורשתות השיווק ייחלש, והן ייאלצו שוב להתחרות על ליבו של הצרכן. ואז, אולי, סוף-סוף נהנה מהורדת ריבית כמו במדינות אחרות.
אופטימיות יתר? סביר להניח. אולם ההשפעות החיוביות של הפסקת האש והחזרת החטופים ברורות לכולם. עצוב לגלות כמה גורמים בממשלה מנסים לפגוע באפשרויות האלה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', עושה ככל יכולתו כדי לעצור את עסקת החטופים ולהשיב את ישראל אל מלחמת נצח. שר המשפטים, יריב לוין, ממשיך במלחמת ההתשה שלו בשלטון החוק ובמערכת המשפט, שעליה הוא מופקד. לוין מתעלם מהמחיר הכלכלי שישראל שילמה בעקבות ניסיון ההפיכה המשפטית שלו, וסמוטריץ' מתעלם מהמחיר שישראל ממשיכה לשלם על העמדות הקיצוניות שהוא דבק בהן.
במקום לעשות כל שביכולתם כדי לכפר על ההפקרה של 7 באוקטובר ולהחזיר את החטופים הביתה, יותר מדי גורמים בממשלה מוכנים לשלם במחיר חיי החטופים כדי להגשים את מטרותיהם הפוליטיות. בתחילת השבוע ידענו סוף-סוף רגעים של שמחה, עם שובן של החטופות. אפשר רק לקוות שבסוף השבוע הזה יהיו רגעים נוספים דומים. מי שמנסה לחבל במאמצים האלה לא פוגע רק בדמותה של המדינה, אלא גם בכיס שלכם.
וולט גילתה שהגבול של הצרכנים לא עובר במוצרי יסוד
השבוע הוזמנו מספר עיתונאים לחברת וולט, שביקשה להודיע על שורת חידושים באפליקציה הפופולרית. אבל אז, אחרי שהשיקו שירות מנויים חדש שאמור לחסוך למשתמשים נאמנים דמי משלוח, המנכ"ל הטיל פצצה וברח מהחדר.
וולט הודיעה כי היא מתכוונת לייקר את מחיר דמי השימוש ב-4 שקלים במחיר דמי התפעול שלה, ולא שיערה לעצמה שההודעה תייצר תגובות נזעמות ברשת בקנה מידה שכזה.
רגע לפני שנעסוק בסערה, למי שתהה מה ההבדל בין דמי ניהול לדמי משלוח, הנה ההסבר שהחברה מספקת: דמי משלוח הולכים ישירות לשליח ומהווים חלק מהתגמול שהשליח מקבל על ביצוע השליחות. דמי התפעול נועדו, על פי הסבר החברה, לשמש את וולט לפתח את האפליקציה ולשפר את הפיצ'רים. זה בערך כמו שאנחנו נלך ונקנה חולצה בקסטרו ועל הדרך יבקשו מאיתנו להוסיף עוד 4 שקלים בשביל שלמעצבים תהיה מוטיבציה להמשיך ולעצב לנו בגדים יפים, על אותו משקל.
אנחנו עדים כבר למעלה משנתיים לגל עליות מחירים שעוברות בשקט, ומי שסופגת את האש היא אפליקציה שהיא בגדר מותרות
נחזור לעליהום: לא רק שהגולשים מיהרו למחוק את האפליקציה ולהכריז שהגיעו מים עד נפש, גם השליחים פתחו את הפה וחשפו שגם התגמולים על המשלוחים שלהם ירדו בחודשים האחרונים.
בוולט מתעקשים שזהו אינו משבר, ומדבררים מסרים על ההצלחה כביכול של השירות החדש שלהם "וולט פלוס", שכאמור אמור לחסוך בדמי משלוח אבל משאיר את דמי התפעול. אבל העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: עלייה של עשרות אחוזים בהורדת האפליקציות המתחרות – משלוחה ותן ביס. עד כדי כך אין משבר שהם שלחו כרגע לכל המשתמשים שלהם הצעת משלוח חינם בהזמנה הבאה.
הדבר המפתיע ביותר הוא שאנחנו עדים כבר למעלה משנתיים לגל עליות מחירים שעוברות בשקט, ודווקא מי שסופגת את האש היא אפליקציה שהיא בגדר מותרות – בואו, אתם לא חייבים להזמין מוולט אם אתם לא רוצים – תבשלו בבית.
אבל במחאות כמו במחאות, עיינו ערך מחאת הפסטה או הקוטג' – אין לדעת מתי הגבול של הצרכנים יעבור. נקווה מאוד שהסיפור הזה הוא איתות לכל מי שעוד מתכנן לעלות מחירים בשנה הקרובה, למרות שאיך ניסח זאת אחד השליחים בעצב: "הישראלים יחזרו לוולט. זה בטוח. רק הטיפים שלנו ירדו לחלוטין כי מי ישלם עכשיו עוד טיפ בתוספת על העלויות החדשות"?
אין אף אחד שעוצר את העלאות המחירים
משבר יוקר המחיה בישראל ממשיך להעמיק בשנת 2025, כשהמציאות הכלכלית המאתגרת מכה בכיס של כל אזרח. ינואר 2025 הביא עמו גל התייקרויות חסר תקדים: העלאת המע"מ ל-18%, לצד עלייה בתשלומי הביטוח הלאומי והתייקרות הארנונה. בנוסף, חברות ומותגים רבים במשק כבר העלו מחירים או צפויים להעלות בעתיד הקרוב. הפער ההולך וגדל בין ההכנסות להוצאות מוביל לשינויים משמעותיים בהרגלי הצריכה: צרכנים מבצעים יותר השוואות מחירים ומחפשים מבצעים, מוצרים שנחשבו בעבר למוצרי יסוד הופכים למותרות, ורבים נאלצים בקופה לבחור בין מוצרי יסוד בסיסיים כמו חלב ולחם.
אבל בעוד הצרכנים מתמקדים במחירי העגבניות והמלפפונים, שורה של חברות הזניקו מחירים בשיעור חסר תקדים. סקר המכון לחקר הקמעונאות ו-mako גילה את המוצרים שהתייקרו באופן חסר פרופורציות – מפסטרמה ועד ירקות קפואים. ניתוח מעמיק של מחירי המוצרים בשנה האחרונה חושף תמונה מטרידה של התייקרויות דרמטיות בפריטים יומיומיים. במיוחד בולטות העליות החדות במוצרים שאינם נמצאים במוקד תשומת הלב הציבורית.
פסטרמת "טירת צבי" על גחלים הובילה עם עלייה מדהימה של 112% - יותר מהכפלת המחיר מ-14 שקל ל-30 שקל. במקום השני, שוקולד "ריטר ספורט" זינק ב-107%, מ-5 שקלים ל-10 שקל
הזינוק הדרמטי ביותר נרשם, איך לא, בקטגוריית המזון. הנה דוגמאות למוצרים שלא בטוח ששמתם לב שהתייקרו: פסטרמת "טירת צבי" על גחלים הובילה עם עלייה מדהימה של 112% - יותר מהכפלת המחיר מ-14 שקל ל-30 שקל. במקום השני, שוקולד "ריטר ספורט" זינק ב-107%, מ-5 שקלים ל-10 שקל. המספרים האלה מלווים אותנו בכל בדיקה – פערי ענק של מוצרים שקפצו בשנה אחת עשרות ומאות אחוזים.
רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שנכנסה עכשיו לתוקף לא ממש עושה רושם על אף אחד, ובאין מישהו אחראי שמאותת לרשתות וליבואנים להפסיק את החגיגה – אנחנו נמשיך לשלם יותר בקופה.
למה כולם השבוע דיברו על מודיס?
אחת אחרי השנייה הודיעו חברות דירוג האשראי כי הן מרוצות מהסכם הפסקת האש, אם כי לא נקבו במועד שבו ישנו את דירוג האשראי של ישראל. הראשונה הייתה חברת דירוג האשראי מודי'ס, שמסרה כי הסכם הפסקת האש ברצועת עזה עשוי לצמצם פגיעה נוספת בדירוג האשראי של מדינת ישראל. החברה ציינה כי "יישום אפקטיבי של הסכם הפסקת האש והתקדמות נוספת לכיוון הפסקת אש יציבה של הלחימה בעזה, יצמצמו את הסיכונים השליליים לנקודות החוזק בדירוג האשראי של המדינה".
כזכור, שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות בעולם הורידו באמצע המלחמה את ה"ציון" שניתן לנו, שמראה כמה הכלכלה חזקה. אולי תקראו ותגידו לעצמכם: "את מי זה בכלל מעניין מה חושבת עלינו סוכנות דירוג בעולם עכשיו, בזמן שאנחנו נלחמים על הבית שלנו"? אבל להורדת דירוג יש השפעה ישירה על כולנו.
הפירוש המיידי להורדות דירוג הוא העלאת ריבית משמעותית להלוואות שנוטלות מדינת ישראל וחברות ישראליות בשוקי הכספים בעולם. מדינת ישראל תצטרך לממן את תוספת ההחזר מהיכן שהוא, מה שיוביל להעלאות ריבית, אולי אפילו חדות, לנוטלי ההלוואות בארץ, כי גם הבנקים בארץ נוטלים הלוואות מחו"ל.
בטווח הקרוב, הורדת דירוג משפיעה מיידית על הבורסה, ובכך על הפנסיה והחסכונות שמושקעים כולם בשוק ההון. היא יכולה להחליש את השקל מול המטבעות בעולם (מה שלא קרה אגב בפועל), והתוצאה היא שהרבה יותר ישראלים יתקשו לסגור את החודש.
אם מודיס והחברות האחרות יחליטו עכשיו להעלות את דירוג האשראי – זה בעיקר יאותת למשקיעים בחו"ל לחזור להשקיע כאן
איך? המשמעות היא שהסחורות שאנחנו מייבאים לארץ מתייקרות, כי פתאום עולה יותר לקנות אותן. זה נוגע בראש ובראשונה למזון שאנחנו צורכים בסופר – אם ליבואן יהיה יקר יותר לייבא את המזון, בהכרח אנחנו נשלם עליו יותר.
גם עסקים, ובעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שנטלו הלוואות מהבנק, לא יוכלו לעמוד בהחזרים וילכו לפשיטת רגל, או שייקרו עוד את המוצרים שלהם כדי לעמוד בהחזרים.
בנוסף, חברות ישראליות שמחליטות להוציא מכאן את הפעילות שלהן בהכרח ישפיעו על הכלכלה. גם המיסים שהן משלמות ייעלמו, וגם העובדים שהן העסיקו ימצאו את עצמם מובטלים. היעדר הכסף בהכרח יוביל את ישראל להיות מדינה ענייה יותר, דבר שימשיך להשפיע על התחומים החשובים בחיינו: רווחה, בריאות וחינוך.
בפועל, כפי שראינו במהלך המלחמה, הרבה עסקים קטנים נסגרו והריבית הגבוהה נותרה פחות או יותר על כנה. שוק המניות, עם זאת, לא התרגש מהורדת הדירוג – וחזר מהר מאוד לעלות והשקל התחזק מול המטבעות האחרים. אם מודיס והחברות האחרות יחליטו עכשיו להעלות את דירוג האשראי – זה בעיקר יאותת למשקיעים בחו"ל לחזור להשקיע כאן.