דברים שצריכים לשים לב אליהם השנה בבלאק פריידי
- המבצעים השנה בחנויות לא כאלו שווים
אם התרגלנו בבלאק פריידי בשנים עברו שהמבצעים נעים בין 50-70 אחוזי הנחה , בבלאק פריידי הנוכחי המבצעים הממוצעים בחנויות נעים בסביבות ה- 30 אחוזים.
הסיבות הן מגוונות. בגלל כל הסערה בשווקים העולמיים - הרשתות חייבות לשמור על שורת הרווח ולא יכולות לתת מבצעי עומק כמו בעבר. בנוסף, אם בעבר נובמבר ודצמבר עמדו בסימן: "היפטרות ממלאי", הרי שעכשיו אין כוונה כזו, שכן מחסור של מוצרים או חלקים בכל העולם, הנובע מהקורונה ומהמלחמה באוקראינה, דרך התייקרות מחירי השילוח, מותיר את הרשתות עם מחסנים די ריקים.
את המבצעים השווים באמת נראה על סחורה משנים עברו, בעוד שאת הסחורה החדשה ימשיכו וינסו למתוח עוד את גבול המחיר.
מה כן שווה לקנות? מסכי טלוויזיה וציוד כמו מקרנים ורמקולים. השילוב של בלאק פריידי יחד עם המונידאל הובילו לירידה מאוד חדה במכירי המסכים. הרשתות מודעות לתחרות העזה ונותנות מחירים מאוד אטרקטיביים שלא יישארו הרבה זמן. שימו לב - בינואר מכירי המסכים צפויים לעלות. - בלאק פריידי הוא יותר מיום אחד
המבצעים בארץ השנה נמתחים כבר על פני חודש שלום. המון חנויות כבר הפסיקו לעשות מבצעים ייעודיים לימי הקניות ופשוט נותנים את אותה הנחה על פני חודש שלם - כלומר עד סוף החודש יש לכם זמן להשוות מחירים בנחת ולבדוק. - בחנויות או באתר תמיד יגרמו לכם לקנות יותר
שימו לב שכשאתם נכנסים לחנות - אתם מחפשים מה באמת אתם צריכים ולא קונים משהו כי "הוא במבצע". קרוב לוודאי שבחלק מהמוצרים הוקפץ המחיר כמה שבועות לפני כן, ועכשיו הוא נמכר במחיר ההתחלתי שלו. עוד דבר ששווה לשים לב אליו הוא כשאתם נכנסים לאתר תמיד יקפצו עליכם עם הסחורה הכי חדשה, אבל המחיר שיתנו עליה יקר יחסית, אפילו אחרי המבצע. בחנויות רוב הסיכויים שמוכרות אפילו לא יטרחו לסדר את הבגדים, או את המוצרים בחזרה במקום, כדי לתת תחושה שהמבצעים כל כך שווים עד שאנשים ממש עטו עליהם, ולכן חבל שלא תקנו גם.
יבוא לעבוד. זו בדיוק הבעיה|צילום: המהדורה המרכזית, חברת החדשות
האם סמוטריץ' יגיע למקום שאליו שרי אוצר לא הגיעו מעולם?
עתידות: בקרוב תגלו שלממשלה אין בכלל יכולת השפעה על האינפלציה. לו רק היו יכולים לעשות משהו בשביל לתקן את הטעויות הקולוסליות של הממשלה הקודמת. ובכלל, תראו מה קורה בעולם, ושרשרת האספקה, ואמנם מחירי התובלה ירדו אבל הריבית עלתה וכל העובדים האלה שמתעקשים להרוויח מספיק בשביל לחיות חיים סבירים. רגע, מה אמרתם? המחירים עלו גם בממשלות שלפני ממשלת בנט/לפיד? לא משנה. היא אשמה גם במה שקרה לפניה. אבל כל מה שאיכשהו מצליח להשתפר, זה בזכות הממשלה החדשה.
נכון, גם הממשלה היוצאת לא היססה להיגרר לספינים כשהיה לה קשה לספק תשובות למצב, אבל קשה לדמיין ממשלה אחרת שפופוליזם הוא חלק מקווי היסוד שלה. בתוך כל זה, שר האוצר המיועד (לשנתיים, לפחות, ובכפוף למו"מ וכו' וכו'), בצלאל סמוטריץ', שומר על מעמד ייחודי. הוא שומר את הפופוליזם שלו לנושאים של דת ומדינה. היו מי שציפו ממנו שיכנס למשרד התחבורה ויסלול רק כבישים ליצהר ד'. אבל הוא התעקש לעשות את מה שמצופה בפועל מכל שר מכל מפלגה בכל זמן שהוא ופשוט הגיע לעבוד. סביר להניח שזה גם מה שיקרה במשרד האוצר.
על הבעיה האפשרית עם האידיאולוגיה שהוא מביא עמו (באדיבות פורום קהלת הבלתי נלאה), כבר כתבנו בהרחבה. נזכיר רק עוד מסקנה: בסופו של דבר, האידיאולוגיה הזו מציגה את עצמה כשחרור מכבלי השלטון בדרך אל השגשוג. בפועל, המשגשגים היחידים הם בעלי ההון, שממשתחררים מהאחריות החברתית למי שחלש מהם, וקונים לעצמם תנאים טובים יותר. ומי שקונה לעצמו תנאים טובים, הוא זה שיכול להמשיך לבצר את המעמד שלו, כשאיש לא יכול לאים עליו.
אבל מעבר לכך, מתעורר חשד שסמוטריץ' במשרד האוצר יגשים בדיוק את החלום של יריביו. היריבים מימין, כמובן. בזמן ששאר השרים יקפצו מאולפן לאולפן ומזירה מדממת אחת לשנייה ויתחרו בהפרחת סיסמאות אלימות וריקות, סמוטריץ' ימצא את עצמו עם הגירעון שגדל או קטן, עם ההסתדרות שלא באמת תיעלם לשום מקום, עם ניסיונות לשכנע יריבים לקצץ בתקציב ועם מחירי הדיור הדוהרים. הוא יקבל את המשימה הקשה לשכנע אתכם שזה שרע לכם זה ממש טוב, וזה שמגזרים מסוימים מקבלים הטבות זה לא אומר שמותר לכם להתלונן.
גם אם סמוטריץ' יפתיע את כולם ויצליח להיות שר אוצר פלאי שמניע מהליכים שמשנים את המשק לטובה, הסבלנות הציבורית תפקע מראש. ההמונים יגלו שגם שר האוצר הקודם היה בימין הכלכלי, ואין קסמים שמורידים את מחירי הדירות בתוך חודשיים. תשאלו את כל שרי האוצר הקודמים שאיבדו מכוחם הפוליטי (לפיד, שטייניץ, ליברמן) או פשוט העדיפו לפרוש כמו כחלון. סמוטריץ' עוד יכול להחליט שהוא לא צריך את כאב הראש הזה, וישאיר את הבוחרים עם הצעקות באולפנים בלבד. או עם אריה דרעי.
הריבית עולה, ואתם ממשיכים לשלם את המחיר
עליית ריבית בנק ישראל ב־0.5% נוספים לרמה של 3.25% היא כמובן בשורה שלילית לבעלי ההלוואות, שהולכת ומכבידה על הוצאות משקי הבית. ההעלאה הנוכחית צפויה לייקר את ההחזר החודשי במשכנתא בעוד 128 שקל בממוצע, והריבית באוברדראפט כבר מגיעה ל־12%. מי שמתכנן לקחת משכנתא מתמודד גם עם מחירי הנדל"ן שזינקו בכמעט 20% בשנה האחרונה.
אומנם הפעם בחרו בבנק ישראל בהעלאה מתונה יותר מאשר בפעמיים הקודמות, וזאת בשל ההאטה במשק (ברבעון השלישי של השנה המשק הישראלי צמח ב-2.1% לאחר צמיחה מהירה של 7.3% ברבעון השני), ועלייה בשיעור האבטלה (שיעור האבטלה עלה בחודש אוקטובר לרמה של 4.3%, לעומת 3.8% בחודש ספטמבר), אבל שכחו דבר אחד: לא רק משקי הבית סובלים.
"מדובר בשגיאה חמורה של הנגיד", תקף השבוע אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. "העלאות הריבית עצמן הן מאיצות אינפלציה בפני עצמן שכן הן מעלות את עלויות המגזר העסקי. חלק מהעלאת יוקר המחייה נובע מפעולות ישירות אותן עושה הממשלה, כגון העלאת מס הארנונה, מיסוי ההתייקרויות עצמן והכשל הנמשך בעבודת נמלי הים".
גם רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" מסכים: "העלאת ריבית פעם שישית ברציפות הינה חסרת תועלת וחסרת משמעות לגבי גובה האינפלציה ופוגעת קשות בשוק הדיור, זאת ללא ייצור פתרונות ישימים להגדלת ההיצע".
ברגע שאין ממשלה מתפקדת, והכלי היחיד שיש בריסון האינפלציה שייך לבנק ישראל, אל לנו להתפלא אם כלל המגזרים במשק ימשיכו להיפגע - והאינפלציה תמשיך לעלות.
חריקה בחזית האחידה?
חברת תנובה עדכנה השבועי כי החל מיום שלישי מוצרי החלב הלא מפוקחים ותחליפי החלב יסופקו על פי המחירון החדש והמעודכן. עוד נמסר כי "מוצרים אלו יסופקו לצד מוצרי החלב בפיקוח והמוצרים שתנובה הודיעה שלא תעלה בהם". העדכון מגיע בצל ההתנגדות של בעלי רשתות השיווק להעלאת המחירים.
אבל בעוד שופרסל עומדת על הרגליים האחוריות ומכריזה כי לא תאשר לתנובה את העלייה, גם במחיר מחסור על המדפים, יש מי שככל הנראה כבר מתחיל להישבר.
בפאנל בכנס הקמעונאים שנערך השבוע סביב סוגיית המחירים דיבר אייל רביד מנכ"ל ויקטורי וטען, "אנחנו גורם מתווך בין הספקים לצרכן. כרגע מה שקורה בארץ, כל הנושא של הורדת הידיים למי יש יותר אגו ומי יותר חזק זה בולשיט. התפקיד שלנו לתת לצרכן מדפים מלאים, מגוון שהוא רוצה במחיר הכי טוב שאנחנו יכולים לתת לו. שירות טוב שזה חניה, נחמד בחנות, ריח טוב, תאורה טובה וזהו, זה התפקיד שלנו. אנחנו לא באנו להיות מדעני חלליות. אני לפחות לא למדתי פיזיקה. באנו למכור לצרכן את מה שהוא רוצה לקנות. הוא יחליט אם לקנות שעועית בשבע שקלים או בתשעה שקלים".
האם זהו סוף החזית האחידה של הרשתות, וברוב נרגיש את המחירים החדשים בכיס? לאייל רביד ושופרסל הפתרונים.
הדבר ההגיוני שאפשר לעשות במקום לפטר
אנחנו מתלוננים הרבה על הפופוליזם של הממשלה, אבל לא מתלוננים מספיק על הפופוליזם של חברות במשק. דוגמה חיה אפשר לראות בימים אלה של פיטורים המוניים בחברות ההיי טק השונות. הכלכלה העולמית בשנים האחרונות היא כלכלה של גאות ושפל. רגע אחת מגיפה עולמית סוגרת את שערי כל החברות, וגם הקפיטליסטים המושבעים זועקים לסיוע ממשלתי, וברגע אחר מתפרץ כל הביקוש ושולח את הבורסה לשיאים חדשים וחברות היי טק שלא מכרו במיליונים מוציאות מיליונים כדי "לשמר עובדים" ו"למתג את מקום העבודה".
עד שמגיע התיקון בשוק ופתאום החברות נזכרות שעדיין יש מושג בסיסי של רווח והפסד. הפתרון הקל: להיפטר מכל העובדים האלה שגייסנו כמו משוגעים רק לפני כמה חודשים. רק כדי "להתמודד עם המצב הכלכלי החדש".
אלא שבמקום לשלוח עוד אנשים אל שוק העבודה (אפילו שמדובר באנשים שיש סבירות גבוהה שימצאו עבודות חדשות), אפשר היה להתנהל אחרת. איך? קצת פחות כותרות וקצת יותר ניהול. ראשית, אם נודה על האמת, הכל היה צפוי מראש. שוק ההון שופך עליכם מלא כסף? שימו מספיק בצד בשביל להתכונן לימים בהם כסף לא יגיע כל כך בקלות.
אבל יש פתרונות שהם הרבה יותר משעממים. קחו למשל את מה שאומר אריה בן שמואלי, מומחה לתחום הרכש והאספקה ומנכ"ל חברת משיק. הוא מזהה את הבזבוזים הגדולים של חברות (לא רק חברות היי טק, למען הסר ספק), במדיניות הרכש הארגונים.
במקום למהר לשלוח עובדים ללשכת התעסוקה, חברות מפספסות כלי אפקטיבי של מעבר למודל של רכש ריכוזי, שמונע בזבוז כספים ארגוני. בקצרה, כאשר הרכש מבוצע על ידי גורמים שונים בארגון, בלי סדר וסטנדרטיזציה, יש בזבוז. כאשר רק יחידה אחת בחברה מבצעת את הרכש, הגודל שלה והידע שנצבר בתוכה מאפשר חיסכון גדול יותר. כמה זה שווה? הרבה מאוד. בן שמואלי נותן כדוגמה חברת מזון שהצליחה לחסוך לא פחות משבעה אחוזים מהוצאות הרכש שלה וחברה בתחום הרכב שהצליחה לחסוך עשרה אחוזים.
חברות מזון ורכב הן לא חברות היי טק, אבל העיקרון דומה. יעילות ארגונית מאפשרת חיסכון גדול הרבה יותר מאשר פיטורי עובדים. הבעיה? זה מרשים פחות את המשקיעים. תודו שגם אתם חשבתם לדלג לפסקה הבאה כשקראתם את המילה "רכש". ובכל זאת, חברות מחויבות לעובדים שלהם לעשות הכל, אבל הכל, לפני שהן ממהרות לפטר. גם את הדברים ההגיוניים ביותר.