תראו מופתעים: אנחנו שוב אלו שנדפקים
בתחילת השבוע פורסם בדו"ח הרבעוני לשנת 2022 של רשת רמי לוי עם הנתונים הבאים: ההכנסות ברבעון צמחו בכ-16% לשיא של כ-1.86 מיליארד שקל. הרווח הנקי ברבעון טיפס בכ-72% לשיא של כ-81 מיליון שקל, בהשוואה לכ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
כלומר בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה רמי לוי הרוויח 34 מיליון שקלים יותר.
מתחילת השנה אנחנו מסקרים באינטנסיביות את האזהרות של היבואנים, החקלאים, המגדלים והתעשיינים, שמזהירים השכם והערב שאין מנוס מעליית מחירים. בעיית שרשרת האספקה בעולם, יחד עם עליית הדלק, הקורונה, המיתון והסגרים גרמה לכך שהם יאלצו לעלות מחירים. כך לפחות הזהיר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים.
רק בשנה שעברה, כשרשתות השיווק הבינו לאן מנשבות הרוחות, היה זה רמי לוי, הרובין הוד של עם ישראל שהכריז כי: "אם תהיה התייקרות, מי שיכול להשפיע עליה הוא הצרכן. אני קורא לצרכנים לצאת למחאה חדשה, מחאת המדפים. (...) זו יכולה להיות המחאה החברתית הבאה".
ובכן רמי היקר, לנוכח הדו"חות המרשימים שאתה מציג, בהם לא נראה כי נפגעת כהוא זה מעליות חומרי הגלם, ורק גלגלת הלאה על הצרכן את עליות המחירים, אולי כדאי שקוראי הטור הזה יפנימו משהו, ואלי גם יקשיבו לך.כמה עולה ווילה בשכונה שבנו המורים בסביון?
לפני כמה שנים חבר קרוב שלנו אזר אומץ, נכנס למשרד של האחראי עליו וביקש העלאה. האחראי הסתכל עליו במבט חצי אדיש והבטיח לבדוק את הנושא. בסוף אותה שנה נקרא החבר למשרד המנהל, ושם התבשר שבנוסף למחלקה הקטנה שהוא מוביל, הוא עומד לקבל תחת אחריותו מחלקה נוספת. "זה מאפשר לנו לצמצם תקן, ולתת לך העלאה של 1,000 שקלים", בישר לו המנהל. "אז בעצם עברתי לעבוד ב-200 אחוז משרה, ותמורת זה אני מקבל העלאה שהייתה מגיעה לי על העבודה שכבר עשיתי?", הקשה החבר. "בדיוק", הבהיר האחראי והצביע לעבר הדלת.
נזכרנו בסיפור השכיח מדי הזה כשהתחלנו לעקוב אחרי מאבק המורים להעלאת שכרם. אם לסכם את העניינים באופן פשוט: אין מורה שמסוגל להתפרנס אך ורק מעבודתו בישראל. מדי כמה שנים מתעוררים המורים ודורשים שיפור בתנאי השכר שלהם, ומזכירים שהם אחראים על הציבור הכי יקר לישראלים: הילדים. בתגובה, משרד האוצר מקפיד לעשות כמעשה אותו בוס: תמורת העלאה, תצטרכו לעבוד הרבה יותר. כלומר, אנשי האוצר, שננחש בזהירות שאף אחד מהם לא מתכוון לעבור למשרת הוראה בבית ספר יסודי אחרי שיעבור לשוק הפרטי, לא באמת חושבים שמורים עובדים מספיק.
הספין האחרון במאבק רב השנים הזה החל לאחרונה, בעידודם של גורמי ימין: הבעיה היא המורים הוותיקים, שמרוויחים הון. מורה ותיק, רועמים שורה של "מומחים", מרוויח 20 אלף שקל. ועכשיו הם עוד דורשים העלאה! תנו לצעירים יותר. אה, וגם תבטלו את כל ההסכמים הקיבוציים, תתחילו למדוד "תפוקות" (איך באמת מודדים תפוקה בחינוך? בגלי מוח חיוביים?), והעיקר: קצרו את החופש.
יש בעיה כפולה עם הטיעונים האלה. ראשית, אין מורים שמלמדים 20 שנה ומרוויחים 20 אלף שקל. בהסתדרות המורים טוענים שאחרי 35 שנות עבודה, מורה מגיע למשכורת ממוצעת של ל-14,681 שקלים בחודש. במחלקת המחקר של הכנסת היו נדיבים יותר, והעניקו 18 אלף שקל בממוצע למורים שמלמדים מעל 31 שנים. כמה מורים באמת מצליחים לשרוד במערכת כמות כזו של שנים? כמה מסוגלים להמשיך לסבול את הצפיפות בכיתות? את המתח הנפשי שבהתמודדות עם עשרות ילדים, שלא לדבר על הוריהם? את הזלזול הקבוע של קובעי המדיניות כשמגיע הרגע לפתוח את הכיס? את המשכורות הנמוכות באחוזי משרה שלא מגיעים ל-100%? לא רבים.
מעבר לכך, למה שמורים שעובד במשך שנים לא יוכל לצפות לכך שמשכורתו תעלה? האם לוותק ולניסיון אין ערך? או שאולי התפקיד של עובדים ותיקים הוא להיפלט ממקום העבודה שלהם אל שוק עבודה שלא מעניק להם הזדמנויות, בדיוק בשלב שבו התחילו להרוויח משכורת סבירה?
טענת החופש, שיש סיכוי שנשמעה לראשונה כבר בשנות החמישים, היא אחת העצובות שבהן. מעבר לעובדה שילדים ראויים לחופש למען הילדות שלהם, והמורים ראויים לחופש כדי לטעון מצברים, עצוב לגלות ש-100 שנה אחרי המאבקים שנועדו לאפשר לעובדים להיות עובדים ולא עבדים, יש מי שנלחם כדי להרע את תנאי העובדה. בפשטות: במקום לקצר למורים את החופש, עדיף להילחם על עוד חופש לשאר המשק.
ארגוני המורים אינם טלית שכולה תכלת, ולא מעט פעמים משחקי הכוח נדמים חשובים יותר מהמטרה הסופית. אולם מולם נמצא גוף כמו משרד האוצר, שמעולם לא טרח לדון עם מי שלא הייתה לו יד על איזה שאלטר.
במקום להפוך את המורים לרשעים תאבי בצע, כדאי שמי שעומד מולם יבין שהרווחה של המורה היא הרווחה של הילד שלו, ושל עוד מיליוני ילדים שראויים למערכת חינוך איכותית יותר. במצב הנוכחי, זה לא שישארו מורים לא טובים במערכת. לא יישארו מורים במערכת בכלל.
מחאת המורים, ביום שני השבוע|צילום: תומר ניוברג, פלאש 90 למה לא קיבלתי את נקודות הזכות שלי?
אם הורים לילדים בגילאי 6-12 כדאי מאוד שתפתחו עכשיו את תלוש המשכורת שלכם ותבדקו טוב טוב שהכסף שמגיע לכם אכן שם. באמצע מאי אושר סופית חוק הגדלת מענק העבודה ונקודות זיכוי ממס להורים לילדים בגילאי 6-12, והוא ימומש כבר בתלוש המשכורת הזה.
הנה מה שתצטרכו לבדוק:
נשים: על כל ילד בגילאים המתאימים, יתווסף לכם בתלוש עוד נקודת זיכוי אחת ששוה 223 שקלים. כלומר אם לפני התיקון היתה נקודה אחת, כעת תצטרכו לבדוק שמספר הנקודות מעודכן ל- 2. אם יש לכם 2 ילדים בגילאים המתאימים, במקום 2 נקודות זיכוי תצטרכו לוודא שמעודכן ל-4 וכן הלאה.
גברים: עד עכשיו לא היו נקודות זיכוי ממס עבור ילדים בגילאים הרלוונטיים, וכעת כל ילד שווה נקודת זיכוי אחת.
את הזיכוי תראו בתלוש בשורת מס הכנסה, שירד ב- 223 שקלים עבור כל ילד כל חודש. בנוסף, אתם צפויים לקבל בתלוש הקרוב זיכוי אוטומטי מתחילת השנה, אותו כן תראו בשורת השכר האחרונה- כלומר הנטו שלכם יהיה קרוב לוודאי גדול מהברוטו. סך הזיכוי הוא : 223* 6 = 1,338 שקלים (עבור כל ילד).
יש לציין כי לא כולם קיבלו עדיין את העדכון וזה תלוי מקום עבודה. כלומר יש אנשים שנקודות הזיכוי החדשות יעודכנו רק ביולי במשכורת הבאה. בכל מקרה שווה לשלוח מייל למחלקת שכר ולבדוק מה קורה עם הכסף שמגיע לכם.
תסתכלו בתלוש|אילוסטרציה: fullempty, shutterstock מחקר קבע, נו, אז מה?
השבוע פרסמה הבורסה לנירות ערך בתל אביב, מחקר שקבע, תראו מופתעים, שיותר משתלם להשקיע במדד ת"א נדל"ן, המדד שעוקב אחרי כל מניות הנדל"ן בשוק הישראלי, מאשר לקנות דירה.
על פי המחקר, משקיעים שהשקיעו במדד ת"א-נדל"ן בבורסה בעשור האחרון, מתחילת 2012 עד סוף 2021, השיגו תשואה של כ-308% - פי 4.7 מהתשואה של עליית ערך דירה למגורים. במספרים מוחלטים זה נראה כך: מי שרכש דירה למגורים במיליון שקל בתחילת 2012 ומכר אותה לאחר עשר שנים, קיבל עליה כ-1.65 מיליון שקל, בהתאם לעלייה במחירי הדירות. כלומר, הרוויח על הדירה כ-650 אלף שקל. אולם, אם אותו אדם היה משקיע ב-2012 מיליון שקל במדד ת"א-נדל"ן, וגר בשכירות, הוא היה מקבל לאחר עשר שנים סכום של כ-4.08 מיליון שקל - רווח של כ-3.08 מיליון שקל.
זה לא הכל. המחקר גם קבע שמי שהעדיף לרכוש דירה להשקעה על פני השקעה במדד הפסיד למעשה רווח של יותר מ- -3.78 מיליון שקל, אילולא קנה דירה במיליון שקלים אלא השקיע אותה במדד.
במחקר עצמו "שכחו" כמובן, במכוון או שלא, להוריד מהרווח גם את סכום שכר הדירה שהוצא לאורך השנים, ואת העובדה שהמדד ירד מתחילת השנה הנוכחית כמעט 14% ואיבד בחודש מאי 2022 לבדו כ-16%.
עוד נשכחה העובדה שעליית מדד תשומות הבנייה, יחד עם מחסור העובדים יכולים להשפיע על מניות הנדל"ן ולמשוך אותן כלפי מטה, בעוד שמחירי הדירות - למרות העלאת הריבית - לא צפויים לקרוס לפתע פתאום, כי בניגוד ללפני עשור, השוק השתנה ומי שרוכש היום דירה אלא זוגות שמחפשים דירה ראשונה למכורים או משפרי דיור, עקב המחסור האדיר בדירות בשוק.
ושוב אנחנו למדים שלמרות המחקרים המפוצצים, לא הכל שחור ולבן, וצריך לבדוק טוב טוב מחקרים נחרצים, במיוחד אם הם באים מכיוונו של גורם בעל אינטרס.
בבורסה שכחו שלפעמים המדדים יורדים|צילום: ap לגורם המסתורי שמעלה את מחירי השכירות יש שם
אם יש דבר שמעורר געגועים לימי סגרי הקורונה הלא כל כך עליזים זו הציפייה לעליה הבאה במחירי הדלק. כשהמכונית הייתה בחניה, וביקור בתחנת דלק נערך פעם החודש, עליית המחירים נראתה שולית למדי. כל זה הוא זיכרון רחוק למדי בימים האלה, ובכל זאת נעים להיזכר.
לרוע המזל, בשוק הדיור אין הפוגות, ואי אפשר להחליט שנוסעים בתחבורה ציבורית במקום להוציא אלפי שקלים בתחנת הדלק. מחירי השכירות שועטים כלפי מעלה, ומי שנותרים חסרי אונים מולם הם הדיירים, שנותרים נטולי יכולת מיקוח.
הניסוח הזה הוא נוח מדי עבור בעלי הדירות. מחירי השכירות לא "עולים". יש מי שמעלה את מחירי השכירות. בעוד שבתחום מכירת הדירות עוד ניתן לתרץ עליות מחירים אסטרונומיות בעלויות הבנייה, בתחום השכירות ההסברים האלה לא תקפים. אף משכנתא של משקיע לא עלתה ב-20 אחוז, ואף הוצאות של בעל דירה לא גדלו ב-8.9 אחוזים.
בעלי הבתים מסתכלים ימינה ושמאלה, רואים את הצורך הבלתי נגמר בשוק, ומעלים את המחירים למקסימום האפשרי. כשנושמים לרגע, אפשר כמעט להבין אותם. אם הייתם יכולים להרוויח 8,000 שקלים נוספים בחודש הייתם מתנדבים להרוויח רק 6,000? מה אתם, מורים?
כשמדובר במחירי הדלק, משרד האוצר, שיודע שהוא מגובה בממשלה שנמצאת במסע הישרדות בלתי נגמר, שולף הצעות כמו עדכון מחירי הדלק רק פעם ברבעון. לא בטוח שזה יקל באמת, אבל לפחות הציבור ירגיש שמשהו נעשה. כשמדובר בשוק הדיור, נדמה שכולם מניחים שמדובר בכוח עליון. ובכל זאת, מותר לצפות מנבחרי הציבור (כן, גם אתם באופוזיציה), שינסו לחשוב על צעדים שיהפכו את שוק השכירות למשהו שפוי יותר.
צילום:אבשלום ששוני, פלאש 90