האינפלציה, הריבית, הבורסה, הדיור: מה קורה עם הכסף שלנו

פתאום מדברים על אינפלציה; פתאום הריבית עולה; אומרים שהבורסה עומדת לקרוס; מספרים שבועת ההיי־טק עומדת להתפוצץ. מה לעזאזל קורה עם הכלכלה?

אם בספורט מדברים על "אוהדים של הצלחות", כאלה שמתעניינים בנעשה רק כשיש באוויר ריח של אליפות, אז בכלכלה אנשים מתעניינים רק כשהווייב הוא של קטסטרופה. כלומר, לא כל האנשים – יש, כמובן, גם כאלה שקוראים בשגרה את מדורי הכלכלה – אבל מי שפחות בעניינים מוצא את עצמו בבעיה כפולה כשהשמיים הכלכליים מתקדרים. כי אם הכול אומרים שהמצב גרוע, אז הגרוע ביותר זה לא להבין בכלל על מה מדברים.

כדי לעשות לכם סדר ושכל בכסף, אספנו שבעה מומחים: אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות "מיטב"; עו"ד שאול אדרת, שותף וראש תחום בלוקצ'יין וחוזים חכמים ב"שִבלת עורכי דין'"; טל קופל, מנכ"ל Madlan; יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לניירות ערך; טל רוזנבלום, שותף מנהל ב BCG תל אביב; חגי אורן, מנכ"ל גמל ופנסיה ב"מיטב"; דני פלד, שותף מנהל בקרן סטארדום. בעזרתם ניסינו להבין מה באמת חשוב לדעת, עד כמה המצב קשה (אמל"ק: תרגיעו), וכמובן: מה אתם צריכים לעשות בכסף שלכם כבר היום, כדי להיות מוכנים לכותרות של מחר.

למה פתאום יש אינפלציה ואיך זה משפיע עליי?

"הקצב הנוכחי של עליית המחירים נוצר בראש ובראשונה בגלל אופי הטיפול של ממשלות העולם במשבר הקורונה", מסביר אלכס זבז'ינסקי. "הרבה עסקים לקחו הלוואות כדי לשרוד כשהמגפה פרצה, והממשלות הזרימו מענקים מכסף שלא היה להן כדי לכסות את ההפסדים שנוצרו בסגרים שהן יזמו. גם בישראל האזרחים לא קופחו: למשל מענק ה-750 שקלים לכל אזרח – זה שגרם להרמות גבה אצל הרבה אנשים שלא היו זקוקים לו".

לדברי זבז'ינסקי, הנזק הכלכלי שיצרה המגפה בישראל היה חמור פחות ממה שהעריכו בהתחלה,  אבל הכסף כבר חולק, וזה עודד אנשים לבזבז. גם ההגבלות השפיעו: אנשים לא יכלו ללכת למסעדה או לנסוע לחו"ל, אז במקום זה הם קנו מוצרים, כמו ריהוט, מכוניות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. כשנסגרו חדרי הכושר, אנשים קנו מוצרי ספורט.

אז קנינו יותר מאשר לפני המגפה, ובינתיים מפעלים רבים במדינות שונות הגבילו או הפסיקו את הייצור, מה שיצר מחסור במוצרים. השילוב של עלייה בביקוש וירידה בהיצע מוביל בהכרח לעליית מחירים.  

"האינפלציה משפיעה על כולנו, כי אנחנו משתכרים אותו דבר, אבל המוצרים עולים יותר: המזון, הדלק, מוצרי החשמל והרהיטים, תשלומים לבעלי מקצוע שבאים אלינו הביתה, כרטיסים להופעות, כרטיסי טיסה - כמעט כל המוצרים והשירותים התייקרו, ומה שיכולנו להרשות לעצמנו לפני שנה,  היום כבר לא נוכל, כי זה יקר יותר", מסכם זבז'ינסקי.

 למה הריבית עולה ומה אפשר לעשות כדי להרוויח מזה?

אם המחירים עולים, לבנק ישראל ולבנקים מרכזיים אחרים בעולם יש תרופה קבועה: העלאת ריבית, כך מסביר יניב פגוט.

לבנק ישראל יש טווח נסבל של אינפלציה: בין 1% ל-3% בשנה. כלומר, קצב המחירים יכול לעלות בממוצע עד שלושה אחוזים בשנה. אלא שבשנה החולפת עמדה האינפלציה בישראל על 4%, אחוז מעל הרף העליון.

לדברי פגוט, בבנק ישראל צופים שקצב עליית המחירים לא ייעצר, ולכן הם רואים את עצמם מחויבים לפעול. מה עושים? מעלים את הריבית, ובכך מאותתים לאנשים שלא שווה להם להוציא את הכסף עכשיו, אלא כדאי להם לחסוך אותו באפיקים סולידיים, שצפויים להניב תשואה גבוהה יותר אחרי עליית הריבית.

ההיגיון פשוט : אם אנשים לא מוציאים כסף, הביקוש למוצרים יורד; אם הביקוש יורד, גם המחיר יורד. "כשאנשים לא קונים, המחירים של המוצרים בהכרח יורדים, כדי לפתות אותם לקנות בחזרה. אבל לא רק מוצרי צריכה צפויים לרדת, אלא גם מחירי הדירות שהן מרכיב נכבד במדד המחירים לצרכן, שאותו למעשה מודדת האינפלציה. אם הריביות עולות - המשכנתאות מתייקרות, ואז משקיעים חושבים פעמיים אם לקחת משכנתה כדי לרכוש דירה או לא, מה שאמור לצנן מעט את הביקוש גם לדירות", מסביר פגוט.

הכל טוב ויפה, אבל מה כדאי לעשות עכשיו? פגוט רואה בעליית הריבית הזדמנות להשקעות אלטרנטיביות. החוסכים יכולים לנצל את המצב ולרכוש איגרות חוב העומדות לפידיון בתוך כשנתיים־שלוש, ולהתמקד בדירוג השקעה גבוה. אגרות חוב אלו נחשבות להשקעה בטוחה מאוד: אם לפני מספר חודשים התשואה על ההשקעה הייתה -2-1 אחוזים, כיום התשואה עומדת כבר על  3- 4 אחוזים.

מי יפגע מהמצב?
"עליית ריבית איננה משמחת במיוחד את אלה שלווים כספים, שכן עכשיו הסכום החודשי של ההלוואה שהם יאלצו להחזיר יגדל. אבל עליית הריבית פגעה קשות גם בשוק המניות: עליית הריבית יוצרת אלטרנטיבה בטוחה יותר למשקיעים להשקיע באפיקים בטוחים יותר, כמו שוק האג"ח, ולפיכך הם מוכרים את המניות שברשותם ומורידים את השוק. זה פוגע גם במי שמשקיע בבורסה, אבל למעשה גם בכל מי שיש לו פנסיה, קרנות השתלמות או קופות גמל, ולכן גם אפיקים אלה חוו עכשיו ירידות".

כמה כסף הפנסיה שלי הפסידה בחודש האחרון?

למה מחיר הדירות לא יורדים והאם זה צפוי להשתנות בקרוב?

"בכל הנוגע למחירי הדירות, נזקי הקורונה עוד איתנו", קובע טל קופל. "במשך שנתיים הרשויות המקומיות ושאר המערכות הקשורות לבנייה ולהתחדשות עירונית עבדו בקצב איטי מהרגיל, ומספר היתרי הבניה שאושרו ב-2021 ירד בכ-28%. לכן, אף שהיום הרשויות כבר עובדות בקצב רגיל, הפיגור שנוצר בתקופת הקורונה עדיין משפיע: כרגע ממתינות להיתר כבר למעלה משנה כ-40 אלף דירות בהתחדשות עירונית".

המחסור בעתודות קרקע פנויות מביא למצב תמידי של עודף ביקוש. היזמים מתחרים ביניהם על כל פיסת קרקע פנויה, ואת המחירים הגבוהים שהם מציעים במכרזים משלמים, בסופו של דבר, רוכשי הדירות.

 "עלות הקרקע מאמירה, מדד תשומות הבנייה מתייקר (מה שפוגע גם ביציבות העסקית של היזמים), והקבלנים נאלצים לשלם הרבה יותר על חומרי הבנייה. גם הדיבור התמידי על חוסר ההיצע ועודף הביקוש תורם לפאניקה הכללית ולתחושה שמי שיכול לרכוש דירה, מוטב שיתאבד על כך כבר עכשיו, לפני שהמחירים יעלו עוד יותר", הוא אומר.

האם יש בעתיד תקווה לקונים? לדברי קופל, תקופה של מיתון יכולה להרחיק את משקיעי הנדל"ן ולעצור את השתוללות המחירים. גם העלאת הריבית עשויה למתן מעט את המחירים (כיוון שהמשכנתאות מתייקרות), אבל צעד זה לבדו לא יעשה שינוי של ממש.

"המחסור בעתודות קרקע נמשך, ולעומתו קצב שחרור הדירות לשוק בפרויקטים של דירה בהנחה איטי מדי. כ-3,500 דירות שוחררו לשוק בשנת 2020 במסלולים של דירה בהנחה , ופחות מ-2,000 בשנת 2021. בטווח הארוך הפתרון היחיד להורדת מחירי הדיור הוא הצפה של השוק בדירות, הן לרכישה בפרויקטים של דירה בהנחה והן בפרויקטים של שכירויות לטווח ארוך", הוא מסכם.  

 האם יש מיתון ומה אפשר לעשות?

אם הסעיף הקודם גרם לכם לייחל למיתון, אנחנו ממליצים לא לבנות עליו. לא רק שאין כרגע מיתון בישראל, אלא שאין סימנים שמצביעים שהוא בדרך לכאן.

" עם זאת, אם העולם יסבול ממיתון, ספק אם ישראל תצליח לחמוק ממנו. המתכון כיצד לעבור תקופות קשות בצורה יחסית חלקה פשוט וידוע מאות שנים: צריך להקטין חובות ולהגדיל חסכונות,  וכמובן לא להיכנס לפאניקה" , קובע אלכס זבז'ינסקי.  

"בכל מקרה", הוא ממליץ, "כדאי לכל אחד לעבור על רשימת ההוצאות שלו, וסביר מאוד שכל אדם ימצא דרכים לא מעטות איך אפשר לקצץ בהן בלי לפגוע כמעט ברמת החיים. לדוגמה, לרבים יש כפל ביטוחים או ביטוחים מיותרים; אנשים לא בודקים במשך שנים כמה הם משלמים על טלפון, אינטרנט או טלוויזיה. יש דרכים נוספות כיצד להתייעל. תכריחו את עצמכם לחסוך. פשוט תעשו הוראת קבע לחיסכון כלשהו אם רק יש באפשרותכם".

שוקלים להחליף מקום עבודה? אולי כדאי לשקול שוב. "היום שוק העבודה הוא שוק של עובדים, והכוח בידיים שלכם, אבל בתקופות מיתוך הכוח עובר למעסיקים, ולכן תהיו מחושבים", הוא מסכם.

איך במשך שנתיים הבורסות רק עלו, ולמה הן צוללות פתאום?

השקעה היא עניין של בחירה בין סיכון לבין ביטחון, בין תשואה נמוכה מובטחת לבין תשואה גבוהה אבל מסוכנת.

כשהריבית בעולם הייתה אפסית, המניות הפכו להשקעה הכדאית היחידה בשוק. במצב כזה משקיעים (ובעצם כל חוסך הוא משקיע!) היו מוכנים לשלם מחירים גבוהים יחסית, ולהסתכן יותר כדי להרוויח.

כל זה משתנה בעולם שבו הריביות עולות, עניין פשוט של היצע וביקוש. "כעת, כשהריביות מטפסות וצפויות להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים, המשקיעים מבינים שיש אלטרנטיבה בטוחה יותר לכסף שלהם", מסביר יניב פגוט. "הם מוכנים לשלם פחות מבעבר בעבור מניות, או מוכרים אותן כדי לקחת את הכסף ולהשקיע אותו במכשירים פיננסים בטוחים יותר, כמו מסלולי החיסכון בבנק, מה שמוריד את מחירן של המניות".

אומנם הסברנו קודם שבישראל אין נכון לעכשיו סימני מיתון, אבל זה לא אומר שהמשקיעים לא נלחצים. אם הבנקים ימשיכו להעלות את הריבית בחודשים הקרובים ככלי למלחמה באינפלציה, אנשים יעדיפו להשאיר את הכסף אצלם, והכלכלה תצטנן עד שתגיע למצב של מיתון.

מיתון עולמי, אם יתרחש, מאיים על שורת הרווח העתידית של החברות, ופוגע בעיני המשקיעים באטרקטיביות ההשקעה במניות שלהן. האתגר של בנק ישראל, טוען פגוט, הוא לייצר מינון נכון: כלומר העלאת ריבית עד גבול מסוים שתוריד את האינפלציה, אבל לא תיצור מיתון ובכך תמשיך לפגוע בשוק המניות.

"נקודה נוספת התורמת לירידות החדות בשווקים בשנים האחרונות היא כניסה מסיבית לשווקים של משקיעים לא מנוסים, שאינם נתמכים באנשי מקצוע, ושלקחו סיכון יתר במבנה תיק ההשקעות שלהם, כלומר קנו יותר מניות 'מסוכנות', ופחות מניות 'סולידיות'", מסביר פגוט. "מכיוון שקרוב לוודאי שמשקיעים אלה לא התנסו בירידות שערים חדות וחוו בעיקר שוק מניות עולה, במציאות הנוכחית הם נתקפים פאניקה ונוטים לחסל אחזקות בשוק המניות, ובכך מורידים את שווי המניות מעבר למה שהן צריכות לרדת. חשוב לזכור כי בטווח הבינוני והארוך ההיסטוריה מוכיחה ששוק ההון יודע לתקן את הירידות".

איך המלחמה באוקראינה משפיעה על הכלכלה?

"ישנן שלוש תעשיות שמושפעות מהמלחמה במידה הרבה ביותר: חקלאות, מוצרי יסוד וענף הבנייה", מסביר טל רוזנבלום. "החקלאות מושפעת מכיוון שחלק ניכר מהמזון העולמי מיוצר ברוסיה ובאוקראינה (בעיקר חיטה). בנוסף, ישנם מוצרים שמסייעים לייצור המזון שמיוצרים גם הם באזור זה. כך למשל, מאז תחילת המלחמה חלה עלייה של 45% במחירי הדשנים המיוצרים באוקראינה. עם זאת, עיקר ההשפעה הוא על מדינות מתפתחות שאין להן כסף לחפש עכשיו אלטרנטיבות יקרות יותר במקומות אחרים, ופחות על מדינות מפותחות, שאליהן משתייכת ישראל".

בנוסף, במוצרי יסוד, כמו פלדה, המלחמה גרמה להפרעות בייצור וגם לקושי בהעברת הסחורות, בין השאר בשל העלייה במחירי הדלקים. כך למשל, בין ינואר לאפריל 2022, מחירי החיטה עלו ב-46%, נפט גולמי ב-24% ופחם ב-85%. ואשר לענף הבנייה, העלייה במחירי החומרים והקיטון בכוח האדם לבנייה (בין השאר בשל עובדים אוקראינים ששבים לארצם) עלולה לפגוע בעיקר בפרויקטים לאומיים של תשתיות.

אבל כאן לא מסתיימת ההשפעה של המלחמה: 6.5 מיליון פליטים אוקראיניים שאינם יכולים לגשת לחסכונות שלהם הם בעיה הומניטרית, אבל גם בעיה כלכלית שצריך לפתור. בעיה נוספת עלולה להיגרם בגלל הניתוק של רוסיה ממערכות התשלומים הבינלאומיות. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם שתי מערכות תשלומים מקבילות שאינן מתקשרות: אחת לעולם המערבי ואחת לעולם המזרחי. זוכרים כמה טוב זה עבד בפעם הקודמת?

לבסוף, מסכם רוזנבלום, המלחמה תורמת לאינפלציה ברמה הגלובלית, וזאת מעבר להשפעתה על המחירים שבסקטורים הספציפיים שצוינו מעלה. כלומר, היא משמשת גורם נוסף שמייצר אינפלציה, בנוסף לזו שכבר קיימת בשווקים (למשל, באפריל האינפלציה בארה"ב עמדה על 8.3%, ובאירופה – 7.4%). בנקים מרכזיים מנטרים את האינפלציה בצמוד ומעלים את אחוזי הריבית כדי להילחם בה (למשלבישראל הריבית הועלתה ל-0.75%). מומחים מקווים שהעלאת הריביות בעולם תביא לירידה בביקושים, מה שיכול למתן את עליית המחירים.

מה קורה כרגע בסין ולמה זה מפחיד את העולם?

"סין היא המדינה היחידה בעולם שלא סומכת על החיסונים, וממשיכה לנהל את המאבק בקורונה באמצעות סגרים", מסביר אלכס זבז'ינסקי. "כלומר, אם מתגלה חולה במקום מסוים, עקב המדיניות של 'אפס הדבקה' שהיא מובילה, האזור כולו נסגר עד להודעה חדשה".

הבעיה היא שבסין ממוקמים רוב המפעלים שמייצרים מוצרים או חומרי גלם לשאר התעשיות בעולם. ברגע שאזור נכנס לסגר, זה משפיע אוטומטית על התפוקה של המפעל, ונוצר מחסור במוצרים, שעוצר תהליכים אחרים, מעלה ביקושים למוצרים הללו ברחבי העולם, וכתוצאה מכך המחירים עולים, מה שמייצר אינפלציה, שבה אנחנו עכשיו מנסים להילחם על ידי העלאת ריבית.

האם צפוי להיות מחסור של מזון בעולם?

התשובה לשאלה הזו תלויה במדינה שבה אתם מתגוררים. במדינה כמו ישראל משבר המזון מתבטא בעיקר במחירים. במדינות מתפתחות המצב עלול להיות חמור יותר, עד כדי מחסור של ממש.

לפי האו"ם בשנת 2021 193 מיליון אנשים ב-53 מדינות חוו חוסר ביטחון תזונתי , שזו עלייה של כ-40 מיליון איש ביחס ל-2020. על פי ההערכות ישנן 45 מדינות שתושביהן חשופים במיוחד למשבר המזון העולמי שעתיד אף להחריף.

בגלל הבצורת במזרח התיכון היבולים השנה יהיו קטנים מהמצופה. גם הודו צופה ירידה של 6% ביבול החיטה, והונגריה חוותה חורף רביעי של בצורת. בין המדינות המושפעות ביותר אפשר למצוא את אתיופיה שבה הבצורת השפיעה על הייצור, וגרמה למותם של 220 אלף ראשי בקר באזורים הדרומיים של המדינה.

האם לקורונה היה יד בדבר? למגפה הייתה השפעה על ייצור המזון ועל עליות המחירים, אולם היא השפיעה בעיקר על שרשרת האספקה העולמית והובילה לעלייה במחירי הדלקים והדשנים, מסביר טל רוזנבלום.

גם למלחמה באוקראינה יש השפעה ניכרת על תפוקת ואספקת המזון בעולם, כזו שעדיין מוקדם לכמת אותה באופן סופי. לפני המלחמה רוסיה ואוקראינה ביחד יצרו כ-12% מכלל הקלוריות הנצרכות בעולם. הן התמקצעו בעיקר בחיטה (28% מהתוצרת העולמית) ובשמן חמניות (69% מהתוצרת העולמית).

 "ההערכה היא שיהיו כ-1.7 מיליארד אנשים שיושפעו מהלחימה בהיבט התזונתי, אך בעוד שמדינות מפותחות (וישראל ביניהן) יחוו בעיקר עליית מחירים, המדינות המתפתחות הן אלו שיחוו את ההשפעה הזו באופן הרב ביותר, עד כדי אי־ביטחון תזונתי של ממש", אומר רוזנבלום. "לבנון, למשל, תלויה כמעט לחלוטין באספקת דשנים, שמחיריהם עלו מאוד בגלל המלחמה באוקראינה, והיא אחת המדינות שבסכנה ממשית לחוות משבר אמיתי".

במה בטוח יותר להשקיע עכשיו? בנדל"ן או בשוק ההון?

ממחקר שערכה הבורסה לניירות ערך עולה, כי מי שהשקיע בבורסה במדד ת"א־נדל"ן בעשור האחרון, השיג תשואה של כ-308% על הכסף שלו - גבוהה פי 4.7 מהתשואה של עליית ערך דירה למגורים, ופי 3.1 מהתשואה שהיה משיג מקניית דירה להשקעה והשכרתה.

"בתיק הנכסים האישי האופטימלי של כל אדם נכון לאזן ולפזר השקעות. כלומר, אם אתם יכולים להשקיע גם וגם - עדיף. אבל בגלל מחירי הדירות הגבוהים לא כל אחד יכול לרכוש דירה להשקעה בנוסף לדירה שבבעלותו, או אפילו לרכוש דירה ראשונה", אומר יניב פגוט. "מחירי הדירות הגבוהים מדירים משקיעים רבים מהיכולת לרכוש דירה להשקעה, ואולם באמצעות מכשירים פיננסיים בשוק ההון אפשר להיחשף לשוק הדיור".

במה כדאי להשקיע עכשיו? מניות, דולר, אג"חים?

כשהמניות יורדות, המשקיעים בורחים. אבל לא בטוח שזה צעד חכם.

"אי אפשר כמובן לדעת מה יקרה הפעם, אבל ניסיון העבר מלמד שמכירת תיק השקעות אחרי ירידות חדות הייתה בדרך כלל טעות", מסביר אלכס זבז'ינסקי. "אפשר אפילו במצב שנוצר לראות יתרונות: סוף כל סוף, אחרי שנים רבות, הריבית של הבנקים המרכזיים מתחילה לעלות, ולאנשים שכלל לא רוצים להסתכן בהשקעות יש כעת מפלט בפיקדונות בבנקים או במוצרים פיננסיים בעלי סיכון נמוך מאוד, אך עם ריבית חיובית ולא אפסית, כפי שהייתה בשנים האחרונות".

למה אומרים שבועת ההיי טק התפוצצה?

"הירידה הדרמטית בשווי של חברות טכנולוגיה שנסחרות בבורסות השונות בעולם, ובראשן הנאסד"ק, נגרמה כשמשקיעים רבים החליטו שהם מוכרים את אחזקותיהם בחברות טכנולוגיה", עונה דני פלד. "מכיוון שאין קונים למניות אלה, ערכן של חברות רבות, כולל ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק ונטפליקס, נחתך בעשרות אחוזים בפרק זמן של חצי שנה. אצל חלק מהחברות הירידה בשווי היא אף דרמטית יותר, והיום הן שוות עשירית ממה שהיו שוות בנובמבר".

החברות הללו הודיעו על הקפאת גיוסי עובדים, וחלקן אף הודיעו על פיטורים נרחבים, כי יש חשש סביר, התלוי בעיקר בעומק המשבר שלפנינו, שתהיה האטה כלכלית מהותית. "אם אכן המשק ייכנס למיתון, הדבר ישפיע על כל המשק: לא נרוץ לקנות את האייפון החדש, אפל תקטין את היקפי הפרסום שלה בפייסבוק, פייסבוק תצמצם כוח אדם כדי לשמור על רווחיות, ולכן תקטין גם את שטחי המשרדים שלה, ואז גם שוק הנדל״ן ייפגע מכך. פחות עובדים יאכלו במסעדות, ולכן ייתכן ונראה גם מסעדות רבות שיסגרו את שעריהן. אלה שפוטרו יחפשו עבודה אחרת. יהיו לא מעט חברות שייאלצו לשחרר עובדים, ולכן יש חשש יותר מסביר שגם השכר המוצע בחברות שכן יגייסו עובדים יהיה נמוך יותר, ושוב: פחות הכנסה פנויה, פחות צריכה וחוזר חלילה, מדגים פלד.

לדבריו, כרגע, לא נראות הנפקות חדשות באופק. מכיוון שהחברות הציבוריות נמצאות במצוקה, הן לא תמהרנה לרכוש סטארט־אפים לפחות עד שהירידות בשווקים יתמתנו. ולכן גם סטארט־אפים רבים נמצאים כעת בבעית שרידות קשה. העצה שכל המשקיעים נותנים עכשיו לעסקים: דאגו שיהיה לכם מספיק כסף בקופה כדי לצלוח תקופה של שנתיים שחונות לפחות.

מי כן יצליח לגייס כספים?
"לא מעט חברות בעולם צמחו וגדלו בזמן משבר, שכן הן נבנו בצורה יעילה יותר ובמבנה עלויות נכון יותר, מה שיאפשר להן להיות תחרותיות יותר לעומת חברות שצמחו בתקופת שגשוג ופחות נתנו את דעתן לכל הקשור ליעילות כלכלית. אחת הדוגמאות המפורסמות היא חברת עלי באבא, בעלת האתר עלי אקספרס, שהוקמה בזמן מגפת הסארס הקשה שתקפה את אסיה. וכדי לשמור על אופטימיות, תמיד יהיה מקום לחברות פורצות דרך המפתחות מוצר נדרש. אם הסטארט־אפ יצליח להביא ערך אמיתי למשתמשים, אז אין ספק שהזמן להקים אותו הוא עכשיו".

האם זהו סופו של טרנד NFT?

איך יודעים שיש בעיה? המחירים יורדים. קחו לדוגמה את "טופ שוט", שמתמחה ב-NFT של ה-NBA. בפברואר לפני שנה הגיעו המכירות קרוב ל-46 מיליון דולר. היום הן עומדות על פחות מ-300 אלף. המחיר הממוצע אז ל-NFT בטופ שוט עמד על 182 דולר. היום תקבלו עודף מ-18 דולר.

"אמנם NFT נבחרה ב- 2021 כמילת השנה, אבל הדיון, האם זה טרנד או תופעה חולפת (fad), עדיין קיים", עונה עו"ד שאול אדרת.  

NFT הוא טוקן – ייצוג דיגיטלי שמציין בעלות בנכס אחר. למשל, אם הנכס הוא ציור דיגיטלי, הוא נשמר בשרתים על גבי האינטרנט, וה- NFT מהווה סוג של קבלה שמצביעה על אותו שרת, ואומרת שמה ששמור שם (אם עדיין שמור) שייך למי שמחזיק בקבלה הזו.

"ה-NFT משמש פתרון טכנולוגי נהדר לבעיה של הוכחת בעלות חד־משמעית, אבל הוא לא חף מבעיות: למשל, בשאלת זיהוי המשמעות שמאחורי ה-NFT: האם זו מכירה או הסכם זכויות, האם יש לרוכש זכות שלא ימכרו NFT זהה נוסף? האם יש לו זכות לחייב את המוכר להבטיח קישור תקין ורציף ליצירה? יש מקרים שבהם ה- NFT משמש סוג של חשבונית דיגיטלית, ואז עולות שאלות לעניין זכות השימוש בקניין רוחני על גבי אותה 'חשבונית'.

הטכנולוגיה משמשת לעיתים פתח לרמאות, וכמובן להיעדר יכולת להוכיח בעלות באופן חד־משמעי. "למה הדבר דומה? למשל, אם רכשתי בחנות זוג נעליים חדשות, ובעת הרכישה קיבלתי חשבונית, אני אתחיל לשווק ולסחור בחשבונית עצמה, בתוך הבטחה שיום יבוא ובעל החשבונית יוכל לבוא אלי ולקבל ממני את זוג הנעליים (אם הן עדיין יהיו אצלי, ולא משנה באיזה מצב הן יהיו)".

הדגש כאן הוא שה- NFT לא הגיע לפתור איזושהי בעיה מהותית, ולכן הוא מככב בתחומים מאוד נישתיים. ככל שהשימוש נעשה פופולרי יותר, הבעיות רק עולות וצפות, וכך גם השאלות השונות לגבי השימושיות ומהות הזכות שמגובשת ב- NFT.

"כל עוד NFT לא יתגברו על מכשולי הטכנולוגיה, הם ימשיכו לשמש רק לתחומים מאוד מסוימים, ולא יהפכו לתופעה או לטכנולוגיה יומיומית, אלא יישארו תופעה חולפת, אשר נוטה להתבסס על רצון קצר מועד של אנשים להוכיח שהם מכירים את מה שחדש ואופנתי, ויביאו לכך שאנשים שייכנסו אחריהם ישלמו מחירים גבוהים ללא הצדקה עד שהתופעה (יש שיאמרו: בועה) תחלוף", הוא מתריע.

מה קרה למטבעות הדיגיטליים ולמה הם יורדים?

|שוק הקריפטו חווה כבר מספר משברים בשנים האחרונות. המטבע הדיגיטלי הגדול מכולם – הביטקוין - עדיין ידוע ככזה שחווה טלטלות ניכרות, לרבות צניחות מהירות וגדולות בשווי", עונה עו"ד אדרת. "השווי הנוכחי של ביטקוין עומד על כ-31 אלף דולר. בשיאו, בחודש נובמבר 2021, הגיע הביטקוין למחיר של כ- 68 אלף דולר".

אדרת מבקש להזכיר, כי רק לפני כשנה, באפריל 2021, צנח השווי של הביטקוין ביותר מ- 50%, אבל עד נובמבר באותה השנה הוא השלים "תיקון" וחזר לשוויו טרם המפלה. "עובדה ידועה בשוק הקריפטו מזה שנים היא, שכאשר הביטקוין נופל, גם יתר המטבעות הדיגיטליים (הידועים גם בשם altcoins) נופלים, וכאשר הביטקוין צומח, הוא גורר אחריו את יתר ה-"altcoins.

בשנה האחרונה השוק מוכיח כי הקריפטו כבר לא מנותק מהמערכות הכלכליות, ואף משמש אלטרנטיבה לשוק ההון. וכך אנחנו מתחילים לראות סימנים, שכאשר שוק ההון יורד, שוק הקריפטו גם יורד. אבל בשונה משוק ההון, שמקושר ישירות לבנקים ולכלכלה העולמית, בקריפטו אין די מנגנונים מייצבים, ולכן הנפילה של הקריפטו היא לעיתים קרובות חדה יותר ומהירה יותר.

שוק הקריפטו גם יצר בשנים האחרונות תחליף, שאמור להיות בטוח יותר, והוא נקרא: "המטבעות היציבים". "מטבע יציב נועד להיות ייצוג דיגיטלי של דולר: כנגד כל דולר (אמיתי) שהכניסו לכספת הנפיקו דולר דיגיטלי אחד", מסביר אדרת. "המטבעות היציבים אמורים לספק פתרונות לסוגיות שונות של עולם המטבעות הדיגיטליים, ובפרט לאפשר להתגבר על התנודתיות הרבה שחלה בשאר המטבעות".

בימים האחרונים שוק הקריפטו התעורר לקריסה של המטבע היציב השלישי בגודלו (ה- Terra בשווי של כ- 18 מיליארד דולר), שהביאה לקריסה של מטבע דיגיטלי שהיה קשור אליו (ה-לונה), שלכאורה היה אמור לשמש פתרון טכנולוגי־אלגוריתמי לוויסות וייצוב, ובעקבות קריסתו נפגעו גם שאר המטבעות הדיגיטליים.

"בשורה התחתונה: המטבעות הדיגיטליים מיצבו את עצמם כמשהו שהכלכלה כבר לא יכולה להתעלם ממנו או לדחוק אותו לשוליים בתור תופעה חולפת. לפיכך, כאשר הכלכלית העולמית בירידה, נראה שגם עולם הקריפטו בירידה, וכשחלק מכלכלת הקריפטו נפגע, יש השפעה מיידית גם על שאר כלכלת הקריפטו", מסכם אדרת.