צ'נגוויז, איל נדל"ן יהודי־בריטי, מסתבך עסקי סדרתי, תורם למפלגה השמרנית, איש תענוגות ראוותן, פלייבוי חובב נשים ורווק מושבע בן 62, יודע היטב מדוע פרץ בצחוק: אף שהחזיק ב־25% ממניות SCL, החברה האם של קיימברידג' אנליטיקה, במשך עשר שנים, החברה הזאת כבר לא תוכל לסייע לו בדבר. ימים אחדים לפני הראיון עמו הגישה קיימברידג' אנליטיקה בקשה לפשיטת רגל בעקבות הסתבכותה בחקירות פליליות מתמשכות בארצות הברית ובבריטניה, בפרשה ששולחת גלי הדף רבי עוצמה מלב לבו של עמק הסיליקון, דרך הבית הלבן בוושינגטון ועד למשרדים ממוזגים באומת הסטארטאפ.
אם קיימברידג' אנליטיקה היתה אוספת מידע על דפוסי חייו של צ'נגוויז, נדמה שהפרופיל שהיה מורכב היה "מספיק לחיים של כמה אנשי עסקים", כפי שמעיד עליו קולגה ישראלית שעבדה עמו בעבר. אולם לפני שנפנה בהרחבה לתיאור חייו הסוערים, כדאי להתעכב על קיימברידג' אנליטיקה, שסיפורה סוער לא פחות.
החברה, שהתמחתה בניתוח מאגרי נתונים מרשתות חברתיות לצרכים פוליטיים ומסחריים, נהפכה בשנה האחרונה מפירמה אלמונית עבור הציבור הרחב לשם שמככב בכותרות ראשיות. זאת, לאחר שפעילות הדיגיטל שלה בקמפיין הבחירות של דונלד טראמפ הובילה להתפרצות פרשה שבה מסובכים עד צוואר שני האנשים המשפיעים בתבל: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שנמצא תחת חקירה פדרלית בחשד לניסיונות לא חוקיים להטות את הבחירות לנשיאות באמצעות קיימברידג' אנליטיקה; ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג, שנאלץ להעיד בקונגרס במארס בנוגע לכך שפייסבוק ידעה במשך תקופה ארוכה ובזמן אמת על מעשיה של החברה. צוקרברג ספג ביקורת ציבורית קשה בשל הפרשה, ומתמודד כעת עם שתי תביעות פדרליות, בקליפורניה ובדלוואר, בחשד כי גיבש "תוכנית מרמה זדונית" המנצלת לרעה כמות אדירה של נתונים פרטיים בפייסבוק כדי להרוויח מיליארדי דולרים ולדרוס את המתחרים.
מאז הקמתה ב־2013 ועד שגויסה לקמפיין הבחירות של טראמפ, ניצלה קיימברידג' את פייסבוק ככלי לבניית פרופילים פסיכולוגיים של כ־230 מיליון אמריקאים בוגרים. בזכות פייסבוק היא קיבלה גישה חופשית לאוקיינוס של מידע המופק מהפרטים הקטנים של כל משתמש – לייקים שהם עשו, פוסטים שהם שיתפו, תגובותיהם, התחביבים שלהם, התמונות שלהם ואפילו קולותיהם. לפי החשדות, החברה פעלה באופן לא חוקי הן בדרך שבו המידע נלקח, והן בדרך שבה ניצלה אותו לצורכיה.
שמו של צ'נגוויז כרוך בפרשה מהסיבה הפשוטה שבמשך עשור הוא היה בעל המניות הגדול ביותר בקיימברידג' אנליטיקה, דרך חברת האם שלה SCL, עד שמכר את חלקו ב־SCL ב־2015. בשיחת הטלפון ממשרדיו המפוארים בלונדון, מרחק פסיעה מהייד פארק, הוא מסביר מדוע החליט להתנתק מהחברה בדיוק כאשר התגייסה לשני קמפיינים פוליטיים שטלטלו את העולם בשנתיים האחרונות, בצל חשדות כבדים להפצה סיטונית של פייק ניוז שהשפיע על בוחרים: קמפיין הבחירות של טראמפ וקמפיין הברקזיט, שהוביל לפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי בקיץ 2016. קיימברידג' אנליטיקה גם סיפקה שירותים שנויים במחלוקת במשטרים לא דמוקרטיים, כמו מעורבות בבחירות בקניה ב־2013 וב־2017, וקמפיין דיגיטלי של איחוד האמירויות להכפשת קטאר ב־2017.
"כשהחברה נכנסה לתחום הקמפיינים הפוליטיים, הרגשתי שהמודל העסקי לא עובד לפי התוכניות", אומר צ'נגוויז בשיחה עמו. "הייתי בעל המניות הגדול ביותר בחברה האם SCL, וכשרוברט מרסר נכנס לתמונה והחליט להשקיע בחברה, לא ראינו עין בעין והוא קנה את החלק שלי – בכסף קטן". מרסר, איל קרנות גידור אמריקאי שמרן עם הון אישי של כמעט מיליארד דולר ודוקטורט במדעי המחשב, זיהה את הפוטנציאל של קיימברידג' אנליטיקה לאחר שזאת פעלה ב־44 קמפיינים של פוליטיקאים ברחבי ארצות הברית במסע הבחירות לקונגרס ב־2014. הוא החליט להשקיע ב־SCL 15 מיליון דולר, נהפך לבעל השליטה בחברה וב־2015 היה איש מפתח בחיבור בינה לבין אנשיו של טראמפ, שבו תמך בבחירות. כיום גם הוא מושא לחקירות של ממשלות ארצות הברית ובריטניה בפרשה.
"הופתעתי מאוד כשכל זה קרה", אומר צ'נגוויז. "לא חשבתי שחברה כזאת תיהפך למשפיעה כל כך. אחד הדברים שיוצאים מהפרשה הזאת הוא שהגישה למידע כיום היא חופשית ופתוחה מאוד, ולכן הרבה חברות יכולות לעבוד עם מידע כזה בפייסבוק וגוגל ולנצל את הפרטיות של משתמשים. אם אתה פוליטיקאי שנעזר בחברות מהסוג הזה, אתה נכנס לאזור אפור בין מעשים חוקיים ללא חוקיים, כפי שראינו בקיימברידג' אנליטיקה. פוליטיקאים חייבים להיזהר כאן".
נדמה שגם צ'נגוויז נקט בראיון זהירות רבה בכל הנוגע לקיימברידג' אנליטיקה, בדומה לפרשות נוספות שבהן הסתבך בשנים האחרונות. הוא אכן יצא מהחברה ב־2015, הרבה לפני התפוצצות הפרשה, ומכחיש בראיון קשר לאנשי טראמפ. אולם בדיקה פשוטה של ציר הזמן מעלה ספקות בנוגע לכך, משום שצ'נגוויז וסטיב בנון, היועץ האסטרטגי לשעבר של טראמפ, הובילו את החברה במשך כשנתיים לפחות.
בנון היה זה שהביא את מרסר לקיימברידג' אנליטיקה. בנון, אולי האיש המשפיע ביותר על הפוליטיקה האמריקאית בשנים האחרונות, ידוע לציבור בעיקר כמי שהוביל את אתר הימין הקיצוני ברייטבארט, שצבר פופולריות רבה עם עליית טראמפ, וכמי ששימש לו יועץ אסטרטגי הן בקמפיין הבחירות לנשיאות והן בחודשים הראשונים לאחר בחירתו. פחות ידוע שבנון הוא אחד האנשים הקרובים ביותר למרסר, ומאז 2012 הוא משמש יועץ פוליטי שלו. ומה שידוע אף פחות מכך הוא שבנון היה מעורב בקיימברידג' אנליטיקה כבר משנת 2013. חושף הפרשה, המתכנת הצעיר כריסטופר וויילי, העיד בראיון ל"גרדיאן" כי בנון היה הבוס שלו בקיימברידג' עוד מ־2014, וכי הוא, וויילי, היה "הגיי הקנדי הטבעוני שפיתח עבור בנון את הכלי המטורף הזה ללוחמה פסיכולוגית".
לנוכח ההשפעה שהפעילה החברה, קשה לומר שוויילי מגזים בתיאור הזה. "זאת מכונת תעמולה. היא מטרטגת אנשים באופן אינדיבידואלי כדי לגייס אותם למסר מסוים", אמר למגזין "מדיום" פרופסור ג'ונתן אלברייט מאוניברסיטת אילון בצפון קרוליינה. "זאת רמה של הנדסה חברתית שמעולם לא ראיתי. הם תופסים אנשים, מחזיקים אותם ברצועה רגשית ולא משחררים".
עוד ידוע כי בנון השקיע בחברה סכום של כמה מיליוני דולרים, שהממשל האמריקאי חייב אותו למכור את מניותיו בחברה עם מינויו לסגל הבית הלבן בסוף 2016. היות שצ'נגוויז היה בעל המניות הגדול בחברה עד 2015, ובנון היה הן משקיע בולט בה והן ממוביליה האקטיביים, קשה לדמיין כיצד שני האנשים האלה לא הכירו איש את רעהו. במאי 2015, נזכיר, הכריז טראמפ על מועמדותו לנשיאות, ובאותה שנה גויסה קיימברידג' אנליטיקה לטפל בקמפיין הדיגיטלי שלו. האם כשמרסר השתלט על החברה – ולדברי צ'נגוויז דחק אותו החוצה – צ'נגוויז לא ידע על הקשר המתהדק בין בנון לטראמפ?
לאחר שנפרד מהחברה צ'נגוויז היה מוכן להמר בכספו על ניצחון של טראמפ בבחירות, בניגוד לכל התחזיות שהעניקו לו סיכוי של 5%־10%. הוא השקיע 100 אלף ליש"ט בהימור, שנהפכו ל־800 אלף ליש"ט עם זכייתו.
לצ׳נגוויז קשר אוקראיני שמחבר אותו לסבך הקשרים של טראמפ עם רוסיה, העומד במוקד חקירה פדרלית מיוחדת. באוגוסט 2016, כשטראמפ היה עדיין מועמד לנשיאות, פרסם המגזין המקוון "טאבלט" כי צ'נגוויז מקושר עם האוליגרך האוקראיני דמיטרי פירטאש. איל ההון שצבר את הונו מיבוא גז טבעי מרוסיה הוא מקורבו של פוטין ושותפו העסקי של פול מנפורט, שהיה מנהל הקמפיין של טראמפ עד החלפתו בסטיב בנון באותם ימים. משפטו של מנפורט, בחשד לקשירת קשר נגד ארצות הברית, אמור להיפתח בקיץ.
מטעמו של צ'נגוויז נמסר כי הוא "מעולם לא הכיר ואינו מכיר את פירטאש", אך לפי פרסומים בתקשורת האמריקאית, השניים היו מקושרים עסקית מאז 2005 בכמה מיזמים, כולל השקעה של צ׳נגוויז דרך חברת אחזקות שבבעלותו בחברה בבריטניה, שבה פירטאש היה בעל המניות הגדול. כמו כן, השניים היו מושקעים בחברת האנרגיה הירוקה Zander Group בשנים 2007־2011.
פירטאש נחשב לאחד ממקורביו הגדולים של נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ', שהוביל מדיניות פרו־רוסית עד להדחתו ב־2014. באותה שנה נעצר פירטאש בווינה בעקבות צו מעצר שהוציא נגדו ה־FBI בגין אישומי שוחד. הוא שוחרר בערבות של 132 מיליון דולר אך נאסר עליו לצאת מאוסטריה. ב־2017 הוסגר לארצות הברית כדי לעמוד למשפט.
אבל איך הגיע צ'נגוויז, שצבר את הונו מהתמחות בלואו־טק של לבנים חומות, גגות רעפים אדומים ותשתיות צנרת חלודות בנדל"ן בבריטניה, להיות משקיע קדחתני בחברות הייטק וריגול דיגיטלי מתוחכמות בחזית הטכנולוגיה העולמית? כדי להבין איך נהפך האיש מיזם נדל"ן מיומן למשקיע הון סיכון שמפזר את כספו בין השקעות מורכבות בהייטק, צריך לחזור כעשר שנים אחורה, ל־2008 – שנת המשבר הפיננסי העולמי. בעיצומו של המשבר קרס הונו האישי של צ'נגוויז ביותר מ־75% לכ־200 מיליון ליש"ט, שעה שאחיו הצעיר, רוברט צ'נגוויז, שהיה שותפו העסקי במשך שנים ארוכות, מחק כמיליארד ליש"ט ביממה. ערב המשבר היו לאחים התחייבויות בסך 11 מיליארד ליש"ט ותיאבונם לא ידע שובע. כל עוד החגיגה בשווקים נמשכה לא היתה כל בעיה, אבל ברגע שאבני הדומינו הראשונות החלו ליפול, זה היה רק עניין של זמן עד לקריסה של ענף הנדל"ן המנופח – בבריטניה כמו במדינות רבות אחרות.
כשפרץ המשבר, צ'נגוויז ואחיו כבר היו עם ניסיון של 20 שנה בנדל"ן מסחרי בבריטניה, במסגרת חברת רוטש פרופרטיז שבבעלותם. את ההון הגדול צברו לאחר שזיהו ארביטראז' (רווח ללא סיכון) במעבר בין שוק הנדל"ן לשוק הפיננסים, באמצעות איג"וח של נדל"ן שהם רכשו ומשכירים. בראיון שהעניק ל־TheMarker ב־2010, תיאר צ'נגוויז את השיטה כך: "לוקחים בניין ב־10 מיליון ליש"ט, מקבלים דירוג איכותי מחברת הדירוג, ומוכרים את שכר הדירה, או את החכירה, ב־12 מיליון".
שותף עסקי לשעבר של צ׳ינגוויז משבח את חושיו העסקיים: ״אין ספק שהבנאדם גאון, היו לו איזה 15 אלף בניינים בלונדון, והוא שיכנע את הבנקים שאפשר להחכיר בניינים במקום ל־49 שנים ל־99 שנים ואפילו 149 שנים. הוא עשה מזה מיליארדים של דולרים. ברגע שהבועה התפוצצה הוא איבד חלק מההון, אבל עדיין נשארו לו כמה מאות מיליונים״. הונו האישי של צ'נגוויז מוערך כיום בקרוב למיליארד דולר.
ב־2003 צברו האחים צ׳נגוויז תיק נכסים של כ־4 מיליארד ליש"ט. בשיאם היו השניים בעלי הנדל״ן הפרטי הגדולים בבריטניה, וניהלו אורח חיים שכלל אחוזות יוקרה, יאכטות מפוארות, אוסף של מכוניות למבורגיני ובנטלי, לצד תרומות לקרנות צדקה ותרומות פוליטיות. ב־2009, למשל, תרם צ׳ינגווייז 50 אלף דולר למפלגה השמרנית בראשות דייוויד קמרון, לקראת הבחירות כעבור שנה שבהן ניצחה, לפי העיתון "טלגרף". בה בעת, צ׳נגוויז שיכלל את תחביבו לסחור בשוק המט״ח באמצעות חדר עסקות פרטי, שבו הוא סוחר בכספו ומחפש מודלים ומכשירים פיננסים שיספקו לו רווחים נאים ללא סיכונים.
כדי להאכיל את המכונה ולהגדיל אותה נטלו האחים הלוואות גדולות. אחת מהן, של 100 מיליון ליש"ט, נלקחה מהבנק האיסלנדי קאופת'ינג (Kaupthing), כמה חודשים לפני פרוץ המשבר. ההלוואה הזאת תרדוף את צ'נגוויז במשך עשר שנים, ותהפוך להיות פרשה מכוננת לא רק בחייו, אלא גם בתולדות הבנק – שקרס במשבר הפיננסי והפיל איתו את כלכלת איסלנד כולה.
ב־10 במארס 2011 פשטו על ביתו ומשרדיו של צ'נגוויז לא פחות מ־130 שוטרים של היחידה הבריטית להונאות חמורות (SFO). השוטרים עצרו אותו ואת אחיו בחשד כי היו שותפים להונאה פיננסית מושחתת בבנק האיסלנדי, שהיתה אחד הגורמים לקריסתו. החוקרים טענו כי האחים קיבלו הלוואות עתק תוך צפצוף על נהלים, הודות ליחסים הקרובים שלהם עם מנהלי הבנק. ב־SFO טענו בין היתר כי במקום לקבל הלוואות דרך ועדות אשראי, נסגרו הסכמים על הלוואות של מאות מיליוני ליש"ט ללא כל ניירת על ארוחה במועדון לילה. לפי פרסומים שונים, היקף ההלוואות של הבנק לאחים צ'נגוויז הגיע עד 40% מההון של הבנק – ולכן גם היה גורם מרכזי בנפילתו.
צ'נגוויז שוחרר ממעצר באותו יום, אבל היתה זאת רק תחילתה של הפרשה. בן לילה הוא הסתבך עם ממשלת איסלנד ועם משטרת בריטניה בחקירה שעלולה לפגוע קשות בשמו הטוב, לאיים על האימפריה העסקית שלו וגרוע מכך – לשלוח אותו למאסר ממושך. הוא היה נחוש להיחלץ מהתסבוכת.
צ'נגוויז שכר אז את שירותיה של חברת הריגול העסקי הישראלית בלאק קיוב, שהוקמה באותם ימים על ידי יוצאי קהילת המודיעין הישראלית, בראשות המייסדים דן זורלא ואבי ינוס. לפי מקור שסיפר ל־TheMarker וביקש להישאר בעילום שם, מי שחיבר בין צ'נגוויז לבלאק קיוב הוא ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן.
צ'נגוויז היה הלקוח הגדול הראשון של בלאק קיוב. הוא שכר להם חדרים בבניין של משרדיו בלונדון והבטיח לשלם להם בנדיבות. כמו כן סייע להם באיתור לקוחות נוספים בסיטי של לונדון, כמו משרדי עורכי דין שמייצגים אוליגרכים וזקוקים למודיעין עסקי. צ'נגוויז גם החליט להשקיע בבלאק קיוב בעצמו ולהפיק רווחים נאים מצמיחתה של החברה. הרומן נראה מבטיח.
ואמנם, אנשי המודיעין הישראליים של בלאק קיוב הצילו את עורו של צ'נגוויז. בתוך כחצי שנה הם פיצחו את זרימת המידע מגורמים שונים ל־SFO, גילו כשלים רבים בהליך החקירה וניגוד עניינים חמור בין ועדת הפירוק של הבנק האיסלנדי לבין חברת רואי החשבון הבריטית הוותיקה גרנט ת'ורנטון, שנשכרה על ידי הוועדה. צ'נגוייז תבע חזרה את SFO, וההליך המשפטי הסבוך בין שלושת הצדדים הגיע עד לבית המשפט העליון ב־2014. זה מתח ביקורת חריפה על SFO, משום שלא טרחה לבדוק את החומרים שסיפקה לו גרנט ת'ורנטון – ושחלקם היו שגויים לחלוטין. כמו כן התברר כי צווי החיפוש במשרדיו של צ'נגוויז הושגו באופן לא חוקי וכי ההסכם בינו לבין קאופת'ינג לא היה מושחת כפי שנטען. בית המשפט חייב את SFO לפרסם התנצלות פומבית כלפי צ'נגוויז ולשלם לו 3 מיליון ליש"ט פיצויים ועוד 3 מיליון ליש"ט כיסוי הוצאות משפט.
יועץ שעבד איתו מספר: ״אחרי שהוא זכה בהליך המשפטי הוא יצא החוצה מבית המשפט, לקח את עורכות הדין והנשים שהיו בסביבה - ואמר להן 'בואו תתקבצו סביבי, אני מתראיין עכשיו מול המצלמות'. אין דבר שהוא יותר צ׳נגוויז מזה. האיש ניצח קרב מאסף כנגד כל הסיכויים, ובמאני טיים מביא נשים להצטלם איתו. האנקדוטה הזאת משקפת אותו ואת הנשמה שלו - נשמה גדולה כגודל האוקייאנוס, וגינונים רדודים כים המלח״.
בה בעת, הגיש צ'נגוויז תביעת ענק בסכום של 2.2 מיליארד ליש"ט נגד קאופת'ינג ונגד גרנט ת'ורנטון. התביעה הזאת יושבה לפני פחות משנה, וצ'נגוויז עשוי לזכות בסופו של דבר בסכום של עד 10 מיליון ליש"ט, לפי פרסום ב"פייננשל טיימס".
באופן לא מפתיע תסבוכת גררה תסבוכת. בפברואר 2013 סילק צ'נגוויז את אנשי בלאק קיוב ממשרדו ומאחוזתו, בטענה כי הם הונו אותו; בינתיים בלאק קיוב תבעה את צ'נגוויז, בשל הפרת חוזה ואי תשלום בונוס של 330 אלף ליש"ט; צ'נגוויז החליט לתבוע חזרה את החברה בישראל, בטענה כי זאת הגישה לו חשבוניות כוזבות. באפריל חשף "גרדיאן" כי עובדים של צ'נגוויז הקליטו בחשאי שיחות פרטיות בין מנהלים בכירים בבלאק קיוב במטרה להפליל אותם. שתי התביעות בוטלו כעבור חודשיים בלבד בהסדר פשרה שפרטיו לא נחשפו. למרות הסכסוך, מיד אחרי הסדר הפשרה צ׳נגוויז ובכירי בלאק קיוב חזרו להיות מיודדים ושני הצדדים נשארו בקשר טוב עד היום, כולל פגישות חבריות, הן בלונדון והן בביקוריו בישראל.
ההיכרות עם בלאק קיוב וקיימברידג' אנליטיקה פתחה עבור צ'נגוויז פתח לעולם הריגול הדיגיטלי, ולהשקעות בסייבר טק ואינטליג'נס טק – חברות הזנק שמשלבות טכנולוגיה מתקדמת עם מערכות איסוף מידע ברשת ונמצאות בחיכוך גבוה עם ממשלות, תעשיות ביטחוניות ופוליטיקאים. ״הוא התאהב בתחום הזה", אומר השותף העסקי לשעבר.
העולמות העתידניים האלה נראים רחוקים מאוד מהמקום שבו החלו חייו של צ'נגוויז. הוא נולד באיראן ב־1956 למשפחה יהודית שעזבה את עיראק והחליפה את שמה מכדורי לצ'נגוויז. אביו היה התכשיטן של השאה האיראני ובלט ביכולות מסחר יוצאות דופן במגוון של מוצרים. האב שלח את שני בניו ללימודים גבוהים בצפון אמריקה – וינסנט למד באוניברסיטת מקגיל הקנדית והשלים MBA באוניברסיטת NYU בניו יורק. עם פרוץ המהפכה החומייניסטית ב־1979 נאלצה המשפחה לעזוב את איראן והשתקעה בלונדון. צ'נגוויז החל את את הקריירה שלו כסוחר מט"ח בחברת פיננסים, אך בתוך שנים אחדות החל לעסוק בנדל"ן, וב־1988 הקים עם אחיו הצעיר רוברט את חברת הנדל"ן שנהפכה לאימפריית נכסים בשווי מיליארדי ליש"ט.
צ'נגוויז עורך ביקורים תדירים בישראל, בהם הוא נוהג להיפגש עם אנשי עסקים ויזמים בתעשיית ההון סיכון, להתעניין בהשקעות חדשות ולהרשים במצגות על פורטפוליו הנכסים שלו. הרושם הזה לא תמיד חיובי, ומשיחות שערכנו עם גורמים לא ברור אם היחס אליו רציני. "הוא מקיים פגישות בסוויטה שלו במלון דן, משוויץ במצגת שלו, פונה לקרנות הון סיכון ומבטיח להשקיע מיליוני דולרים", אמר אחד מהם ואחר הוסיף: "אנשים בקרנות הון סיכון ומומחי ביטחון שפוגשים אותו לא מחזיקים ממנו יותר מדי בתחומים החדשים שבהם הוא עוסק".
רשימת ההשקעות המעודכנת שלו בישראל, כפי שמסר לנו, כוללת יותר מתריסר חברות בהשקעה של כ־90 מיליון דולר – כולן דרך קרן ההשקעות שבבעלותו, קונצנזוס ביזנס גרופ (CBG). הבולטות שבחברות הללו הן קרן הסייבר State of Mind שאחד ממייסדיה הוא פנחס בוכריס, לשעבר מפקד 8200; IntuView של שמואל בר, חברת סייבר לאיתור איומי טרור באינטרנט; והסטארטאפ Reporty שהשיק אפליקציה חכמה לדיווח במצבי חירום וזכה להשקעה גם מאהוד ברק.
יועץ אסטרטגי ישראלי שעבד עמו בעבר אומר עליו: "אני מכיר את וינסנט מהרבה מאוד זוויות. הוא הסתבך בכאלה פרשיות שהיו מספיקות לחיים שלמים של כמה אנשים, מהבנק האיסלנדי ועד 1,001 דברים. בזמנו הוא היה שייך לאצולה של יהודים עיראקים עשירים שישבו בלונדון כמו סמי שמעון, אבל אם תבוא לשר האוצר ופקידים בכירים בישראל ותגיד להם צ'נגוויז, הם לא יכירו אותו. נכון שהוא עשה כסף מנדל"ן אבל אחר כך הוא נכנס לעניינים עסקיים מורכבים שלא כל אחד מבין. אני לא אתפלא אם הוא היה מקור של שירותי ביון, גם בארץ וגם בבריטניה. יש דבר שמאפיין עיראקים עשירים שחיים בלונדון, שהם תמיד הם אנשים מורכבים מאוד, גם בהיבט האישי וגם בעסקי".
דבר אחד לא השתנה בחייו של צ'נגוויז. בעשור האחרון הוא ידע לא מעט שינויים, הסתבכויות עסקיות וטלטלות אישיות, ובהן ניתוק הקשר העסקי והאישי עם אחיו הצעיר, ודילג בקדחתנות בין תחומי השקעות שונים – מנדל"ן ופיננסים לקלינטק ופארמה ועד סייבר־טק וריגול דיגיטלי. בכל הזמן הזה המשיך לנהל את חייו בחיבה עזה לתענוגות החיים.
בראיונות שנתן לעיתונים ישראליים בשנים האחרונות נהנה צ'נגוויז להפגין את עושרו ואת אורח חייו באלפיון, הן בפני כתבים שעלו אליו לרגל לבירת אנגליה והן בפני עיתונאים שפגשו אותו בארץ. בראיונות השונים עמו הוא מדבר על יאכטת הענק שלו, מזכיר את אחוזותיו בלונדון ובסן טרופה, מציג את מכוניות הפאר שלו ומצטלם עם גולגולת של האמן דמיאן הרסט שרכש ב־300 אלף ליש"ט.
בכל הכתבות על אודותיו מתייחסים הכותבים לנשים הסובבים אותו. באחת הכתבות הוזמן הכתב לפגוש את צ'נגוויז במועדון לילה אופנתי בלונדון, ותיאר בהתפעלות את חבורת הנשים שהקיפו את השולחן של איש העסקים ואת איכות קימוריהן. בכתבה אחרת, שנערכה בישראל, ציין הכתב שצ'נגוויז תמיד מוקף נשים צעירות ויפות, אך ציין כי הוא נרגע קצת באורח חייו והפסיק לקיים את המסיבות שבהן אנשי האליטה העסקית מתחככים בדוגמניות מצודדות, לדבריו.
בראיונות הסביר צ'נגוויז כי בתור ילד היה נמוך ושמן וחסר ביטחון עצמי, כך שבנות לא בדיוק חיזרו אחריו. עם התבגרותו הגיע גם הכסף הגדול, ואז לדבריו, הן החלו להופיע. את העובדה שמעולם לא התחתן הסביר פעם בכך שאין לו זמן להתחתן ופעם בכך שלא ראה טעם בגירושין שיעלו לו הרבה כסף, אחרי שראה את אחיו ואחותו מתגרשים. עם זאת, יש לו שני ילדים – בן בגיל 11 ובת בגיל 15.
חיפוש שמו של צ'נגוויז בגוגל מציג שורה של תמונות שבהן הוא נראה בחברת נשים צעירות וחטובות. לצהובונים הבריטיים הוא מספק חומרים בקביעות. ב־2011 פרסם "דיילי מייל" כי צ'נגוויז העניק 2,000 ליש"ט ל־20 צעירות לקניות בסן טרופה, שם הוא מחזיק חווילה. אחת הבחורות שבילתה עמו סיפרה כי סעדו עם מעצב האופנה טומי הילפיגר, שהעיר לו שהוא תמיד מוקף בנשים יפות. צ'נגוויז השיב כי "הכסף שלי לא היה שווה כלום אם הייתי נשאר לבד על היאכטה שלי".
״החיים האישיים שלו מוזרים", מצטרף השותף לשעבר. "הוא מסתובב עם כל מיני חברות, יצא לי לראות אותן פה ושם. הוא מתגאה בזה, בא לו לעשות כיף עד גיל 100, לא אכפת לו מאף אחד ומבחינתי כל הכבוד לו״. על צ׳נגוויז האיש יש לו הרבה מילים חמות: ״הוא בנאדם מאוד נחמד, תמיד מתייחס יפה לכולם, גם לאנשים פשוטים, ומיליארדרים הם בדרך כלל לא אנשים נחמדים. הוא רגוע לגמרי, לא ראיתי אותו מתרגז אפילו פעם אחת. בן אדם מאוד מיוחד, צבעוני, סוג של גאון משוגע. אני לא אשכח את הבנאדם הזה בחיים״.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
האיחוד האירופי משיב מלחמה: יטיל מכסים על תוצרת אמריקאית החל ביום שישי
הזדמנות או בלוף: האם זה הזמן להשקיע במניות של שותפויות האנרגיה הקטנות?
mako כסף - כל מה שצריך לדעת
