עד לפלישת רוסיה לאוקראינה, בדיוק לפני שנה, חילק רו"ח אלכס סוטובסקי הישראלי את זמנו ועסקיו בין קייב לכפר סבא, שם ממוקם משרדו בישראל: חצי שנה שם, חצי שנה פה. באוקראינה הוא מייצג כבר 15 שנה חברות ישראליות ובינלאומיות בתחומי נדל"ן והשקעה שונים, ובישראל הוא מנהל משרד ראיית חשבון בבעלותו.
ואז הגיעה המלחמה והכניסה גם את סוטובסקי ללחץ. אומנם רוב אנשי העסקים הישראלים ששהו שם, חזרו לישראל ולא נסעו מאז לאוקראינה. אבל, נאמן ללקוחותיו שיש להם עסקים גדולים באוקראינה, החליט רו"ח סוטובסקי לנסוע לקייב. "רציתי לנסוע כי היה צורך בטיפול שוטף בחברות הישראליות שעדיין יש להם עסקים שעובדים שם. כמו כן, החלה התעניינות גדולה, שנמשכת כל הזמן, של לקוחות שלי, בהן חברות תשתית ונדל"ן גדולות, לגבי השתלבות שלהן בשיקום אוקראינה. כולם מבינים שהמלחמה תסתיים בסופו של דבר והעולם יזרים למדינה זו הרבה מאוד כסף כדי לשקם אותה. ההתעניינות מגיעה בעיקר מתחום הנדל"ן, כי ברור שיהיה ביקוש עצום לדירות חדשות. לא מעט חברות ישראליות כבר נערכות לסיום המלחמה באוקראינה, ואני מכין להן ולחברות מערביות נוספות, את הקרקע".
ביוני 2022 הוא החליט שהוא טס לקייב. הוא לא סיפר לרעייתו ושתי בנותיו לאן הוא טס.
"היה לי קשר עם אנשים שעבדתי אתם בקייב. הבנתי שיש הרס, שמעל 15 מיליון איש עזבו את בתיהם בקייב, חלקם לחו"ל וחלקם לאזורים ללא קרבות. טסתי לרומניה ומשם למולדובה, והמשכתי לקייב ברכב וגם ברגל. הייתי חייב להגיע עד השעה 23.00, בגלל עוצר שהוטל על העיר".
איך התרשמת מהאנשים שנותרו בעיר? מהחיים שלהם?
"הם ממשיכים לחיות, לעבוד, לעשות קניות. יש אזעקה, מסתתרים ואחרי זה החיים נמשכים כרגיל. זה כמו בישראל, חוץ אולי מבעוטף עזה, כשאנחנו תחת מתקפת טילים, החיים נמשכים בין אזעקה לאזעקה. מצב הרוח גם די דומה – כשנמצאים בעבודה מדברים על עבודה. יש שגרה, אין רוח נכאים".
איך מצליחים לעבוד ככה?
"החיים בעיר עצמה היו של שגרת הפסקות חשמל יזומות – משש בבוקר עד עשר בבוקר ומשלוש אחה"צ עד שבע בערב, מה שאומר שאין אינטרנט. מצאנו קולט ואנטנה מתאימים בפולין, התקנו בבניין בו עבדנו, והיה לנו אינטרנט באופן רצוף. גם לא היה דואר ולא שליחים, וכשאנחנו צריכים להעביר מסמכים, בדרך כלל מעבירים אותם ידנית באמצעות אנשים שטסים לקייב או מקייב למדינות אחרות, ומשם שולחים בדואר. כבר הייתי בקייב כמה פעמים בשנה האחרונה, אבל אני עדיין לא אומר למשפחה ברוב המקרים לאן אני טס".
אחסנו את כל המסמכים במרתף במערב אוקראינה
עו"ד קונסטנטין קליימן, עו"ד ישראלי, הוא גם בעל משרד עורכי דין מקומי בקייב. את המשרד באוקראינה הקים ב-2010 עם שני שותפים, והיום הוא מונה 9 עורכי דין. לקוחות המשרד בקייב הם בעיקר ישראלים.
גם הוא, כמו סוטובסקי עוסק בנדל"ן – בעיקר חברות שיש להן בנייני משרדים שהן משכירות, הייטק, תעשייה, וכולל ייצוג חברות ציבוריות ישראליות גדולות.
הוא מספר כי עד לפני המלחמה הוא היה מגיע כל חודש לשהייה בת שבוע בקייב.
איפה תפסה אותך הפלישה של הרוסים?
"הייתי בארץ. היה לי כרטיס טיסה ל-27 בפברואר, והפלישה הכניסה את כולנו להלם אדיר. אומנן היו דיבורים באוויר על מלחמה, אבל לא שיערנו שזה יתממש ולא נערכנו. כל צוות המשרד התפזר, חלק ברחבי אוקראינה, בעיקר מערב אוקראינה, שם היו פחות מתקפות. חלק עברו לפולין. ארזנו את כל המסמכים והתיקים ואחסנו אותם במרתף במערב אוקראינה. אבל לאחר כחצי שנה כולם חזרו לאזור קייב".
יש ישראלים שמתעניינים בהשקעות שם כבר היום, בתוך המלחמה?
"יש עניין בנדל"ן. יש אפילו מי שכבר קנו בחודשים האחרונים וקונים גם נכסים היום; הייתה צלילה במחירים ומחפשים הזדמנויות. בנוסף, פונים אליי גורמים גדולים בתחום הבנייה שמעוניינים להשתתף בשיקום המדינה לאחר המלחמה".
איך המשרד תפקד?
"בתקופת הקורונה למדנו איך לעבוד מרחוק, וזה מה שעשינו; הצלחנו להגיש דוחות במועד, להעביר כספים. לאחרונה טסתי לקייב וביקרתי את הצוות. העיר די ריקה וזו לא תחושה נעימה, וגם הייתה בעת הביקור הפסקת חשמל במשך יומיים. אבל יש הרבה אנשי עסקים שמגיעים אליה פעם בחודש, כי יש להם עסק פעיל שם, ואין מה לעשות".