צמיחה בייצוג של המגזר הערבי בתחום הסייבר, עליה איטית בייצוג של נשים

"אירועי NSO הם רק קצה הקרחון של מהפכת סייבר שנוגעת לכל אחד מאיתנו. אנחנו מול הסייבר זה כמו במאה ה-18 שרק המציאו את הקיטור ואנשים לא יודעים עדיין מה מצפה להם" אומר עמיר רפפורט מייסד ויוזם כנסי סייברטק ומחבר הספר סייברמאניה – על ישראל כמובילת סייבר בקנה מידה עולמי, לרגל פתיחת כנס סייברטק שייערך השבוע בת"א יעסוק בנושאים אלה ומוסיף: הסייבר תופס נפח ותאוצה בכל העולם, ונוגע לחיים היומיומיים של כולנו בתחומים רבים: בבריאות, בתחבורה, בתעופה, במשפט, בבנקאות ועוד.

ואם לא היה לנו די בפרשת NSO הרי שהגיעה המתיחות בין רוסיה ואוקראיינה שהתממשה למלחמה, שבה התקפות סייבר הפכו לחלק אינטגרלי מכלי הנשק המופעלים בין מדינות וע"י מעצמות ולרוב מבשרות את הפעולה הצבאית שתבוא אחריה.

העיסוק בתקיפות הסייבר מעלה בישראל של 2022 שאלה נוספת, האם אנו מדינה שנותנת לכל אזרחיה שיוויון הזדמנויות  לעסוק בתחום שיצעיד את המלחמות הבאות, שיהווה את הליבה לביטחון אזרחיה, ואולי דווקא ההתמקדות בראיית הסייבר רק בפריזמת הביטחון עושה עוול לתחום שחולש היום על מגוון תחומים מהאזרחי ועד הצבאי ודרך כך נגרם גם עוול לקבוצות השונות המרכיבות את מארג החברה הישראלית – ערבים, חרדים, נשים?

לדיון בשאלה פנינו לשלושה נציגים של אוכלוסיות בתת ייצוג בתחום הטק ובתחום הסייבר כדי להבין איפה מתחיל החסם והאם לצדו קיימת הזדמנות. התשובות לא בהכרח מעודדות.

הנס שקור, יזם הייטק, חבר הנהלה ודירקטור פיתוח עסקי בארגון צופן, וחבר הוועד המנהל של מכללת בית ברל:  "הכניסה של ערבים לתחום הסייבר לא הייתה מתקיימת ללא פתיחת הדלתות של החברות הבינלאומיות ובראשן צ'ק פוינט ומייקרוספט  להבדיל מהחרדים שלא למדו לימודי ליבה, ערבים למדו, אבל גם אלו שסיימו תואר בתחום הטק הוסללו להוראה כאשר ההייטק נשאר  מועדון סגור. יחד עם זאת החברה הערבית חווה צמיחה מרשימה של ייצוג בתחום הסייבר, ועדיין יש פוטנציאל אדיר ולא ממומש.

"התפיסה החברתית וההיסטורית מביאה את החברה לחשוב שערבים וסייבר זה GO  NO   שני עולמות שלא מתחברים, יחד עם זאת ערבים רבים רכשו השכלה במקצועות הטק, אך בבואם לשוק התעסוקה נתקלו במועדון סגור וכך ניתן לראות רבים מהם משולבים בתחומי ההוראה ואף כאלו שיש להם את היכולת ויעדיפו לפנות מראש לרוקחות מאשר להיתקל בתקרת הזכוכית.

"השינוי, אומר שאקור, "הגיע בזכות החברות הבינלאומיות ובראשן צ'ק פוינט שפתחה דלת וקלטה ערבים והייתה הראשונה ליצור קאדר שבו הערבים התחילו להבין מה זה סייבר, ואחריה עשתה זאת גם מייקרוסופט. לשם הדוגמא: בשנת 2008 היו 350 מהנדסים בהייטק, מתוך למעלה מ- 2000 עובדים מוכשרים בתחום ומתוכם רק כמה עשרות משולבים בסייבר.

היום ב 2022, לאחר מאמצים של הטמעה ישנם  9000 מהנדסים מוכשרים לטק שבתוכם יש כ 300 מהנדסי סייבר. המגזר הערבי הראה צמיחה בסייבר  של 10%  וזאת בזכות המוכנות של השוק הפרטי לקלוט לתוכות עובדים שאינם רק יוצאים יחידת 8200.

האם נראה ערבים בזירת הצבאית? האם החברה התבגרה לקבל ערבים לזירה הביטחונית? האם אנו בשלים להבין את פוטנציאל התרומה של הקהילה הערבית לשירות בסייבר למטרות פנים ישראליות כמו המלחמה בפשיעה במגזר הערבי. "אלו שאלות שקשה להשיב עליהן והמפתח לתשובות נמצא אצל קובעי המדיניות." מסכם שקור.

ישראל גורט, מתכנת, האקר, יזם,  מייסד חברת הסטארט אפ Reflectiz, "לא מסתיר את האכזבה שלו מהיכולת של החברות השונות לראות את התרומה של חרדים לתחום, ואת ההבנה כי דייברסיטי היא לא רק משהו להתקשט בו, אלא היא נחוצה בסייבר בדיוק מאותו צורך של הבאת נק' מבט שונות כדי להגיע לעובדות שונות. אך גם מודע לחסמים שעומדים בפני החרדית. "ישראל מסלילה את תחום הסייבר שהוא מגוון ורחב לתחום הצבאי של יוצאי 8200 שבו אין כמעט מקום לאף אחד. מעבר לאתגרים שעומדים בפני החברה החרדית לכניסה להייטק, הרי שכניסה לסייבר היא מאתגרת וקשה עוד יותר. אנשים אוהבים להעסיק את מי שדומה להם וברגע שהחרדים לא נמצאים בקליקה של  8200, נוצר עולם שבו קהילה מתחום מסוים מנהלת עולם מסוים שבו כולם מכירים את כולם, ומהסיבה הזו לחרדים הרבה יותר קשה להיכנס. שלא נדבר על ההפסד והנזק הגדול שנוצר מחוסר דייברסיטי.

"בסייבר במיוחד חשוב לגשת מנקודות מבט מגוונות ככל שניתן כדי לכסות כמה שיותר את ההגנה על החברה נקודת המבט של יוצאי 8200 מאוד חשובה, אבל חשוב גם להוסיף נקודות מבט נוספות ומגוונות כדי לקבל הגנה מלאה יותר וטובה יותר".

אם חשבנו להתעודד קצת בגזרת הנשים הרי שגם שם המצב פחות מעודד משקיווינו.

מירב קינן מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים האמון גם על פורום הסייבר אומרת:

תעשיית הסייבר היא תעשייה גברית שברובה מבוססת על יוצאי יחידת 8200, ומתפתחת בשיטת חבר מביא חבר. אם כבר במקצועות היי טק הנשים נמצאות מראש בתת ייצוג ביחס לייצוג שלהן בכלל האוכלוסייה ועומדות על  20%-24%, המספר בסייבר עוד יותר נמוך וקרוב יותר לחצי (10%) מהייצוג של נשים בהייטק, כאשר הרוב משולבות בתפקידי שיווק, HR ומעט מאוד בפיתוח ובתפקידים עסקיים.

הדרך להכניס את הרגל בדלת, אומרת קינן,  היא רק ע"י חברות שישימו את זה כיעד מדיד, אנו רואים שחברות שבהן המנכ"ל שם זאת כמטרה, החברה מתיישרת ליעד, אחרת זה נשאר מועדון סגור שבו חבר מביא חבר.

מי שעוד שופך עוד על ההזדמנויות והחסמים בעולם הסייבר הוא אור דונקלמן, חבר סגל בחוג למדעי המחשב, וחבר הוועד המנהל במרכז לחקר הסייבר, משפט ומדיניות באונ' חיפה:  ככלל ההזדמנויות לעבודה בסייבר בישראל הם מוטים חוצה ופנימה, יש תעשייה ממוקדת תעשייה (חוץ) - ויש תעשיית סייבר ממוקדת ממשלה (פנים).  ערבים, לדוגמא,  לא יכולים לעבוד במערך הסייבר הלאומי ורוב גופי הסייבר המדיניים בארץ מבקשים סיווג בטחוני גבוה.הדבר נכון גם לגבי גופים שמתחזקים שירותי סייבר לצרכי פנים מדינתיים כמו חברת חשמל – גם שם לא נראה ערבים.

כלפי חוץ  מי שפתחה יפה את הדלתות בפני המגזר הערבי הייתה מייקרוסופט ובכך העצימה את יכולתם להשתלב בתעשייה בחברות חוץ נוספות.

לצד אלו החסמים 'הביטחוניים' ישנם את החסמים של ההשכלה גבוהה גם לערבים וגם לחרדים – כל מגזר מסיבתו שלו: חרדים – חסרים לימודי ליבה ואנגלית טובה, והערבים הנושאים פערים כתוצאה ממערכת חינוך שהוזנחה שנים, שם אנו רואים שגם כאשר יש אנשים מוכשרים ובעלי יכולות  הם פונים למקצועות בטוחים כמו רוקחות.

מראי האקדמיה אנו רואים צמיחה במספר סטודנטים מהמגזר הערבי בלימודי מדעי המחשב ומקצועות הטכנולוגיה, לצערי גם היום אנו לא מוצאים חרדים בתחומים אלו דבר שיכול להעמיק את הפערים במגזר זה לעומת המגזר הערבי ונשים שגם הן נמצאות בתת ייצוג.

ומה באמת לגבי נשים?
עדיין יש צמיחה איטית מדי וקבועה בקרב נשים, צמיחה שאנו באקדמיה מזהים כאיטית מדי."

 עמיר רפפורט מייסד ויוזם כנסי סייברטק ומחבר הספר סייברמאניה: "שילוב אוכלוסיות בייצוג חסר בהיי טק הוא לא רק הזדמנות גדולה אלא ממש צורך קיומי של תעשיית ההיי טק שמשוועת לכישרונות שנמצאים בארץ באלפים אבל לא קיבלו את ההזדמנות המתאימה. לגבי נשים, זה ברור שהן צריכות לאייש חצי מההיי טק , כולל בתפקידים הבכירים ביותר( למרבה הצער הן רחוקות משם) אבל גם למגזר החרדי והערבי יש הרבה מה לתרום.

אין שום מניעה לשלב ערבים בעולם ההייטק, כולל בתפקידי אבטחת סייבר. זה קריטי לתעשיית ההייטק- וחשוב לחברה הישראלית. WIN – WIN לשני הצדדים