אם מחזיקי האג"ח של אורבנקורפ  היו טורחים לבדוק את חשבון הטוויטר לפני שהחליטו לקנות את החוב שהנפיקה חברת הנדל"ן הקנדית בתל אביב בדצמבר 2015, ייתכן שהיו חוסכים מעצמם את עוגמת הנפש וההפסדים העצומים שספגו כתוצאה מקריסתה. הקלדה של ההאשטאג Urbancorp# היתה חושפת בפניהם תלונות וטענות קשות לגבי התנהלותה ומצבה הפיננסי של החברה, כחצי שנה לפני ההנפקה בישראל; וחשוב מכך, הם היו נחשפים – שבוע לפני יתר המשקיעים בתל אביב – לציוץ לפיו רישיון הקבלן של אורבנקורפ נשלל והחברה כנראה נמצאת בצרות. מכירה של האג"ח במועד הציוץ היתה חוסכת להם הפסדים של 70% מכספם, שהתאדה ברובו תוך ימים ספורים.

בעולם כבר גילו שלמידע שמופץ ברשת או נאגר באמצעים טכנולוגיים יש לעתים השלכות נרחבות על השקעות ומסחר בניירות ערך, והמגמה הזו מתפשטת בוול סטריט ובקרנות הגידור האמריקאיות. השיטה מבוססת על מידע חלופי (Alternative Data), כלומר מידע הקשור לחברות ציבוריות, שאינו מופץ באמצעות דיווחים שוטפים, דו"חות פיננסיים או המצגות למשקיעים, אלא בצינורות אלטרנטיביים, דוגמת רשת האינטרנט, רשתות חברתיות, אפליקציות ועוד. הרעיון הוא ניטור איתותים שיסייעו לנבא מגמות ואירועים בשוק, וביצוע פעולות בניירות ערך לפני שאר המשקיעים או לפני הדיווח הרשמי. המידע נאסף לרוב בתוכנות מחשב מבוססות אלגוריתמים.

עוד ב-mako כסף:

בארצות הברית יש לא מעט חברות שגילו את הפוטנציאל הרב הטמון בהעברה של מידע אלטרנטיבי לקרנות גידור או לגופים פיננסיים, ובשנים האחרונות הוקמו חברות שמלקטות מידע רלוונטי ומוכרות אותו לגופי השקעות תמורת אלפי דולרים. ההערכות הן שעד 2020, שוק מכירת המידע הנוגע לשוק ההון (Market Intelligence) יגיע לכ־5 מיליארד דולר.

עם החברות שפועלות בארצות הברית נמנות, בין היתר, Point72 Asset Management ,RS Metrics ו־Quanton Data. בישראל, התחום נמצא בחיתוליו, וידוע על שלוש חברות המספקות שירותים לקרנות גידור או לגופים מוסדיים: Kela Group, Intelligo ו־Pagaya.

תצלום לוויין של מגרש חניה בקניון קינג אוף פרוסיה בפילדלפיה (צילום: גוגל מפות)
תצלום לוויין של מגרש חניה בקניון קינג אוף פרוסיה בפילדלפיה. לזהות מגמות|צילום: גוגל מפות

"הרעיון הוא ללכת לאזורים מעניינים 
ולזוויות יוצאות דופן, לאסוף כל מידע חוקי שנמצא בחוץ ובאמצעותו לגבש תובנות ללקוח", מסביר ערן שטראובר, ממייסדי Kela Group המעניקה שירותי מודיעין עסקי, בין היתר לקרנות גידור מוול סטריט. "אנחנו מנסים לחדש, כלומר להשיג מידע שעשוי להיות שונה מתפישת השוק. מערכת שמזהה למשל הונאות, עשויה להיות רבת ערך לקרנות גידור, שיכולות להיכנס לפוזיציות שורט (המאפשרות להרוויח מירידה בערך מניה – ע"א). כל קרן גידור מנסה להשיג יתרון תחרותי, ולכן השימוש באלטרנטיב דאטה נעשה נפוץ יותר. כולם רוצים למצוא את חד הקרן הבא".

שלמה מירוויס, מנכ"ל Intelligo Group, הפועלת בעיקר בשוק האמריקאי, מסביר 
שקרנות גידור אמריקאיות נעזרות במידע אלטרנטיבי כשהן רוצות להשקיע בחברה ציבורית. "לקרנות יש מגבלות הקשורות לסחר לפי מידע פנים, לכן הן צריכות להגיע למידע הגלוי. אחד האתגרים המרכזיים כיום הוא שיש יותר מדי מידע, והיכולת להפיק ממנו משמעויות מוגבלת", אומר מירוויס.

"קרנות גידור בוול סטריט יכולות לבקש מאיתנו לחפש הוכחות לכך שיש תרמית, הונאות, בעיות, שלדים בארון או פרטים בעייתים על חייהם האישיים של מנכ"לים. כמובן שכל שערורייה משפיעה על מחיר המניה וקרנות הגידור מרוויחות. בישראל יש כמה סטארטאפים שאוספים מידע גלוי מטוויטר, פייסבוק, מידע לווייני או מידע של סחורות. לנו יש הסכמים עם החברות הללו – כך שאנחנו מעבירים ללקוחות שלנו מידע".

יובל צבר, סמנכ"ל תפעול במיטב־דש טרייד, המתמחה בין היתר בתחום הדאטה, מספר כי השימוש באלטרנטיב דאטה אינו נחלתם של קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים בלבד, אלא מחלחל גם למשקיעים פרטיים. "ב־2012 קמה באלונס שהיתה החברה הראשונה שניסתה לנבא טרנדים של השקעות באמצעות דאטה קיימת בשוק. מאז, הוקמו חברות וגופי מסחר נוספים שנותנים שירותים דומים לסוחרים פרטיים. Google alert למשל, מאפשרת לסוחרים לקבל מידע על תחומים שהגדירו מראש בזמן אמת. בשונה מגופי השקעות גדולים, למשקיע פרטי אין יכולת להיעזר באלגוריתמים או בכלי מדידה וסטטיסטיקה לצורך קבלת ההחלטות. הוא נדרש לעבד את המידע בעצמו, משימה שעשויה להיות מורכבת".

שימוש במידע אלטרנטיבי יכול להועיל למנהל ההשקעות בצורות מגוונות. ראשית, הוא יכול להיעזר במידע שמופץ ברשתות חברתיות כמו טוויטר או פייסבוק כדי לקבל החלטות בזמן אמת. ניטור של מידע יאפשר למנהל ההשקעות להיות הראשון שיכיר אירועים שצפויים להזיז את השווקים או מניה מסוימת.

מי שכבר גילתה את הפוטנציאל הקיים במידע אלטרנטיבי מרשתות חברתיות היא טוויטר. החברה, שנסחרת לפי שווי של 11 
מיליארד דולר, מוכרת אותו כיום לבנקים ולקרנות גידור. המידע המופץ בה יכול לסייע לקנות ולמכור מניות לפני הסוחרים המסורתיים.

הסולידית - וול סטריט (צילום: John Moore, GettyImages IL)
וול סטריט|צילום: John Moore, GettyImages IL

מלבד החלטות השקעה בזמן אמת, מידע אלטרנטיבי עשוי להניב מידע קריטי על הרגלי צריכה ועל שינויים בהם. אפליקציות Foursquare או Swarm למשל, שמאפשרות למשתמשים לתייג את עצמם במקום מסוים, הצליחו לנבא במדויק ירידה במספר הביקורים בחנויות של ענקית הטכנולוגיה אפל וברשת המזון המקסיקאי צ'יפוטלה, וסיפקו אינדיקציה מוקדמת בנוגע לירידה הצפויה במכירות. התחום הזה נקרא Foot-Traffic Analysis. באופן דומה, גם חיפוש במנועי חיפוש או ביקורים באתרי אינטרנט מסוימים עשויים לתת אינדיקציות לשינויים בהרגלי הצריכה.

דוגמה נוספת היא חברת Quanton Data, שיצרה מערכת לניטור מודעות דרושים באתרי אינטרנט והצליחה לצפות את ההאטה בכלכלה הסינית באוגוסט 2015, לאחר שהבחינה בשפל יוצא דופן בכמות מודעות הדרושים שהועלו ברשת בתחום הייצור, ובירידה חדה במודעות דרושים של חברות מוטות צריכה. זיהוי מוקדם של מגמות המקרו איפשר למשקיע בשוק הסיני לצאת ממנו מבעוד מועד – ולצמצם הפסדים.

מקור מידע אחר הוא הלוויין. חברת RS Metrics הצליחה לנבא ירידה במכירות של רשת האופנה JCPenney's באמצעות ניתוח תצלומי לוויין של מגרשי החניה בסניפי החברה, כך דווח באתר "ביזנס אינסיידר". מידע נוסף שעשוי להיות רלוונטי לחברות ציבוריות עשוי להגיע מתחומי מזג האוויר, תנועת כלי רכב, מידע פיננסי והעברות כספיות ברשת.

יש עדיין לא מעט בעיות ואתגרים לשיטת ההשקעות המלהיבה. הבעיה המרכזית היא היכולת לברור את העיקר מתוך השטף שזורם באמצעים הטכנולוגיים הרבים. "השיטה תהיה מוצלחת רק אם נדע איך לסנן את הרעשים. זה עשוי להישמע כאילו חברות המודיעין העסקי מצליחות להפוך מידע זמין לכסף, אבל זה לא כך. אם לא תדע מה לשאול ומה לחפש – השיטה לא תועיל", אומר מנהל מהתחום.

שנית, עדיין לא ברור עד כמה מהימנה 
יכולת החיזוי של השיטה. חברות האוספות מודיעין בשוק ההון עשויות לטעון כי ביכולתן לנבא מגמות בשווקים או בחברות ציבוריות, אך אין בכך כל ודאות. גם העובדה שטרם נצבר מספיק ניסיון פוגעת במובהקות השיטה.

"הבעיה הכי גדולה היא לדעת להמיר את המידע לתשובות הנכונות או להמלצות המועילות. הידע האמיתי נדרש כדי לפתח את כלי הניתוח ואת האלגוריתם הנכון", מדגיש צבר ממיטב־דש טרייד.

בעיה נוספת היא הפרטיות. איסוף מידע על הפרט ועל אופן התנהגותו הוא עניין שמעסיק כיום ממשלות וארגונים בעולם. חברות המידע אמנם טוענות כי הן מעוניינות רק בנתוני דאטה רחבים ולא אישיים, אבל אין בכך מניעה שייעשה שימוש לא ראוי במידע שנאסף. 
בנוסף, זהו תחום שכמעט אינו נמצא תחת רגולציה ועלול לכן לכלול פרצות רבות, הן ביחס לחוקי המסחר בניירות ערך והן ביחס לשמירה על זכויות הפרט.

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
"הכנסות הבנקים לא צומחות - ועליהם להתייעל יותר"
קרן המטבע: תחזית או הטלת מטבע?