חברות השכרת הקורקינטים החשמליים שפועלות בתל אביב נהנו עד כה מחופש פעולה כמעט מלא בישראל. ואולם כעת הן נערכות להתמודדות עם מציאות רגולטורית חדשה. בקרוב צפויה עיריית תל אביב לפרסם הנחיות ותקנות חדשות שיסדירו את פעילותן של חברות השכרת הקורקינטים החשמליים בעיר.

 
שלא במקרה, חברת בירד (Bird) מפרסמת כעת בראשונה דו"ח עם נתונים רשמיים על פעילותה בישראל, המציגים שימוש רחב ופופולריות בישראל. החברה טוענת כי היא תורמת להורדת מכוניות מהכביש ויוצרת פתרון ניידות חדש וידידותי לסביבה — וכצפוי, מזהירה מפני רגולציית יתר שתפגע בפעילותה.

בירד החלה לפעול בתל אביב באוגוסט 2018, והיתה הראשונה מבין מפעילות הקורקינטים החשמליים השיתופיים שהשיקה שירות ללא תחנות עגינה. כיום היא מפעילה צי של 3,000 קורקינטים בתל אביב, רמת גן וגבעתיים. אחריה הגיעו ליים (Lime) האמריקאית, שמפעילה כעת צי בסדר גודל דומה בערים אלה — וכן ווינד (Wind) הגרמנית, והמצטרפת הטרייה ליאו (Leo) הישראלית. המודל פשוט: נוסע אוסף קורקינט חשמלי ברחוב לצורך נסיעה קצרה, מגיע ליעדו ומשאירו לרוכב הבא. התהליך, כולל התשלום, נעשה באפליקציה. התמחור זהה אצל כל החברות: תשלום חד־פעמי של חמישה שקלים לצורך פתיחת הנעילה, ועוד חצי שקל לכל דקת נסיעה.

לפי נתוני החברה, לאחר תשעה חודשי פעילות בישראל, 160 אלף איש רכבו על קורקינט של בירד לפחות פעם אחת — מספר שווה ערך ל"אחד מתוך שלושה תושבי תל אביב", להגדרת החברה. במצטבר, רוכבי בירד נסעו יותר ממיליון נסיעות. לפי בירד, ממוצע הנסיעות לכל כלי של בירד גבוה לעומת ערים אחרות שבהן היא פעילה בעולם. בבירד לא חושפים את המספר הזה, אך לפי הערכות, הוא מסתכם בישראל ב–6–7 נסיעות ביום לכל קורקינט.

בבירד אומרים גם כי 40% מהנסיעות מתבצעות ב–8:00–10:00 וב–17:00–19:00, כלומר בשעות השיא של ההגעה והחזרה מהעבודה. בירד אף טוענת כי סייעה במניעה של יותר מ–90 אלף נסיעות בכלי רכב.

"זהו תחליף לכלי רכב", מסביר יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל. "אני שומע על אנשים שמגיעים לתל אביב עם רכבת, עולים על בירד ומקיימים פגישות בעיר. אנחנו מתיימרים לפתור את בעיית הק"מ האחרון והראשון". על פי סקר שביצעה בירד בקרב רוכבים בתל אביב, 25% מהם השתמשו בבירד כדי להגיע לרכבת או לאוטובוס בנסיעתם האחרונה. "בסופי השבוע אנחנו רואים את הקורקינטים זזים לכיוון הים, מכיוון שאין תחבורה ציבורית בשבת. זה מאפשר התניידות בדרך שלא היתה אפשרית בעבר", מוסיף ריבלין.

"נעביר את הקנסות לרוכבים"

בשונה מהיתרונות שריבלין מציג, אלפי הקורקינטים של בירד וחברות אחרות שמילאו את רחובות תל אביב עוררו גם זעם ומחאה, בשל הכאוס שהם יוצרים במדרכות, בכבישים ובמרחבים הציבוריים. בחודשים האחרונים התרבו מקרים של רוכבים שנוסעים על מדרכות ומסכנים הולכי רגל, וכאלה שמשאירים את הקורקינטים בתום הנסיעה כשהם זרוקים וחוסמים מעברים ומדרכות.

עד כה, המדינה והעיריות נתנו למפעילות הקורקינטים יד חופשית ולא התערבו כמעט בפעילותן — מלבד מקרה אחד שבו הרצליה מנעה פרישת קורקינטים של ליים בטענה שהדבר לא תוּאם עמה.

המצב הזה עומד להשתנות בימים אלה. עיריית תל אביב מקיימת מפגשים עם נציגי המפעילות ומתכוונת לפרסם בקרוב תקנות חדשות שיסדירו את פעילותן. בעירייה מבינים מצד אחד את הפוטנציאל של הכלים כפתרון תחבורתי, ומצד שני רוצים למנוע את הפגיעה במרחב הציבורי והמטרד לתושבים.

"לא הכל מושלם", אומר ריבלין. "אבל ב–99% מהמקרים הקורקינטים מושארים בצורה בטוחה. יש לנו צוות של 15 איש שמשוטטים ומזיזים כלים שמפריעים לסדר".

באחרונה העירייה כבר החלה להחרים קורקינטים שהפריעו למרחב הציבורי ולהטיל את העלויות על המפעילות. בירד, מצדה, כבר הודיעה למשתמשים כי היא שומרת לעצמה זכות להעביר את העלות הזאת לרוכבים. "היו החרמות של כלים שחנו בצורה לא סדורה", מסביר ריבלין, "עד עכשיו שילמנו בעצמנו את הקנסות, אבל הודענו למשתמשים שבמקרי קיצון נטיל עליהם את התשלום".

קורקינטים חשמליים של חברת ווינד (צילום: מוטי מילרוד, TheMarker)
קורקינטים חשמליים של חברת ווינד|צילום: מוטי מילרוד, TheMarker

עיריית תל אביב מצטרפת לשורה של ערים ברחבי העולם שהבינו את הצורך ברגולציה קפדנית יותר על חברות הקורקינטים השיתופיים, שמתרחבות במהירות אדירה — אך עדיין מתלבטות מהי הדרך הנכונה לעשות זאת. בצרפת יחוקקו השנה חוק המסדיר את פעילות הקורקינטים, כולל הטלת קנסות על אנשים שרוכבים על מדרכות, סימון מקומות חניה מסודרים לקורקינטים וגביית תשלום שנתי מהמפעילות.

בדצמבר האחרון סילקה מדריד את הקורקינטים משטחה לאחר שלטענתה לא צייתו לכללים לגבי אזורי הפעילות המורשים. סן פרנסיסקו אסרה לחלוטין את פעילותם כבר לפני שנה — ומאז מתירה להם לחזור בהדרגה ותחת הגבלות. ואילו בניו יורק, העיר הגדולה והצפופה בארה"ב, הקורקינטים נמצאים מחוץ לחוק, ואין שם כרגע כוונה לשנות את המצב.

מה עושים בדרום תל אביב?
בישראל, נראה שבבירד מוטרדים בעיקר מתרחיש אחד: שהעירייה תציב מכסות למספר הקורקינטים שפורשת כל מפעילה בעיר, כדי להגבילם ולמנוע הצפה. ריבלין טוען שזו תהיה טעות קשה שתבריח את חברות הקורקינטים מהעיר ומישראל. "התלונה הנפוצה ביותר בקרב המשתמשים נוגעת למחסור בזמינות ולכך שאין מספיק קורקינטים", אומר ריבלין. לדבריו, "זה מעיד שהביקוש עולה על ההיצע ועל הצורך להוסיף קורקינטים. אנחנו קבענו שלא נגדיל את היצע הקורקינטים אם לא נגיע למספר שימושים מינימלי, ואני יכול להגיד שבתל אביב אנחנו עולים על המספר הזה".

לדברי ריבלין, "הרגולציה צריכה להיות נכונה ומאוזנת כדי שהמפעילים ירצו להיות כאן ולהוסיף כלים. אסור לשפוך את התינוק עם המים. קביעת מכסות תפגע בכל הרעיון של הורדת מכוניות מהכביש. אם מספרי הקורקינטים יהיו נמוכים מדי, אנשים לא ישאירו את הרכב בבית מכיוון שהם לא יוכלו לסמוך על כך שיחכה להם קורקינט פנוי בתחנת הרכבת. שירותי הקורקינטים ייהפכו משהו שנחמד שיש אותו — אבל הם לא יענו על הצורך העיקרי של מדינת ישראל. רק אם מספר הקורקינטים יהיה נכון ביחס לביקוש של המשתמשים, נגיע לשיווי המשקל הנכון. אפשר לקבוע נוסחה שלפיה אם מספר נסיעות לכלי קטן מדי, נניח 2–3 נסיעות לכלי, אז אין לו הצדקה. אבל יש לנו עוד מקום רב כדי להגיע לשיווי משקל".

בבירד מנסים להבליט את תרומתה לכלכלת העיר. "בנובמבר 2018 בירד עזרה להזריק יותר מ–675 אלף שקל לכלכלת תל אביב באמצעות תשלומים לקבלנים עצמאים", נטען בדו"ח של החברה. זה כולל תשלום ל"צפרים" שאוספים את הקורקינטים בכל ערב, מטעינים ומחזירים אותם לרחוב; וכן ל"מכונאים" ול"סיירים", שדואגים לתקן ולסדר קורקינטים תקולים וזרוקים.

מה עם ערים נוספות חוץ מתל אביב, רמת גן וגבעתיים?
"אנחנו מאמינים שזו רק ההתחלה, ובקרוב תשמעו על כניסה לערים נוספות. עיריות רבות פונות אלינו".

גם בערים שבה היא פועלת, בירד אינה מעניקה שירות בכל מקום. למשל, לא ניתן להשאיר ולאסוף קורקינטים באזורים שלמים בדרום תל אביב. בעירייה שוקלים לחייב אתכם להציע שירות בכל האזורים.
"יש אתגרים באזורים האלה, ואנחנו לא החברה היחידה שחווה את זה. חשוב שנעבוד יחד עם העירייה כדי לפתור את זה. ואפשר לעבוד יחד על רעיונות מקוריים. המטרה היא לאפשר שירות יעיל ונוח לכל תושבי תל אביב וישראל, ואני מאמין שנוכל להגיע לזה".

לאיזה קהל יעד אתם מכוונים? מי המשתמש האופייני?
"מנעד הרוכבים של בירד רחב ומגוון. החל בתושבי העיר המגיעים וחוזרים מדי יום למקומות העבודה, דרך התיירים המתקשים להסתדר עם התחבורה הציבורית, ועד ללא מעט תושבי חוץ המגיעים לעיר באמצעות הרכבת ועושים את הק"מ האחרון עד למשרד עם הקורקינט".

ומה לגבי בטיחות ותאונות?
"עשינו אירועי חלוקת קסדות ושיתופי פעולה, אנו שוקלים לעשות סדנאות בטיחות, ונותנים הוראות בטיחות באפליקציה. נמשיך לחבר בין הקהילה לבין בטיחות".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:

האם אלה הבחירות האחרונות בישראל?
"לאהוב אנשים": הטיפים של האיש שגדל בעוני - וכיום מעסיק 4,300 עובדים ב-36 מדינות, כולל ישראל