במשך עשרות שנים נהגו נבחרי הציבור לקבוע העברות כספים מיוחדות במסגרת הדיונים על תקציב המדינה, בהתאם להסכמים קואליציוניים שמהותם לא נחשפה בפני הציבור. בנובמבר האחרון, בעת שהכנסת נדרשה לאשר את תקציב המדינה ל־2016, נחשפו בראשונה ההסכמים התקציביים המיוחדים במלואם, ביחד עם שמות הח"כים שהצליחו לסחוט סביב העברת התקציב מיליונים למטרות שונות, כולל הקצבות רבות מספור למוסדות דת שונים – מקוואות, זהות יהודית, עמותות להנצחת רבנים וכן הלאה. עיקרון השקיפות אפשר סופסוף לראות לאן הולך כל שקל מהתקציב ומי תיעל אותו.

עוד ב-mako כסף:

בשיתוף עמותת "ישראל חופשית" הפועלת לקידום חופש דת וחופש מדת, יצאנו לסרוק את תקציב המדינה בחיפוש אחרי כל אותם שקלים. זו היתה משימה מאתגרת, שכן בניגוד לביטחון, חינוך או תרבות, למשל, לדת בישראל אין נתח תקציבי מובהק וברור. נכון, ישנו "המשרד לשירותי דת", אולם הכספים המוקצים לו הם רק חלקיק מסך התקציבים המתועלים למימון מפעלי הדת השונים, ואלה רבים מאוד. המספרים הצטרפו זה לזה ככל שהעמקנו לחקור. תקנה הובילה לתקנה ועמותה לעמותה, והרשימה התארכה מדי יום (לפניכם רק התמצית). לבסוף התברר שבעוד תקציב שירותי הדת עומד על כ־640 מיליון שקל (נתון הכולל את תקציבי המשרד לשירותי דת, הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים), הרי שהעלות הכוללת של הדת בישראל תגיע ב־2016 לכ־8.7 מיליארד שקל.

 

"רצינו לבדוק את כל ההוצאות שמדינת ישראל מוציאה על דת, ומסיבה פשוטה: כך יוכל כל אזרח לדעת כמה מתוך תקציב המדינה השנתי מופנה לפעילויות דת", אומר מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית. "המידע הזה צריך להיות מרוכז במקום אחד, ומוצג באופן שקוף וברור".

 

מהנתונים עולה כי נתח התקציב המוקדש לשירותי דת אינו קבוע, ועשוי להשתנות אפילו מיום ליום. תקצוב עמותה מסוימת יכול להתכווץ או להתנפח בתוך שבועות במאות אלפי שקלים. השינויים התכופים בגובה סך התקצוב של הסעיפים עצמם (באמצעות ועדת הכספים בכנסת) מקשים גם הם על איסוף והצגה של נתונים מהימנים ומדויקים, וייתכן שחלק מהתקציבים שמוצגים בעמודים הבאים כבר אינם עדכניים. בנוסף, הממשלה לא אוספת נתונים אודות העלמות מס של גופי כשרות פרטיים או ויתור על הכנסות מארנונה ממקומות תפילה. כלומר, הסכום הכולל שנחשף כאן הוא בבחינת הערכה המבוססת על נתונים שמספקת המדינה עצמה, על שאילתות שהועברו למשרדי הממשלה ועל בדיקה עם מקורות ממשלתיים. עם זאת, זוהי ההערכה המדויקת ביותר של עלות הדת למדינת ישראל שפורסמה עד כה.

 

בין סעיפי התקציב הנוגעים לענייני דת ישנם רבים שמוכרים היטב לציבור. תקציב הישיבות והחינוך העצמאי במשרד החינוך, למשל, ידוע לכל. עם זאת, בדיקה דיגיטלית של הנתונים, במסרק דק, גילתה סעיפים רבים נוספים, המצטברים לסכומים נכבדים. כך למשל, גילה התחקיר איך משרד המשפטים מתעל כספים לחוקרי דת, כיצד גם בסעיפים כלליים כמו "תנועות נוער" מתחבאים עוד מיליונים המועברים לעמותות דת, ואיך התקשרויות בנות מיליוני שקלים מכספנו נועדו לסבסד מגורים למחזירים בתשובה בלב תל אביב. "מדהים לראות כיצד מיליונים רבים מוקצים על ידי המדינה כדי לחזק את האחיזה הדתית במרחב החילוני", אומר גיצין. "בין אם זה נעשה באמצעות מנגנוני החזרה בתשובה במימון ממלכתי, גרעינים תורניים או מנגנונים רבניים שנכפים על הציבור לאורך מעגל החיים".

גיצין מבהיר כי הסקירה יכולה לסייע בהבנת המשמעות של שליטת האורתודוקסיה הפוליטית – המפלגות החרדיות והדתיות – האופן שבו אותן מפלגות משמרות את שליטתן בהגדרת היהדות, והמנגנונים הפוליטיים שהן מפעילות במסגרת זו. "משרד החינוך נהפך למנגנון פוליטי של הבית היהודי", הוא אומר. "כל מה שאמרו לנו על כך שהחרדים מבקשים רק לשמר את המנגנונים שלהם – שגוי. ניחא שלוקחים מאיתנו כספים, מתברר גם שהכסף מושקע במערכת החילונית בניסיון לחבוש לה כיפה בכוח". לדבריו, "צורם במיוחד שבאזורים חלשים פעילויות משלימות לימודים ממומנות על ידי המדינה דרך עמותות דת. במקום מדינת רווחה, המדינה מעניקה את התנאים האלה דרך מנגנונים עם אוריינטציה דתית מובהקת".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "תקציב התקנות היהודיות מהווה 0.03% מתקציב המשרד. פעילויות העשרה של בתי הספר הן באחריותו המלאה של מנהל בית הספר, בהתאם לרוח בית הספר והקהילה. משרד החינוך סומך על המנהלים ובטוח שהם פועלים בהתאם לצרכים של בית ספרם".

שחר אילן, סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, מציין כי אותם תקציבים גם מחבלים במטרה הלאומית המוצהרת של הוצאת גברים חרדים לעבודה. "התקציבים לאברכי כוללים ותקצוב האברכים בדרכים נוספות וההגדלה המסיבית של המימון למוסדות חינוך ללא תוכנית ליבה דואגת לכך שהגברים החרדים בעוד 10־15 שנים יתקשו מאוד לצאת ללימודים אקדמיים ולשוק העבודה ויתקשו להשתכר משכורת שתכבד את בעליה", הוא אומר, ומדגיש כי כל זה נעשה "כדי לשמר את הבוחרים החרדים במצב של עוני, וכדי לדאוג לכך שהם יהיו צייתנים ותלותיים וימשיכו להצביע עבור יהדות התורה וש"ס".

לבסוף, חשוב לציין כי את התחקיר הזה לא היה ניתן לבצע לפני עשור, ואפילו לא אשתקד. הוא נחשף כעת הודות לשקיפות המתגברת של המידע שחולקת המדינה, ובמיוחד הודות לנגישותו – מפעל עליו אמונים המתנדבים בעמותת "הסדנא לידע ציבורי". הנגשת המידע הזה רלוונטית וחשובה עבור כל אזרחי המדינה, ללא קשר להשקפתם בנושאי דת ומדינה. גם אזרחים שדוגלים במימון מפעלי הדת הרשמית של רוב תושבי המדינה, וגם אלה המתנגדים לכך, צריכים לדעת כמה זה עולה – בין אם ישתמשו במידע הזה כדי להיאבק למען צמצום התקציבים ובין אם הם תומכים בהגדלתם.

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
מנהלי הנמל עיכבו הרפורמה, כץ הורה לפטרם
מנכ"ל לשכת הפרסום פורש, ומסמן את הג'וב הבא