אם נתקלתם במוט היגוי של מטוס F-16 שהשתתף בהפצצת הכור הגרעיני בעיראק, מוצע למכירה בבית מכירות, והתעניינתם ברכישתו - כדאי שתדעו את זה:  בית משפט המחוזי בלוד דחה את בקשת המדינה למתן צו זמני למניעת מכירה פומבית של מוט היגוי שהשתתף "במבצע אופרה" בשנת 1981. מדינת ישראל התנגדה למכירה משום שמדובר בפריט היסטורי השייך לה ויצא מרשותה בלא רשות. מנגד, בית המכירות טען כי "מדובר בהתערבות גסה בחיי המסחר, בתנאי השוק ובכלכלה החופשית".

המשפט בגין מכירתו של הפריט המיוחד עוררה הדים רבים. מדינת ישראל, באמצעות משרד הביטחון, טענה כי "הסטיק (מוט ההיגוי) הוא רכוש צבאי השייך לה, אשר יצא ממנה שלא ברשות, בדרך לא חוקית והיא עומדת על זכותה הקניינית לקבל אותו חזרה לידיה".

מנגד טען בית המכירות הפומביות כי קיים נוהג די מקובל בחיל האויר לתת מזכרות לקציניה הבכירים הפורשים, כמתנת פרישה מתקופת שירותם, ובכללם פריטים מסוג זה שיצאו משימוש ומשירות החיל. בית המכירות אף הביא לבית המשפט ראיות לשלושה מקרים דומים אחרים בהם ניתנו מתנות פרישה מהסוג האמור (ובכללם למפקד הטייסת עצמו), בלא התנגדות כלשהי  מצד רשויות המדינה. בית המכירות ציין כי על הקצינים לא חל איסור לעשות בו שימוש, ואלה יכולים לאחר מכן למכור את הפריט כאנשים פרטיים המחזיקים בו.

השופט החליט לדחות את בקשת המדינה בגלל טענה אחת: המדינה טענה כי הפריט אמור להיות מושמד, מה שסותר את העובדה שבהתחלה טענו נציגי משרד הביטחון כי מדובר  בנכס בעל ערך תרבותי.

המאבק הזה הוא רק דוגמה אחת למאות ואולי אלפי פרטים שהיו בחזקת המדינה, וכיום נמכרים בבתי מכירות בסכומי עתק. לדברי גורמים בתחום אליהם פנינו בעקבות פסק הדין, בכל שנה נמכרם מאות ואלפי פרטים היסטוריים שבעבר היו שייכים למדינה ,או שצריכים להיות בחזקתה. "הסטיק זה רק הסיפור האחרון, אנחנו שומעים מדי פעם על פריטים מהשואה, היסטוריים ארכיאולוגיים", אמר לנו מי שמתעסק בתחום.

מאיפה בכלל מגיעים פריטים כאלו לבתי מכירות פומביות?

"חלק מהפרטים נמכרו על ידי אנשי צבא לשעבר, אנשי משרד החוץ או כל מני משרדי ממשלה שקיבלו את הפריטים כמתנות. ויש גם הרבה אזרחים פרטיים שהצליחו להשיג את הדברים יקרי הערך ההיסטוריים בדרך לא דרך ולמכור אותם".

כמה שווים פריטים כאלו?

"הרבה מאוד כסף. עשרות מיליונים בכל שנה. פריט אחד יכול להימכר באלפי שקלים וגם יכול להגיע למאות אלפים ואפילו מיליונים".

אז מדוע רק עכשיו שומעים על זה לראשונה?

"בדרך כלל המדינה אדישה למצב. יש עשרות אלפי פריטים שכל מדינה מתוקנת לא הייתה מוותרת עליהם. בישראל נזכרים לפעול רק כשזה מגיע לתקשורת".