במהלך ההסגר בביתה בסן פרנסיסקו, דמי סקיפר צפתה בקטעי וידאו ביוטיוב, כשנקלעה להרצאת טד בו סיפר גבר איך הצליח לסחור במהדק ניירות כל הדרך לבית. זה היה לפני 15 שנים ומאז, כפי שסקיפר חקרה וגילתה- אף אחד לא ביצע את הניסוי הזה.
סקיפר החליטה להרים את הכפפה ולנסות לשחזר את ההצלחה, וכמובן- לתעד הכל באפליקציית טיקטוק. "בהתחשב בכל הזמן שיש לנו בהסגר, חשבתי שזו ההזדמנות המושלמת לנסות", אמרה למגזין Insider בראיון שנערך איתה לאחרונה.
היא קבעה שני כללים למסע המסחר שלה. הראשון לא לסחור בפריט תמורת כסף. הכלל השני היה שהיא לא יכולה לסחור עם אף אחד שהיא מכירה, גם לא חברים ואפילו לא חברים של חברים. "זה גם הרגיש שזה קל מדי," הסבירה את החלטתה, "אז זה צריך להיות מישהו שמעולם לא פגשתי. הרגשתי שפייסבוק זה מקום נהדר להתחיל בו."
התחנה הראשונה הייתה פייסבוק מרקטפלייס. היא התחילה עם סיכת ראש אחת ששווה פני, ותוך שבוע ביצעה שלוש עסקאות. העסקה הראשונה הייתה החלפה של סיכה תמורת עגילים בשווי 10 דולרים.
סקיפר הצטרפה למספר קבוצות פייסבוק לתחומי עניין אקראיים, כמו "מכירת חצר בסן פרנסיסקו" ו"נשים בסן פרנסיסקו ". לאחר מכן החלה סקיפר לפרסם את הסיכה שהזינה במרקטפלייס. "אני אקבל הכל", אמרה בהודעה שפרסמה.
לאחר דחיות רבות וללא תשובות, אישה אחת באטלנטה, ג'ורג'יה, אמרה שהיא תחליף זוג עגילים תמורת הסיכה. "היא קיבלה אותם ליום ההולדת שלה בשנה שעברה ומעולם לא לבשה אותם," אמרה סקיפר. "היא תכננה לתרום אותם או לזרוק אותם. היא אמרה לי לא לשכוח להזמין אותה לבית ברגע שאשיג אותו. חשבתי, 'זה מושלם. היא מאמינה בי'," היא סיפרה בהתרגשות.
לאחר מכן, סקיפר החליפה את העגילים בסט כוסות מרגריטה ולאחריהן שואב אבק בשווי 60 דולר: "כל העסקאות האלו היו די קלות לביצוע," היא העידה. "זה היה שווה מעט כסף ככה שהתחלתי לבצע עסקאות החלפה כמעט פעם או פעמיים בשבוע."
אחרי כמה ימים הגיעה העסקה הבאה: סנובורד ישן בשווי 95 דולר. "זה יחסית דגם ישן בן 10 שנים, וזה פשוט ישב במוסך של מישהו," אמרה סקיפר. הסנובורד הוחלף תמורת מכשיר ישן של אפל TV כעבור יומיים, מה שהיווה את נקודת המפנה במסעה של סקיפר. "קיבלתי מותג אלקטרוני ממותג שכל אחד ירצה", היא הסבירה וציינה בסיפוק שזה יקל עליה לבצע עסקאות בהמשך.
ואכן, עם הפריט הממותג ברשותה, היא הצליחה לבצע שתי עסקאות בשבוע שלאחר מכן. בראשונה היא סחרה באוזניות Bose בשווי 220 דולר, והשני אקסבוקס בשווי 320 דולר.
בשבוע שלאחר מכן גם האקסבוקס הוחלף במחשב MacBook ישן בשווי 400 דולר. "זה היה ה-MacBook העתיק ביותר שראיתי אי פעם," אמרה. "זה עבד אבל זה היה ממש כבד". אחרי המחשב הגיעו סט מצלמות בשווי 550 דולר שהיה עוד נקודת מפנה בדרך שלה, מכיוון שסט המצלמות הגיע אחרי שסחרה עם אדם באינטרנט. "שלחתי אליו את המקבוק אבל לא באמת ידעתי אם המצלמות יגיעו", היא סיפרה. "כאן נאלצתי לראשונה לסמוך ולתת אמון באנשים שאני לא מכירה. אם הייתי שולחת את המחשב ולא מקבלת תמורה - הייתי חייבת להתחיל הכל מההתחלה".
את סט המצלמות החליפה סקיפר עם אדם שאוסף נעלי נייק כתחביב. "מכיוון ואין לי מושג כמה שוות נעלי נייק והאם נערך שלהן באמת שווה 750 דולר, הייתי צריכה שוב לסמוך כל אותו אדם. לשמחתי, הוא צדק והוא הפך ליועץ לנעלי אספנות שלי במכירות הבאות", היא צחקה.
ואכן, היועץ התגלה כאדם בעל ערך שכן הפריטים הבאים שסקיפר סחרה בהם היו עוד 2 דגמים של נייק בשווי 850 דולר ו-900 דולר. את האחרונות היא החליפה באייפון 11 פרו ששווה 1,099 דולרים. "אנשים שהתעניינו בנעלי ספורט הם ללא ספק אספנים," אמרה. "אבל זה היה מורט עצבים וגזל ממני המון זמן. עשיתי המון מחקר עבור כל זוג."
האייפון הוחלף במכונית מיני דודג 'משנת 2008 בשווי 2,200 דולר לאחר עשרה ימים, והסוחרים נסעו כל הדרך ממינסוטה כדי לספק אותו. כאשר משפחה הציעה להחליף את מכוניתם באייפון, ולהסיע אותה לסן פרנסיסקו, מחשבתו הראשונה של סקיפר הייתה "זו הונאה. אין שום סיכוי שמישהו מוכן לנסוע לחצות את המדינה כדי לפגוש אותי." אבל אחרי המון מחקרים ושיחות עם המשפחה, היא גילתה שהם רציניים. "זו הייתה הפעם הראשונה שאנשים באמת התעניינו במסע עצמו ולא בסחר הספציפי," אמרה.
אבל כמה ימים לאחר הסחר המיניוואן הפסיק לפעול. "המכונית הייתה במצב נהדר," סיפרה סקיפר. "אני חושב שהטיול ממינסוטה עד סן פרנסיסקו היה רק הקש האחרון."
בגלל שסקיפר לא ידעה שום דבר על תיקון מכוניות, היא חשבה שמדובר בסוף המסע שלה. "אני זוכרת שישבתי במיניוואן לבד, וחיפשתי ארבע שעות מישהו שייקח את הטנדר הזה," אמרה. למרבה המזל, היא מצאה מישהו שהיה מוכן לקחת אותו למחרת תמורת סקייטבורד חשמלי בשווי 1,200 דולר, כמעט מחצית משווי הטנדר. "זאת היתה החלטה טובה באותה תקופה, כי הייתי צריכה להמשיך," היא הסבירה.
הסקייטבורד החשמלי הוחלף שוב בMacBook אחר כשבועיים לאחר מכן, אך הפעם, הוא היה שווה 1,800 דולר. "זה היה הרבה יותר חדש מאשר המחשב הקודם כך שזו הייתה החלפה טובה", היא ציינה בסיפוק. כשבוע וחצי לאחר מכן היא החליפה את ה-MacBook תמורת עגלת מזון ניידת בסכום של 3,800 דולר, "הפריט המוזר ביותר שלי עד כה", היא ציינה.
הבחור שסחר בעגלת המזון התגלה כעובד בחברה שבונה את המוצר. לאחר משא ומתן עם העובד והבוס שלו, הוזמנה סקיפר לסייר במפעל שלהם בלוס אנג'לס ולבצע את המסחר. "בעלי ואני נסענו ללוס אנג'לס עם ה- MacBook ביד וקיבלנו סיור בכל המפעל," אמרה. "ואז רכבנו על האופניים בכל רחבי סן פרנסיסקו."
לקח שלושה שבועות להחליף את עגלת המזון במחיר מיני קופר בשווי 5,000 דולר. סקיפר הייתה צריכה למצוא אדם שיהיה מעוניין בפריט נישה כזה. וגם כאן, המזל שיחק לה פנים והיא מצאה מישהו בצפון קרוליינה שהביע עניין להקים חברת עגלות גלידה על חוף הים. הוא סחר במיני קופר שרק ישבה במוסך שלו. כעבור כמה שבועות סקיפר החליפה את המכונית תמורת שרשרת שהיא חשבה ששוויה 20,000 דולר, אך התברר שהיא שווה פחות מ -2,000 דולר.
"אישה עם שרשרת יהלומים מווירג'יניה יצרה עימי קשר", היא סיפרה. סקיפר הלכה ליהלומן שאישר שהשרשרת שוה 20,000 דולר והעסקה בוצעה. סקיפר הייתה בעננים. לא רק שהצליחה להחליף פריט ששוה 5,000 דולר בכזה ששוה פי 4, גם 3 נשים שעקבו אחרי המסע שלה בטיקטוק, התנדבו לבצע עבורה את ההחלפה ולנהוג לווירג'יניה.
אלא שאז, לאחר שקיבלה את השרשרת בדואר, סקיפר שבהחלטה של רגע החליטה לקחת את השרשרת ליהלומן אחר, התבשרה כי השרשרת אינה שווה 20,000 דולר אלא רק 2,000 דולר. "התחלתי לבכות באותה שנייה. זה נשמע מגוחך כי זה סתם ניסוי, אבל זה גזל כל כך הרבה שעות מחיי. כל כך הרבה זמן ואנרגיה", אמרה.
כדי להתגבר על המפלה היא החליטה לקחת כמה ימי חופש מחיפוש אחר עסקאות. "הייתי חייבת להתאפס ולחשוב למה אני עושה את זה," אמרה. "אם זה היה קל, כולם היו מחליפים את בית החלומות שלהם."
כעבור שבועיים, סקיפר כבר חזרה למסלול. את השרשרת היא החליפה באופניי ספורט ביתיים, שאומנם היו שווים 1,800 דולר - פחות 200 דולרים מהשרשרת שהיתה בבעלותה, אבל סקיפר היתה מרוצה. "זאת הייתה החלפה נהדרת מכיוון שאופני ספורט בדיוק אזלו אז בשוק", היא סיפרה. שבועיים אחר כך היא כבר הייתה הבעלים הגאה של מכונית מסוג מוסטנג בשווי 4,500 דולר.
את המוסטנג היא החליפה כעבור חודש בג'יפ פטריוט 2011 בשווי 6,000 דולר, לאחר שהאישה שסחרה בו אמרה לסקיפר שמוסטנג הייתה מכונית החלומות שלה. "מבחינתי זה היה טרייד טוב יותר מכיוון שמדובר במכונית חדשה בהרבה, אבל בשבילה - היא תמיד חלמה על מוסטנג," סקיפר צחקה. "לא ממש היה אכפת לה איזה דגם או את השנתון. העיקר המוסטנג."
הג'יפ היה בפנסילבניה, וסקיפר מצאה מתנדבת בשם שאנון שעקבה אחר מסעה, והסכימה לשמור על המכונית עד שהיא הצליחה להחליף אותו בבקתה זעירה בשווי 9,500 דולרים. "ממש נאבקתי לסגור את העסקה", היא מספרת. "ניהלתי משא ומתן במשך שמונה ימים מכיוון שבעל הבקתה לא היה ממש בטוח לגבי הג'יפ.
אך כשבוע לאחר מכן, הגורל התערב. האישה שהחזיקה בג'יפ, שאנון, התעניינה כיצד מתנהל המסחר, וסקיפר הודיע לה שהיא נאבקת לסגור את העסקה עם בעל בקתה קטנה."אה,", אמרה לה שאנון, "אני מכירה מישהו עם בדיוק בקתה כזו - קוראים לו במקרה אוסטין?" שאלה האישה את סקיפר.
וסקיפר אישרה.
למעשה, התברר, ששאנון ואוסטין היו חברי ילדות. צירוף מקרים מזל זה הביא את שאנון לערוב ולהקל וסקיפר לקבל את ביתה החדש והזעיר.
לסקיפר יש את הבקתה הזעירה כבר כמה חודשים, אבל היא לא שומרת עליה. בסופו של דבר היא רוצה להחליף אותו תמורת בית חלומותיה. למרות שהיא עברה מסע ארוך ורגשי, מבחינתה, זה עדיין לא נגמר. היא תמשיך הלאה לסחור בפריטים שברשותה - עד היעד הנכסף. בית מהחלומות.