למרות מתקפות חוזרות ונשנות, האיי קיו ממשיך לשרוד כמדד לאינטליגנציה, ומשם להצלחה. אבל דרוש לכם יותר מכוח סוס אינטלקטואלי כדי לפלס את דרככם בעולם. מחקר חדש דווקא מציע שהאישיות שלכם היא זו שתעזור לכם להגיע לפסגה.
צוות חוקרים בכיר, שכלל את חתן פרס נובל ג'יימס הקמן, בחן מאגרי מידע וגילה כי אי אפשר לחזות הצלחה כלכלית או הישגים אקדמיים כאשר מתבססים אך ורק על נתוני האיי קיו. במקום זאת, התחזיות הטובות ביותר ניתנו כאשר ציונים במבחנים שולבו עם תוצאות של מבחני אישיות. מאחורי הצלחה כלכלית לא עומדת רק חוכמה, אלא בעיקר חריצות, התמדה ומשמעת עצמית.
כדי להגיע למסקנה הזו, הקמן ושותפיו למחקר בדקו ארבעה מאגרי מידע, שכללו נתוני איי קיו, תוצאות מבחנים סטנדרטיים, ציונים והערכות אישיות של אלפי בני אדם בבריטניה, ארצות הברית והולנד. כמה ממאגרי המידע סיפקו נתונים על אנשים במשך מספר עשורים, ועקבו לא רק אחרי הכנסה, אלא גם אחרי רישום פלילי, משקל ושביעות רצון.
על פי המחקר, ציוני המבחנים הסטנדרטיים חזו באופן מדויק יותר הצלחה מאשר נתוני איי קיו. לכאורה, מדובר בהפתעה. האם לא מדובר במדידה של אותם הדברים? לא בדיוק. ציונים משקפים לא רק אינטליגנציה, אלא גם את מה שהקמן מכנה "כישורים לא קוגניטיביים" – הרגלי למידה, כושר עמידות והיכולת לשתף פעולה. במידה פחותה יותר הדבר נכון עבור מדדי האישיות.
הקמן, שזכה בנובל בשנת 2000, מאמין שהצלחה תלויה לא רק ביכולת מולדת, אלא בסט של כישורים שניתן ללמוד. מחקר קודם שלו מצביע על שמהלכים חינוכיים נכונים בתקופת הילדות יכולים לעזור בהחלט.
עם זאת, אל תשכחו לגמרי מהאינטליגנציה המקורית שלכם. מישהו עם איי קיו 70, יתקשה לבצע משימות שיהיו קלות עבור מישהו עם איי קיו 190. אולם הקמן מציין שרבים לא מצליחים לתרגם את היכולות שלהם בשוק העבודה כיוון שהם חסרים את הכישורים שלא נמדדים במבחני אינטליגנציה. הם לא מבינים את הצורך בהתנהגות מנומסת בראיונות עבודה. הם מאחרים או מתעלמים מקוד הלבוש במקום בו הם עובדים. בזמן העבודה עצמה, הם מבהירים שלא יעשו יותר מהמינימום הנדרש מהם.
בזמן שהמחקר של הקמן עסק ביכולת לנבא הצלחה כלכלית, מחקר אחר בדק את הצד השני של המטבע. המחקר שפורסם בדצמבר במגזין " "Nature Human Behaviourעקב במשך 30 שנה אחרי 1,000 מתושבי ניו זילנד. החוקרים מצאו שמבחני שפה התנהגות ויכולות קוגנטיביות הנערכים בגיל שלוש יכולים לחזות מי מהנבדקים צפוי להזדקק לשירותי הרווחה, יפנה לפשיעה או יהפוך לחולה כרוני. מובילת המחקר, הפסיכולוגית טרי מופיט, אמרה שהיא מקווה שהמחקר יעודד חמלה, ולא סטיגמות שאי אפשר להשתחרר מהן.