כל מי שחולף בכיכר דיזנגוף המחודשת בתל אביב, מבחין שהמזרקה המיתולוגית של יעקב אגם ("מים ואש") עדיין ניצבת במרכז הכיכר אפורה וחשופה. חידושם של המשולשים הצבעוניים שהונחו על טבעותיה עדיין לא הושלם והכיכר עצמה טרם נחנכה באופן רשמי.
חרף השלמת העבודות להנמכתה בנובמבר 2018, עבודות המזרקה לא צפויות להסתיים בקרוב ועיריית תל אביב מתקשה לסיים את פרויקט החזרתו של הפסל "מים ואש" לכיכר דיזנגוף המחודשת. אגם (93) מאשים את עיריית תל אביב בסחבת. "כולנו תקועים בגלל החלטה של אחד הפקידים", אומר אגם בשיחה עם mako, "העירייה פנתה בלי מכרז למישהו שיצבע את המזרקה אבל הוא בכלל לא מסוגל לבצע את זה. ההתנהלות הזו של עיריית תל אביב היא שערורייתית. יש לי שתי תערוכות בפריז, מוזיאון בראשון לציון אבל את עיריית תל אביב אני לא מצליח להבין".
לטענתו, אותו "פקיד" בעיריה החליט על דעת עצמו לקחת איש מקצוע שלא מסוגל לבצע את העבודה."פקידי עירייה שלא מבינים בזה עשו אתו חוזה בלי לשאול אותי בכלל. אני לא יכול לחתום על משהו שאני לא שלם איתו. העבודה צריכה להיות חתומה עם השם שלי. חשוב לצבוע זאת כאמנות, לא מדובר בצביעה פשוטה. מצידי זה לא תקוע אפשר לצבוע מחר, אבל צריך לבחור את האדם הנכון. עברתי עם האיש שעובד שם כרגע על הצבעים אבל הוא לא מסוגל לבצע זאת. צריך מומחיות".
לפי גורם בכיר בעיריית תל אביב, אגם קיבל למעלה מ-300 אלף שקל על פי ההסכם שנחתם עימו, אך טרם אישר את הצבעים והגוונים של הפסל. "אנחנו בכלל לא רואים את הסוף ולכן איננו יודעים אם סאגה זו תסתיים ומתי".
אגם מצידו כועס וטוען שלדור כיום אין כבוד לאמנות. "אנשים רבים כבר לא מבינים אמנות, פחות הולכים למוזיאונים ולא מחנכים את העין להבין אמנות. יש שחושבים שהעבודות שלי הן קשקוש, אבל עשיתי את זה בשביל הציבור. המזרקה אמורה להיות אחת העבודות האחרונות שאבצע, אמורה להיות יפהפייה עם הרבה צבעים וגוונים. את המעברים האלו לא כל אדם יכול לבצע. המעברים בין הצבעים צריכים להיות עדינים, בהדרגה, ליצור המשכיות ולבנות הרמוניה שלמה. כל הצבעים יחד צריכים להתארגן ולהיות כקשת, סמל לברכה, לשלום ולאהבה".