"אין יום שעובר בו פקח בישראל לא חוטף קללה ואין חודש בו פקח לא נתקל באלימות פיזית. אנחנו חיים במציאות בה פקחים חוששים לחייהם ובצדק. לדוגמא, רק לאחרונה שברו את החלון לפקחית שרשמה דו"ח. במקרה אחר, מזעזע לא פחות – שפכו לפקח חומצה על הרכב. ואולם הבעיה הגדולה היא כי דרישתנו לצייד אותנו במצלמות גוף, אינה מקבלת מענה. בנוסף, ישנה עוד בעיה מאוד אקוטית – לא מעט פקחים נתבעים בתביעות אזרחיות על ידי אזרחים, אולם לא כל הרשויות המקומיות מספקות לנו הגנה משפטית. ישנן כאלו שאומרות לך 'נתבעת? תסתדר בכוחות עצמך'".
כך מספר שמואל אלבו, יו"ר ועד הפקחים ברשויות המקומיות. לאחר שפנו לסיוע ממרכז השלטון המקומי, שלח בתחילת השבוע שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, פנייה דחופה למשרד היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט. בפנייתו מבקש דולברג לבטל את החוק המחייב חשיפת פרטיהם המלאים של הפקחים. העתק של המכתב נשלח גם לשר המשפטים גדעון סער וגורמים קשורים נוספים.
במכתבו מתלונן דולברג על הקלות בה תושב יכול לפקוד את ביתו של הפקח ולהתעמת עמו בעקבות הודעת הקנס, על גביה מופיעים פרטיו המלאים. לדבריו, היו לא מעט מקרי הטרדות ואירועי אלימות, אשר הביאו את הרשויות המקומיות להגשת תלונה במשטרה.
מדובר על תופעות שהן נחלת כלל הרשויות המקומיות ולאו דווקא נחלתן של רשויות קטנות ובינוניות, בהן ההיכרות עם הפקח הינה לעיתים אישית. ""דווקא בעידן בו ניתן בנקל להגיע אל פרטיו האישיים של כל אדם, כולל מקום מגוריו ופרטי משפחתו ולעשות בו שימוש הפוגע ומזיק לבעל התפקיד, דווקא בתקופה בה חשיפת הפרטים באמצעות הרשתות החברתיות, עלולה להוביל לשיימינג של הפקח ובני משפחתו ובמקרים קיצוניים יותר, למקרי אלימות, הרי שיש מקום לביטולו של חוק המחייב חשיפת פרטיהם המלאים של המפקחים," טוען דולברג.
קושי בגיוס פקחים ושימור קיימים
חובת ציון שמו של הפקח על גבי הדו"ח, מעוגנת בחקיקה ונועדה לשמור על שקיפות אולם דולברג מציין, כי ניתן לשמור על כוונת המחוקק ולהציע את המרת פרטי הפקח על גבי הודעת הקנס, למספר אישי אשר יוקצה לו על ידי הרשות המקומית ויאפשר זיהוי בפני המערכות ובמידת הצורך, ניתן יהיה בכל רגע נתון לזהות את פרטי הפקח כפי שמופיעים על גבי הודעת הקנס.
"חשיפתם לאיומים ולאירועי שיימינג למיניהם, עלולים לפגום בתחושת השליחות, אשר כוללת זו השנה השנייה, פעילות מאומצת באכיפת הקורונה, שכם אל שכם עם משטרת ישראל. כבר היום מורגשת הרתעת יתר, המתבטאת בין היתר, בקושי לגייס פקחים ו/או לשמרם בעבודתם".
לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין לרשות הפקחים עומדים שני חוקים שמגנים עליהם. "הראשון הוא סעיף 382 א', לחוק העונשין עוסק באופן קונקרטי בנושא ומגדיר כי לצד תקיפת עובד ציבור, גם מי שיתקוף אדם הממלא חובה שהוטלה עליו לפי דין, או נותן שירות לציבור מטעם גוף רשמי של המדינה, יורשע ועשויות להיגזר עליו עד שלוש שנות מאסר. זאת, בכפוף לכך שהתקיפה בוצעה על רקע עבודת המותקף כעובד ציבור. בנוסף, גם פקודת הנזיקין, מגדירה תקיפה כעוולה שמזכה את הנפגע בפיצוי. הבעיה היא כי במקרים רבים, זו מילה כנגד מילה – מצב שמקשה על הפקח להרים את נטל ההוכחה, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. לכן, מצלמות גוף מהוות פיתרון מצוין".