שנת 2023 לא הייתה שנה מוצלחת במיוחד למשק הישראלי. המחלוקות הפוליטיות, המחאה המתמשכת, המצב הכלכלי העולמי והמקומי, וכמובן המלחמה הקשה – השפיעו דרמטית על רוב ענפי המשק. מה צופים המומחים בתחומים השונים ששנת 2024 תביא עמה?שנת 2023 לא הייתה שנה מוצלחת במיוחד למשק הישראלי. המחלוקות הפוליטיות, המחאה המתמשכת, המצב הכלכלי העולמי והמקומי, וכמובן המלחמה הקשה – השפיעו דרמטית על רוב ענפי המשק. מה צופים המומחים בתחומים השונים ששנת 2024 תביא עמה?

ענף הנדל"ן: פניות רבות מתושבי חוץ, לצד אנשים שרוצים לנטוע שורשים חזקים בישראל

דרור תורן, מנכ"ל אמריקה ישראל למגורים:

החודשים האחרונים היו בעלי השפעה דרמטית על ענף הנדל"ן, וכעת השוק מחפש נקודת איזון חדשה. מצד אחד ישנם דיווחים בכלי התקשורת על האטה במספר העסקאות לרכישת דירות חדשות עד פרוץ המלחמה, ומצד שני, הנתונים בשטח מצביעים על שובם של הרוכשים על אף המצב. מחירי הדיור, המושפעים מההיצע והביקוש לצד תנודות הריבית, נמצאים במצב סטטי יחסי כבר תקופה ארוכה, אך אני צופה כי בשנת 2024 המחירים יחלו לעלות ואף משמעותית. במקביל צפויה הפחתה של הריבית, מה שישפיע לטובה הן על רוכשי הדירות והן על היזמים.

יציבות המשק משרתת את כל הפרמטרים הכלכליים, החל מהליכי התכנון והעבודה מול הרשויות וכלה בשיעור הריבית והאינפלציה.

דרור תורן, מנכ
דרור תורן, מנכ"ל אמריקה ישראל למגורים|צילום: אלן צ'פלסקי

על הממשלה לייצר מנגנון פיצוי כלל ארצי לצד מהלכים שישפיעו באופן רוחבי על הליכי בירוקרטיה וקידום פרויקטים, שיאפשרו התייעלות של השוק ופתיחת חסמים היכן שנדרש. רק כך נוכל להמשיך ולהקים דירות בקצב שיתחיל להדביק את הפערים הגדולים שנפתחו בשנה וחצי האחרונות בין הביקוש להיצע ולשמור לאורך זמן על רמת מחירים יציבה. אנחנו בונים אלפי דירות בפריפריה ולא רואים באזורים אלה האטה. בערים שלא היו בהן אזעקות ניכרת אף התגברות ביקושים. דירה היא מוצר קשיח, על אחת כמה וכמה דירות חדשות עם ממ"ד.

כך שגם אם המורל ירוד עכשיו, אנחנו אופטימיים לגבי העתיד, אנחנו לא רואים גל ירידה מהארץ, להפך, הציונות והלכידות גבוהות מתמיד, ובמקביל, יש פניות רבות מתושבי חוץ המתעניינים ברכישה בארץ, לצד אנשים שרוצים לנטוע שורשים חזקים בישראל. 

אתר בניה בבאר יעקב, פברואר 2022 (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
דירה היא מוצר קשיח|צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

שוק העבודה: אם לא תהיה הצעה ממשלתית נדיבה – יהיו פיטורים המוניים ומיתון עמוק

ערן מרדכי, מנכ"ל דנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל: 

שנת 2023 החלה עם האטה עולמית גדולה בענף ההייטק, שהשפיעה על ההייטק הישראלי והתאפיינה בעצירת השקעות בענף ואף שחיקה דרמטית בשווי חברות בעולם ואף בישראל. בזמן שהעולם החל להתאושש (בחציון הראשון של 2023), בארץ חווינו מחאה מתמשכת ומצב פוליטי מורכב שגרם להעמקה במשבר ההייטק וכפועל יוצא - ירידה במגזרים נוספים במשק הישראלי, בין השאר ירידה בביקושים לעובדים במגוון מגזרים.

למלחמה נכנסנו מלכתחילה בתנאי שוק לא טובים, והם הוחמרו משמעותית כשפרצה המלחמה: ירידה משמעותית בפעילות ההייטק, בענפי הקניונים, ירידה בשוק הפרסום, ענפי הטקסטיל, חקלאות, בנייה, תשתיות ועוד. עם זאת, המלחמה האיצה פריחה בתעשיות הביטחוניות (שהיו בצמיחה משמעותית בעיקר עקב התחמשות אירופה אחרי המלחמה של רוסיה ואוקראינה) ושלל החברות שעוסקות בתחום הביטחוני, והענף חווה ביקושי עובדים וגיוסים רבים.

ערן מרדכי  (צילום: עידן גרוס)
ערן מרדכי|צילום: עידן גרוס
 

כרגע, המשק נמצא בצומת שמביא לקיפאון: מצד אחד הממשלה הגיבה בצורה מאוד איטית, ועדיין אין פתרונות מסודרים ומספקים לחברות ולתעשיות, והחברות שכן שרדו - לא ידוע מה יהיה עתידן ללא סיוע משמעותי מהמדינה. שוק העבודה ביום שאחרי המלחמה תלוי במועד סיום הלחימה ובתוכנית הכלכלית לסיוע לעסקים קטנים וגדולים, כמו גם הזרמת כספים לעידוד צמיחה. במידה ותהיה תמיכה כלכלית חזקה ומשמעותית מהמדינה - נוכל לשרוד את המשבר, ולצאת ממצב של גירעון למצב של צמיחה וגיוס עובדים בשלל ענפים במשק.

כמו כן, אם הקונפליקטים בחברה האזרחית שהשפיעו על המגזר הכלכלי סביב העניינים החוקתיים, שהחלו לפני המלחמה ותרמו להידרדרות ענף ההייטק הישראלי, ירדו מסדר היום - זה יסייע משמעותית להתאוששות, להשקעות בארץ ולהאצה במגזר ההייטק, שמשפיע ישירות על כל המגזרים במשק. 

אם לא תהיה הצעה ממשלתית נדיבה ומשמעותית שתעודד חברות להמשיך לגדול ולהגדיל את מצבת העובדים - יהיו פיטורים המוניים והמשק ישקע למיתון עמוק. כמו כן, אם המלחמה תגלוש לרבעון הראשון של 2024, זה ישפיע על כל השנה כי לשוק כלכלי לוקח זמן התאוששות וסקטורים רבים צפויים להינזק, בהם תעשיית המלונאות והתיירות, שעקב תפוסת המפונים עדיין לא נכנסו לסחרור הכלכלי.

שירות התעסוקה (צילום: שירות התעסוקה)
המשק נמצא בצומת שמוביל לקיפאון|צילום: שירות התעסוקה
 

שיקום לאומי: אתגר בקנה מידה שהמדינה לא ידעה שנים רבות

נועם גונן, שותף מוניטור-דלויט, CSO, דלויט ישראל:

7 באוקטובר הוא קו פרשת מים בתולדות ישראל. חודשיים אחרי, לצד הלחימה בעזה אשר תלווה אותנו בעצימות כלשהי במהלך 2024, העיסוק בפרויקט השיקום הלאומי צובר תאוצה בשיח הציבורי. מלאכת השיקום היא אתגר בקנה מידה שהמדינה שלנו לא ידעה שנים רבות. לרבים מאיתנו קשה לתפוס את גודל המלאכה, שתלויה במשך הלחימה, בעצימותה, בגזרות שבה תתנהל, וכן בהשלכות מהזירה הלאומית והגיאופוליטית. אנחנו נוטים לתפוס שיקום כהקמה מחדש של מבנים, אבל זה רק חלק קטן מהסיפור.

מלאכת השיקום מורכבת לתפיסתנו מארבעה רבדים: הראשון הוא הרובד התשתיתי, שבו האתגר הוא לא לחזור ל-6 באוקטובר, אלא לבנות טוב יותר, ירוק יותר, חכם יותר וטכנולוגי יותר כך שהאזור המשוקם יהפוך לטוב מכפי שהיה. הרובד השני הוא השיקום הביטחוני: מדינת ישראל תצטרך לבנות מחדש את תפיסת ההפעלה ההתקפית וההגנתית שלה. הרובד השלישי הוא שיקום החוסן האישי, הקהילתי והחברתי, הכולל שינוי יסודי והעצמה של מערכי הבריאות (בדגש על שיקום פיזי ובריאות הנפש), הרווחה והחינוך, והגברת הסנכרון ביניהן. הרובד האחרון הוא הרובד הכלכלי, הכולל שיקום ענפים מוטי עובדים זרים (בנייה, חקלאות ועוד), ייצוב המערכת המאקרו כלכלית וקידום תפיסת "הייטק 2.0", הכוללת חשיבה על עתיד הענף מבחינה משאבית ותחומית, ומיתוגו בעולם.

נועם גונן, שותף מוניטור-דלויט, CSO, דלויט ישראל (צילום: באדיבות המצולם)
נועם גונן|צילום: באדיבות המצולם

בסקר שערכנו בקרב מנהלים בכירים במשק ניכר חשש משחיקת המותג הישראלי בזירה הבינלאומית, ומיכולת הענף, הקריטי לכלכלה הישראלית, לחזור לשיאו. ארבעת הרבדים הללו משפיעים זה על זה, וצפויים ללוותנו ב-2024 ובשנים הבאות. מלאכת השיקום, על כל רבדיה, תלויה בעיקר בלכידות החברתית ובהסכמה לאומית רחבה, וביכולת להמציא מחדש את המערכות השלטוניות והציבוריות שלנו, ברמה הלאומית והמקומית. לאור מורכבות האתגר, אין לנו אלא להתעלות לגודל השעה.

הייטק: על אף המלחמה והשלכותיה הכלכליות הקשות, מגזר ההייטק מציג חוסן

נדב לב, CTO בקרן YL Ventures:

יש מקום לאופטימיות כשבוחנים את המגמות הצפויות בתעשיית ההייטק לקראת 2024. ראשית, חשוב לבחון מה קורה בשוק הגלובלי. מדד הנאסד"ק הוא אומדן חשוב למצבו של המגזר הטכנולוגי, ובשנה האחרונה ראינו עלייה של 35 אחוזים משנת 2022. בשנה שעברה, לשם השוואה, ראינו ירידה של 32 אחוזים, ולכן העלייה השנה נותנת רוח גבית למשקיעים וליזמים ומעידה על התאוששות צפויה של שוק הטק.

מגמה נוספת שתתחזק בשנה הבאה היא רכישתן של חברות סטארט-אפ ישראליות. מגמה זו צברה תאוצה ב-2023, כאשר חברות גדולות עקבו לאורך זמן אחר חברות שמעניינות אותן, ועם הירידה במחירן, רכישתן נהפכה לאטרקטיבית מאוד. במקביל לכך, בשנתיים האחרונות חברות בוואליוציות גבוהות התקשו מאוד לגייס סיבובי המשך, ולכן יעדיפו להימכר.

מגמה נוספת היא המשך ההעצמה והתאוצה של תעשיית ההייטק הישראלי. על אף המלחמה והשלכותיה הכלכליות הקשות, אנו רואים שמגזר ההייטק מציג חוסן ראוי לציון, וחברות סטארט-אפ ישראליות ממשיכות לעמוד בדרישות הלקוחות ולרוץ קדימה על אף הקשיים המשמעותיים ופערי כוח האדם הרבים. קרנות הון סיכון זרות ממשיכות להתעניין ולהשקיע בחברות ישראליות, ומאגר הטאלנט הישראלי ממשיך להיות יוצא דופן בנוף העולמי.

נדב לב, CTO בקרן YL Ventures (צילום: באדיבות המצולם)
נדב לב|צילום: באדיבות המצולם

אנו צופים שתחום הסייבר ימשיך להוביל את התעשייה קדימה גם ב-2024. לאור האתגרים המשמעותיים בעולם הסייבר, העלייה המתמדת בתחכום וביכולות הביצוע של תוקפים, נראה שתחום זה רק ילך ויתחזק.

המגמה המשמעותית הנוספת שנראה בכלל הסקטורים של תעשיית ההייטק הישראלית היא עלייה במספר המוצרים בשוק ששמים דגש על יעילות, חיסכון ותמיכה בפעילות עסקית, ואלה יצמחו על חשבון חדשנות טכנולוגית גרידא, שהופכת בשנים האחרונות משנית בשיקוליהם של ארגונים.

נוסף לכך, ובהתאם לטרנד החם של 2023, אנו צפויים להמשיך לראות חברות סטארט-אפ שבונות מוצרים שתומכים בטכנולוגיית AI (תשתית או סקיוריטי) או מוצרים שפותרים בעיות חדשות או ישנות באמצעות AI.

הייטק ישראלי (אילוסטרציה) (צילום: שאטרסטוק)
המשך ההעצמה והתאוצה של תעשיית ההייטק הישראלי|צילום: שאטרסטוק

שוק ההון: אינפלציה גלובלית מתמתנת וסביבת ריביות קטנה ישדרו מסר חיובי

ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן ישראל:

שנת 2023 תיזכר כשנה שבה הייתה "הסופה המושלמת" – כזו שבה כל מה שיכול להשתבש, השתבש. בזירה הפוליטית-משפטית, בזירה הצבאית והמדינית ולמעשה בכל תחום שמשקיע בשוק ההון בישראל - ובוודאי בעולם - חושש ממנו. אי ודאות מובילה לעליית הסיכון במשק ובוודאי בחברות שמראש יש סיכון בהשקעה בהן, כמו סטארטאפים בתחילת דרכם. ריביות גבוהות הביאו לאלטרנטיבות טובות יותר כמעט ללא סיכון למשקיעים רבים בעולם, והמלחמה הובילה לאחת מהשעות הקשות במשק הישראלי. טרם ראינו את ההשלכות הכלכליות של המלחמה על החוב במשק.

בזירה הבינלאומית, המלחמה בישראל מעוררת חששות רבים מהרחבת העימות הגלובלי בין רוסיה וארה"ב, וסין יושבת לעת עתה על הגדר. בארה"ב, אינפלציה גבוהה וסביבת ריביות גבוהה וברקע בחירות בשנת 2024 מולידות אי ודאות נוספת בשווקים באשר למדיניות ארוכת הטווח האמריקאית. אבל למרות האתגרים הללו, השווקים הגלובליים הפגינו חוסן ויכולת הסתגלות, ובסופו של דבר סיימו את השנה בתוצאות חיוביות ברחבי העולם, מלבד ישראל (בינתיים לפחות). ברקע, המגמות בשוקי ההון מושפעות מהתקדמות טכנולוגית, ממגמות צרכניות מתפתחות ומפרקטיקות בנות קיימא כגון טכנולוגיות לספיגת פחמן.

ד
ד"ר טיראן רוטמן|צילום: אייל טואג

במבט קדימה לשנת 2024, חשוב לשקול את האתגרים שעשויים להשפיע על השוק כמו מגמות אינפלציה, צמיחה כלכלית בארה"ב ודינמיקה גיאופוליטית, כולל כיצד תסתיים המלחמה בישראל. יחסי הגומלין בין המעצמות הכלכליות הגדולות ישפיעו באופן משמעותי על שרשראות האספקה העולמיות ועל תזרימי ההשקעות. גורמים כמו הביצועים הפיננסים של החברות בארה"ב לשנת 2023 (שייוודעו ברבעון הראשון של 2024), הבחירות בארה"ב ב-2024, מגמות צרכניות וסנטימנט של המשקיעים ישפיעו גם הם על שוק ההון.

בדומה לאמירתו של צ'רציל, אסור לבזבז משבר טוב. משקיעים לטווח בינוני-ארוך יכולים דווקא להעמיק את השקעתם בתקופה זו. לפי המדדים הקיימים, המחצית השנייה של 2024 צפויה להציג צמיחה חיובית בכל המדדים בהנחה שתהיה התבהרות בזירה הפוליטית והביטחונית בישראל וכן ודאות גדולה יותר בארה"ב. אינפלציה גלובלית שמתמתנת וסביבת ריביות שעתידה לקטון במעט ישדרו מסר חיובי לשווקי העולם.

אקדמיה: גילויי עוינות כלפי ישראל עלולים להקשות על חוקרים ישראלים

פרופ' משה גלברד, המשנה לנשיא ורקטור המכללה האקדמית נתניה:

השנה האקדמית 2024 תתקיים בצל מלחמת חרבות ברזל והיא צפויה להיות מאתגרת ומורכבת. היא תיפתח באיחור ניכר, בעת שאלפי סטודנטים עדיין מגויסים לשירות מילואים. הצורך לקצר את שנת הלימודים, לצד הצורך לאפשר השתלבות מאוחרת של סטודנטים בתום שירותם, יאיצו מגמות קיימות של הטמעת שיטות הוראה מתקדמות: הוראה סינכרונית מרחוק, שילוב של קורסים מקוונים א-סינכרוניים (MOOCs), טכנולוגיות למידה משולבות AI ובעתיד גם שילוב של טכנולוגיות מציאות מדומה ((VR.

בשנים האחרונות, חלק ניכר מההשקעות שנעשות בעולם בהקשר של טכנולוגיות VR הן בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה, בעיקר בתחומי המדע והרפואה, וחוקרים סבורים כי טכנולוגיות אלה צפויות לחולל בעתיד הלא רחוק שינויים דרמטיים בתחום החינוך בכלל ובאקדמיה בפרט.

השפעות המלחמה יחייבו מודעות ורגישות מוגברת מצד המוסדות האקדמיים להבטחת חוסנם הנפשי של הסטודנטים ומתן סיוע ותמיכה למי שנזקקים לכך.

פרופ' משה גלברד, המשנה לנשיא ורקטור המכללה האקדמית
פרופ' משה גלברד

באופן מסורתי, המרחב האקדמי הוא גם כר לחילוקי דעות ולעימותים פוליטיים ואידיאולוגיים, בעיקר על רקע הקיטוב והשסעים בחברה הישראלית. קבוצות אוכלוסייה שונות נפגשות במרחב האקדמי והשנה הקרובה צפויה להציב בפני הקהילה האקדמית אתגר משמעותי, שיחייב מידה רבה של סובלנות ושמירה על שיח מאופק ומכבד.

המחירים הכלכליים שגובה המלחמה עלולים להשפיע על תקציבי ההוראה והמחקר בהשכלה הגבוהה. מוסדות אקדמיים יצטרכו למצוא נתיבי מימון אלטרנטיביים, נוסף למימון הציבורי ולגיוס תרומות.

גילויי עוינות כלפי ישראל, שאנו עדים להם במוסדות אקדמיים בארה"ב ובאירופה, עלולים להקשות על חוקרים ישראלים בשיתופי פעולה בינלאומיים. קיים חשש לקשיים גוברים בקבלת מענקי מחקר מקרנות בינלאומיות. לאקדמיה הישראלית עשוי להיות תפקיד חשוב בהצגה מאוזנת ואובייקטיבית יותר לעולם של אירועי 7 באוקטובר ושל מלחמת חרבות ברזל. קשרים עם חוקרים עמיתים ועם מוסדות מחקר ואקדמיה בחו"ל עשויים לסייע בהנגשה של מידע מבוסס עובדות כמענה לתעמולה אנטי-ישראלית.

הפגנות באוניברסיטת הרווארד (צילום: רויטרס)
הפגנה בהרווארד. חשש לקשיים בקבלת מענקי מחקר מקרנות בינלאומיות|צילום: רויטרס

המגזר העסקי: אסור שהמשק ייקלע למה שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים

הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי:

כדי להתמודד עם ההשלכות המשקיות של המלחמה שילוו אותנו בטווח הקצר ולאורך השנים הבאות, חייבים לגבש מדיניות שמשקפת תחילה מענה מיידי לאלה שנפגעו באופן הכי משמעותי. חלקו ניתן באמצעות החקיקה המהירה שנעשתה בכנסת שהיינו שותפים לה במתווה הפיצויים לעסקים. כעת יש לוודא שהמערכות יעבדו בצורה יעילה כדי שהמענקים הללו יגיעו לבעלי העסקים הכי מהר. הצעד הבא המשמעותי לא פחות הוא הצורך לגבש תוכנית להמרצת המשק ולהניח את היסודות לצמיחה הכלכלית ההכרחית. במישור הכלכלי אסור שהמשק ייקלע למה שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים - העשור הכלכלי האבוד. לצורך כך חייבים למקד את ההוצאה הציבורית - לצמצם הוצאות מיותרות ולתמרץ את מנועי הצמיחה.

הממשלה חייבת לגבש לאלתר את סדר העדיפויות של הוצאות הממשלה באופן כזה שמשמיטים את כל מה שאינו בהלימה מלאה עם צורכי מלחמה מיידים, מתן מענה כולל לנפגעי האיבה, בני משפחותיהם ותושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם לרבות היבטי מגורים, תעסוקה, חינוך, תמיכה וסיוע נפשי, חיזוק ושימור הקהילות והקמה ושיקום של בתיהם ומרכז חייהם.

הגר יהב, מנכ
הגר יהב|צילום: שלומי יוסף

נוסף לכך, על הממשלה להמשיך בכלי הסיוע לענפים במשק שנפגעו ושיכולתם להתאושש ולצמוח מתוך המשבר חלקית ואיטית. לשם כך, הממשלה מחויבת לצמצם בכלל ההוצאות שלא בייעודים הנ"ל ואת השאר להשקיע בצעדים ובכלים להאצת הצמיחה, בהם השקעות בחדשנות והטעמה של טכנולוגיות להעלאת פריון, מציאת חלופות מיידיות לענפים שנשענו על העסקת עובדים זרים ו/פלסטינים, השקעות בהכשרות ייעודיות שיסייעו בפיתוח מיומנויות העובדים ובכך לסייע להעלאת פריון ולשדרוג ברמות השכר של העובדים. המשך השקעות בתשתיות שמספקות תעסוקה ומניעות את המשק ולצד כל אלה לא לשכוח כי אחד הלקחים מהשבת השחורה הוא גיבוש תוכניות פעולה שייתנו מענה לתרחישים כמו לחימה ממושכת ובכך להימנע ממה שחווינו הפעם - בלבול וחוסר סנכרון של מערכות ממשלתיות שלקח להן יותר מדי זמן להתעשת ולתת מענה לצרכים מורכבים של אזרחי המדינה.