לראשונה, אולי בהיסטוריה, צללו מחירי החוזה העתידי לחודש מאי על הנפט הגולמי מסוג WTI הנסחר בבורסה של שיקגו, אל מתחת לאפס, וגררו איתם למטה את כל שוק מניות הנפט.
החוזים על מחיר הנפט מסוג קרוד (WTI) למסירה במאי, שפוקעים היום (21 באפריל) התרסקו אתמול ב-300% למחיר של מינוס 37.6 דולר לחבית. במקביל צנח מדד הנפט והגז בבורסת תל אביב ב-2.7% - דלק קידוחים צנחה ב-5.7%, קבוצת דלק איבדה 4.8%, רציו נפלה ב-6.9%, נאוויטס פטרוליום ב-6.4%, והיום הוא ממשיך לצנוח ב-5.5% (בינתיים).
הרקע להתרסקות מחירי הנפט הגולמי נובעת ממצוקת אחסון מלאי הנפט. מי שמחזיק בחוזה מסירה למאי ולא מוכר אותו, יקבל משלוח פיזי של חביות נפט. אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, מציינת כי "לפי הערכות, אתרי האחסנה בארה"ב נותרו עם מקום שיספיק לשלושה שבועות הקרובים בלבד, ואין מקום לאחסן את הנפט הנשאב. יצרני הנפט טוענים שהפסקת השאיבה של הזהב השחור תעלה להם יותר. בנוסף, על-פי הערכות יש מלאים גבוהים מאוד של דלקים מוכנים, כאשר בתי זיקוק בארה"ב ירדו לפי הערכות לנצילות של כ-70%, כי אין למי למכור".
לדבריה, המצב שנוצר נובע בעיקר ממשבר הקורונה. כשאין כמעט טיסות ואין נסיעות ברכב השימוש במוצרי נפט (דלקים) צנוח, בזמן שהייצור שלו נמשך.
"ב-2015 ראינו צניחה דרמטית של מחירי הנפט, כי היה עודף היצע אמיתי בגלל הטכנולוגיה שהגבירה תפוקת הנפט, והיא נועדה בעיקר להוציא מהשוק שחקנים חדשים. היום – גם המלחמה בין רוסיה לסעודיה שהורידה מחירים, כבר לא רלבנטית, כי יש עודף היצע עוד לפני הקורונה, ובעקבות ההאטה המשמעותית בכלכלה העולמית ולצדה צריכת הדלק, יש שיתוק פיזי של הביקושים", מסבירה פריד.
עוד היא מציינת, כי בכול העולם סבורים היום שקיצוץ בשאיבה הכרחי היום. אלא שקיצוץ יתרחש רק במאי, אם בכלל, שכן כיום החוזים כבר סגורים. "גם ספק אם יהיה ציות גלובלי לקיצוץ הנדרש מצד כול מדינות אופ"ק, רוסיה או מקסיקו, שמגדילה תפוקה משמעותית".
מי מרוויח מהשפל
התרסקות מחירי הנפט הגולמי, לפי חוזים למסירה במאי כאמור, הביאה במקביל לצניחת מניות מגזר הנפט, אך במקביל גם של מניות הגז.
"הירידה במחירי מניות הגז היא זליגה אוטומטית הנובעת מהתחושות בענף כולו. חברות הענק מפיקות גם נפט וגם גז," מסבירה פריד ומוסיפה: "מי שנפגע אתמול בניו יורק מסגירת החוזה של 21 באפריל היו קרנות הגידור ותעודות הסל, שמוכרים את החוזה היוצא ורוכשים את החוזה החדש כיוון שאין להם את היכולת לקחת את הסחורה הפיסית. מכאן גם ההערכה, שלשחקנים שאין להם יכולת אחסנה, יהיה קשה מאוד להרוויח מהאנומליה במחירים. לפי הערכות הבוקר בשווקים בחו״ל, רק שחקנים בעלי יכולת אחסנה פיסית, בעיקר של wti יוכלו להרוויח כרגע ממחירי השפל והמחיר השלילי בחוזים".
גם הבנקים המממנים סגרו את הברז לסוחרים בנפט (כמו קרנות גידור וקרנות סל בתחום), שאין להם אמצעי איחסון פיזיים, ולכן אין להם ברירה אלא למכור, וכשאין למי למכור, המחיר יורד למצב שלילי.
עוד מסבירה פריד, כי ההשקעה בנפט נעשית לרוב דרך תעודות סל או קרנות עליהן חלות עלויות גלגול של החוזים למסירה. לדבריה, מי שלא צריך את הכסף היום, ויכול לחכות שנה שנתיים, אז אמור ענף הנפט להשתקם, עדיף לו לחכות ולא למכור.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מוסיף: "למרות ההצהרות של יצרניות הנפט ב-13 באפריל על קיצוץ חד בהפקה, מחירי הנפט המשיכו לרדת. מחיר הנפט בארה"ב עשה מהלך היסטורי כאשר החוזים הקצרים ביותר (מאי) ירדו מתחת לאפס (מינוס 37.6 דולרים), כאשר המוכרים מוכנים לשלם לקונים על מנת שייקחו את חביות הנפט כאשר מקומות האחסון - מזקקות, מתקני אחסון ומיכליות הנפט, התמלאו כליל עקב העצירה בפעילות הכלכלית ובעיקר בנסועה במדינה.
"עם זאת, המחירים נותרו חיוביים להמשך עם 20 דולרים לחוזה ליוני ו-כ-32 דולרים למחיר בעוד כחצי שנה. להערכתנו, אם הצדדים אכן יעמדו בהסכמים לקיצוץ נראה מחירי נפט גבוהים יותר בהמשך השנה".
לאור הצפי לקצב אטי במיוחד של התאוששות כלכלית עולמית לאחר הקורונה, כשהתעופה תחזור עוד זמן רב, נראה כי הביקושים לנפט יישארו נמוכים עוד תקופה ארוכה וגם מחירו.
אל תבנו על הנחה בתחנת הדלק
לא שיש תורים ארוכים בתחנות הדלק למילוי בנזין, אבל אם רצינו להתנחם בהשפעה שיש להתרסקות מחירי הנפט הגולמי על הבנזין קליין ממהר לצנן את ההתלהבות.
"ההשפעה מועטה. מחירי הדלק בישראל מושפעים ממחירי הדלק באירופה שהם גבוהים בהרבה מאלה בארה"ב", הוא מסביר. "בנוסף, מחיר הנפט הגולמי מהווה רק כ-11 אחוז ממחיר הדלק בתחנה. היתר הוא בעיקר מיסים (11% נפט, 11% הוצאות שיווק, 78% מיסים בלו + מע"מ) כך שגם אם נראה ירידה חדה במחיר הנפט באירופה (להערכתנו זה לא יקרה) השינוי שנראה במחיר בתחנות הדלק ובמדד מאי כתוצאה מכך יהיה נמוך מאוד".
לדברי קליין, יש סיכוי שהממשלה החדשה תנצל את ירידת מחירי הדלק כדי להעלות את מס הבלו כדי לממן את תכנית החילוץ הכלכלית, ואז ההשפעה על מחירי הדלק בישראל תהיה הפוכה. כך נהגה נהגה הממשלה גם במשבר של 2008-9.