אחרי סגר-דמה, שרק חנק את האופק הכלכלי של בעלי העסקים, הניח עוד אבן על מצבת הכלכלה בישראל, ולא תרם להורדה בשיעור התחלואה – אנו מתבשרים על "סגר אמיתי" שיחל היום בערב (ה').
אני לא מתיימרת להתערב בהחלטתם של קובעי המדיניות הרפואית, אבל תוהה אם אי מי נתן את הדעת למשמעות הכלכלית האדירה שיש לסגר אותו מציגה ממשלה שכשלה וממשיכה להיכשל. לכל חבר כנסת בין כתלי המשכן יש אחריות ציבורית לרווחת התושבים, לא פחות מאשר לדאגה הבריאותית.
רוצים סגר? בבקשה! הוא נחוץ? אין עוררין! אבל תחשבו גם על היום שאחרי, על רבבות עסקים נאנקים, אינספור משפחות בישראל שלא רוצות ליפול לנטל על רשויות הרווחה בימים שיפציעו אחרי הקורונה.
פעם היה "מלווה ביטחון" שהעניקו אזרחים למדינה, עכשיו זה צריך להיות בכיוון ההפוך: תעבירו הלוואה, ללא ריבית, בדיוק כמו שבנק ישראל מעביר הלוואות באפס אחוז ריבית לבנקים. לא התבלבלתי. 0% ריבית.
הידיים של כולנו קשורות, עקב החלטת ממשלה לצמצם את האשראי בעת הזו, אחת ההחלטות האוויליות החמורות והאטומות ביותר שהתקבלו אי פעם.
האם אתם שם, במגדל השן, לא יודעים שיש עשירון עליון, נתח קטן מהאוכלוסייה ויש גם 10 אחוז אביונים מרוסקים, חסרי יציבות כלכלית במדינה הזאת, והנורא ביותר - 30 אחוז שמתמוטטים ובדרך להצטרף חלילה לה-10 אחוז הנזקקים האביונים, בעקבות המשבר הכלכלי. יעידו על כך כל ארגוני החסד שלא מצליחים לספק את הביקוש בעקבות פניות מכמירות לב שמגיעות אליהם, על ידי אנשים שהתפרנסו עד הקורונה בכבוד, וכעת הם הגיעו לפת לחם.
כל מי שיצא לחל"ת ומקבל בין 60 אחוזים ל-80 אחוזים ממשכורתו הקודמת, ואם הוא מצייץ, מתנפלים עליו בהטפה, למה הוא מתלונן? יש לו הכנסה. הבעיה שגם שכאשר הוא קיבל משכורת 100% לרוב זו הייתה משכורת בסביבות שכר המינימום, מה שלא אפשר לו להשתכר בכבוד. תשאלו את חברות האשראי החוץ בנקאיות שמלוות בלי סוף את האזרחים. (הן אגב, אשמות בחוסר אורך רוח בנוגע להחזרת תשלומים).
בנוגע לחיובים וחובות, המדינה ממשיכה כאילו כולנו רק העלינו היקפי רווחים במשכורת. היעילות של גובי הארנונה, המיסים והדו"חות, עדיין איתנו. מזכיר לי את תקופת יוסף במצרים, שבשנות הרעב כשהתרוקנה מצרים, הפכה הארץ לחוכרת מפרעה שהתעשר. כולם מכרו את כל מה שהיה להם לאוצר המצרי.
אל תספרו לי שיש גם צמיחה במקביל. היא שייכת ליחידי סגולה כשמידי פעם מונפקת מניה של חברה שקשורה באופן ישיר או עקיף לאלה שהרוויחו מהמצב, ובזכותה שמחה, צהלה וגאווה ואפילו כמה אנשים התעשרו
בכל מקום עליו תסתכלו, תגלו כאוס מוחלט. אנחנו רגע לפני התמוטטות טוטאלית. בעלי עסקים קטנים, עצמאים שאף פעם לא הרוויחו יותר מידי, רואים את מפעל חייהם מדרדר לתהום.
היצואנים גם הם מצטרפים לקינה שהשקל עולה, הדולר יורד, התקבולים במטבע חוץ קטנים והולכים וההזמנות פוחתות, כי הקטסטרופה העולמית ברמה של מלחמת עולם – נוכחת.
אל תספרו לי שיש גם צמיחה במקביל. היא שייכת ליחידי סגולה כשמידי פעם מונפקת מניה של חברה שקשורה באופן ישיר או עקיף לאלה שהרוויחו מהמצב, ובזכותה שמחה, צהלה וגאווה ואפילו כמה אנשים התעשרו וההכנסות למדינה יעלו. אבל עד שזה יתגלגל בתיאוריה למשק, אם בכלל, יעבור זמן, בו הציבור הרחב מתפרק אט אט מנכסיו וצובר חובות. בתקשורת מדווחים על גידול באשראי ולא כולם קולטים שזה רק סימן לכך שאין כסף, וכולם בלית בררה קונים בתשלומים.
מה לעשות?
אז הנה קצת עובדות: בבנק ישראל קיימות רזרבות של כ-160 מיליארד דולר. למה שהמדינה לא תלווה לכל משפחה 100 אלף שקל בריבית אפס בדיוק, כמו לבנקים שמקבלים מבנק ישראל כסף בחינם ומשלמים 0 אחוז ריבית.
אפשר לייצר ערבויות ובטחונות ובזה המדינה כבר מומחית. אני לא צריכה לחלק עצות.
זה הכסף של כולנו. מהמיסים ששילמנו לאורך שנים, מהצריכה, מתלוש המשכורת ומהעסקים שבנינו. נחזיר אותו לרזרבות בתשלומים של 10 שנים ונתחיל לשלם עוד שנה, שהחיסון יהיה אפקטיבי והחיים יחזרו אט אט למסלולם.
זה הגיוני זה הכרחי. זה יציל את האופק הכלכלי של המדינה, וכבר כעת יוכלו האזרחים להתניע את הכלכלה שנמצאת בשיתוק.
בואו ותעשו משהו אפקטיבי באמת, שלא יביא לקריסה סופנית של כולנו.
הכותבת היא אמא ל-11 ובעלת משרד פרסום ויח"צ "שרה תקשורת"