משבר הקורונה טרף את הקלפים וגרם להרבה אנשים לחשב מסלול מחדש, במיוחד בנושע לקריירות שלהם. אם עד לפני הקורונה אנשים קפצו מעבודה לעבודה, בחיפוש אחר עניין, באה המגיפה ולימדה אותנו 2 דברים: בתקופות קשות צריך לחפש יציבות, ושהעולם שייך לאנשים שיודעים לעשות מולטיטאסקינג, ונכונים ללמוד דברים חדשים
רם דגן, היה מאלו ששפר עליהם מזלם. הוא עבד כמדריך טיולים עד שפרצה הקורונה, והבין, עוד לפני ההצעה "מכילה והתומכת" של שר האוצר ליברמן, שהוא חייב להגיב מהר ולעשות שינוי. ״סיימתי קורס מורי דרך כשנה לפני שפרצה הקורונה ומאז התחלתי להדריך קבוצות ברחבי ישראל. היומן שלי היה תמיד מלא לגמרי וביום אחד הכל נעצר. היה לי סיור מוזמן לירושלים וחברת הטיולים הודיעה לי שכל הסיורים נעצרו עד להודעה חדשה״, הוא מספר. ״באותה תקופה היו בטוחים שזה עניין של כמה שבועות ונחזור, אבל עברו כבר כמה שבועות ולא רק שלא חזרנו, אלא גם כל הטיולים המוזמנים חודשים קדימה בוטלו גם הם״.
דגן הבין, לאחר שנולדה לו ילדה, כי לא יוכל להרשות לעצמו להשתהות ללא עבודה. ״חיפשתי משרות בענף ההייטק מתוך ההבנה שזה התחום שהכי צומח כרגע. פתחתי חשבון לינקדאין, פניתי לחברים בתעשייה, שלחתי קורות חיים להרבה חברות. ברובן קיבלתי ׳לא׳ בגלל חוסר הניסיון״.
את העבודה הנוכחית כמנהל מוצר בכיר בחברת WalkMe אמנם לקח לו זמן למצוא, אבל כשמצא זה היה בינגו: תפקיד ניהול מוצר ללא ניסיון קודם והכשרה מטעם החברה. ״הקורונה עבורי הייתה ברכה. אני מרוצה מאוד מהתפקיד ומהחברה בה אני נמצא. לא רק שיש לי אינסוף אפשרויות התפתחות מקצועית אלא גם יכולת ליצור לעצמי יותר איזון בין חיי העבודה לחיי האישיים וזה מרכיב מאוד משמעותי עבורי״.
גם ד״ר נדב קדם, אשר החל את דרכו בעולם האקדמי, בנה קריירה מפוארת אבל לא ממש יציבה. "כל הזמן חיפשתי את המשרה הזמנית הבאה. חוסר היציבות, אי הוודאות וההתעסקות ההולכת וגדלה כל הזמן בחיפוש אחר מקום העבודה הבא עשו את שלהם״.
על ההייטק הוא שמע מחברים, אבל כמו רבים אחרים לא היה מודע למגוון התפקידים, ולא חשב אפילו לחפש בכיוון. ״חברים בהייטק החלו ל׳טפטף׳ לי שבעצם ההייטק זה מקום גדול שמתאים להרבה סוגים של אנשים. מלבד האתגר והעניין, ישנם תפקידים שונים והרבה תחומים וגישות. חזרו ואמרו שלמרות הגיל והרקע, אוכל להגיע לרמה מקצועית מתאימה ולמצוא את התפקיד המתאים".
קדם החליט לקחת קורס הסבה אינטנסיבי, שהביא אותו לעבוד בתור מפתח אוטומציה בחברת אבטחת המידע imperva. "השינוי הוא עצום: צורת העבודה, אופן החשיבה, המעבר לגוף עסקי, תרבות תאגידית, גוף שהוא הרבה יותר היררכי מאקדמיה וכו׳."
קדם מודה שלמרות שהתנאים התשדרגו, הוא לפעמים נתקף געגוע לעולם האקדמי. ״אין ספק שהתנאים והשכר טובים יותר, אבל שאני מתגעגע לאינספור נסיעות לחו״ל לצורך מחקר. למרות שאומנם אז האירוח היה מפואר אבל זה לא מחליף משכורת״, הוא מחייך.
לא רק אנשים עם ידע טכנולוגי יכולים להתקבל
אם תשאלו את עצמיכם מה הקשר בין עיצוב אופנה, גזרות מחויטות וכתיבת קוד? שיר משעל ( 32) מפתחת Back End בחברת gloat, תוכל לענות. ״לעיצוב אופנה הגעתי בעקבות סבתא שלי. הייתה לה מכונת תפירה בבית, ובגלל שהיא גרה לידנו למדתי ממנה. היא אמנם הגיעה ממשפחה מלומדת אבל למרות שהיא רצתה יותר, את הנשים שלחו ללמוד רק כלכלת בית." היא מספרת על הרקע המפתיע שלה.
בעידוד סבתה, משעל לקחה קורס תפירה בסיסי אחרי הצבא והתאהבה. "החלטתי לבנות תיק עבודות לגמרי לבד והתקבלתי ללימודי עיצוב אופנה בשנקר. מעבר לעובדה שהסביבה שלי לא האמינה בהתחלה שאתקבל, הייתי חריגה בנוף הסטודנטיאלי - ציור לא היה הצד החזק שלי כמו של השאר, תמיד התחברתי יותר לצד החישובי בעולם הגזרות והמחויטים. במסגרת הלימודים עשיתי התמחות בבית אופנה הולנדי ואפילו סיימתי בהצטיינות. לאחר מכן, עיצבתי עבור בתי אופנה לגברים ושם הבנתי שאני אוהבת את העבודה, אבל פחות את כל מה שמסביבה״.
בגיל 28, משעל הבינה שהיא רוצה לעשות שינוי. "רציתי לקחת משהו שאני טובה בו, לבחון מה מעניין אותי ולאן אני יכולה לנתב את זה. לימודי מדעי המחשב היו התשובה. הסביבה שלי לא האמינה לשינוי שאני עושה, נראה לי שפשוט היה להם קשה לקבל את העובדה שיש אנשים שעושים גם וגם. שיכולים לאהוב גם עיצוב אופנה וגם מדעי המחשב. היום כשאני חושבת על זה שסבתא שלי רצתה ללמוד ולא קיבלה את האפשרות, בעוד שלי יש שני תארים שבחרתי בהם, אני מרגישה גאווה גדולה״.
משעל הגיעה לאחר הלימודים למשרת ג׳וניור בחברת gloat. "אני מוצאת הרבה קווי דמיון לעיצוב האופנה, כמו לדוגמה העבודה שלנו בסקוואדים, שמאפשרת הרבה שיח על המוצר וחווית המשתמש. אז אולי הכלים שונים, אבל המתודות של חווית הלקוח דומות. היום אני נמצאת במקום שאני מתפתחת בו ולומדת כל הזמן ״.
עשיתי הסבה להייטק כי לא קל להיות עצמאי במדינה
אם הרמתם גבה על המעבר החד מעיצוב אופנה למפתחת בחברת הייטק, תכירו את יונתן לוי. צלם ההייטק הראשון - בחברת AppsFlyer. לוי עבד כעצמאי בעולם ההפקות ובין היתר ביים שני סרטים תיעודיים באורך מלא בנושאי שואה, העיד שהוא גיוון לעולם ההייטק דווקא בגלל הבדידות שחווה שעצמאי. ״ שנים עבדתי לבד ורציתי להיות חלק מצוות ולהתחבר לחברה הישראלית״, מספר יונתן שלא הכיר בעבר משרות מהסוג הזה.
״אני חושב שיש יתרונות רבים לעבודה בהייטק, משכורת קבועה והרבה רוגע. אתה לא צריך לנהל עסק, להוציא חשבוניות ולהשיג לקוחות. בנוסף, אני נהנה להיות חלק מצוות ולראות את ההשפעה שיש ליצירה שלי על החברה, פנימית וחיצונית. זה מביא לי המון סיפוק שלא ידעתי שאוכל לחוות כחלק מחברה, תמיד חשבתי שכדי להיות יוצר אהיה חייב להיות עצמאי, אבל כסגירת מעגל, הסרט הראשון עליו עבדתי במסגרת העבודה החדשה, היה על פרויקט הנגשה של אתר ההנצחה של אושוויץ שהחברה מלווה בשנתיים האחרונות".
רן הרשקוביץ, sales manager בחברת הסטארט-אפ Avo, מזדהה מאוד עם מה שנאמר על האתגר של העצמאיים במדינה. הרשקוביץ עבד בשנים האחרונות בעולם הנדל״ן כמתווך מסחרי, ובנובמבר האחרון החליט לעזוב ולעשות הסבה לעולם ההייטק.
״עזבתי את התחום הנדל״ן כי הרגשתי שמציתי את המקצוע, חיפשתי לשנות את סביבת העבודה שלי והקורונה היא הסיבה שהחלטתי לעשות את השינוי״, הוא מספר ומוסיף, ״השינוי בקריירה נעשה מכמה סיבות, ראשית כדי לייצב עם התנאים והשכר, כי אני חושב שלא קל להיות עצמאי כאן במדינה. ובנוסף, בחרתי ללכת למקום שאני יודע שיהיה לי ביטחון בעתיד והוא יפתח את היכולות והכישורים שלי״.
היום, הוא מברך על השינוי שעשה: ״אני חושב שזה הצעד הכי חכם שעשיתי לאחרונה. קיבלתי הזדמנות לעסוק בתחומים שלא הכרתי, ואני חושב שהתעשייה הזאת לא חייבת לכלול רק אנשים בעל תואר אקדמאי במדעי במחשב״.