התעשיינים רוצים שינוי וקוראים לממשלה להקים  "כוח משימה לאומי", שתפקידו יהיה לעזור לתעשיות המזהמות להתמודד עם משבר האקלים בארץ, ולעבור לאנרגיה ירוקה.

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, חשף לראשונה במתחם החדשנות של וועידת האקלים של האו"ם, את עיקרי התוכנית של ההתאחדות לממשלה החדשה, לשם מעבר לכלכלה דלת פחמן.

בתוכנית שמתגבשת בימים אלו וצפויה להיות מוגשת בקרוב לממשלה שתיבנה, נטען כי עד כה ממשלת ישראל נכשלה בגיבוש תכנית לאומית להתמודדות עם משבר האקלים, ועל כן יש להקים גוף ממשלתי שיתכלל  את פעילות כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים להתמודדות והיערכות עם המשבר. זאת בדומה לתוכנית שיזם ויישם לאחרונה נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שהקים את כוח המשימה הלאומי לאקלים, תוך השקעה של 3 מיליארד דולר. התוכנית צפויה להגדיל משמעותית את היעילות האנרגטית, להפחית פליטות ולהוזיל את עלויות החשמל לאמריקאים.

"במידה ואנחנו רוצים לקבל בבית חשמל, מים ומזון ועדיין לשמור על האקלים, ממשלת ישראל  חייבת להתחיל לנקוט בצעדים ממשיים שיאפשרו לה לעבור לכלכלה דלת פחמן. זהו כורח המציאות בכל העולם, אשר מתחיל להתמודד עם השלכות משבר האקלים, וכך גם בישראל.  אולם במציאות כיום לצערי כמעט ולא נעשה דבר", מזהיר יו"ר התאחדות התעשיינים.

ד
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, בנאומו בועידת האקלים|צילום: התאחדות התעשיינים

ואכן, בדו"ח מיוחד של מבקר המדינה בסוגיית משבר האקלים אשר פורסם לפני כשנה, קבע המבקר כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים וכי אנחנו אחת המדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת. אמנם בוועידת האקלים הקודמת התחייבה ישראל למעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן, אולם כשנה לאחר הכרזה זו, לא נראה כי לא חלה התקדמות משמעותית.

החסמים המרכזיים כיום מבחינת התעשיינים למעבר לאנרגיות ירוקות וגז טבעי, הנם הרגולציה הכבדה בישראל וחוסר התיאום בין משרדי הממשלה השונים, שמונעים מהם הלכה למעשה להתייעל אנרגטית.

אז מה הפתרון?

"קודם כל צריך להבין שאזרחי מדינת ישראל לא יתפנו למחזר אם לא יוזילו להם את המחירים. ברמה המיידית הממשלה חייבת לטפל ביוקר המחיה, אבל אם נסתכל קדימה, מבין שמכל הפסולת שישראל מייצרת היום אפשר לייצר אנרגיה על ידי שריפת הפסולת במכלים מבוקרים ואת הגזים שנפלטים להפוך לאנרגיה".

"שנית, חייבים לפתח תעשיית מימן בישראל, שמהווה את הבסיס ליצירת אנרגיה ירוקה. יש לפעול לקידום ופיתוח תשתיתי וטכנולוגי לדלקים סינטטיים ומימן בהיקף נרחב, כולל אסדרה ברורה של התחום ועידוד ייבוא של כלי רכב ומערכות אנרגטיות מבוססות מימן, תוך הקלה במיסוי ובמכסים".

אנחנו יכולים לייצר אנרגיה ממימן כאן בארץ?

"בוודאי. אנרגיית מימן נחשבת כמקור אנרגיה, במיוחד עבור סקטורים בתעשייה המאתגרים מאוד לחשמול כמו תעופה, כלי רכב כבדים כמו רכבות ומשאיות ועוד. הוא אחד היסודות הנפוצים ביותר בכדור הארץ מלא באנרגיה, לא מזהם ועיקר תוצר הלוואי שלו הוא מים. בתיאוריה, תוכל אנרגיית מימן להחליף סוללות ליתיום גדולות שכרייתן מזהמת וכרוכה בנזקים כבדים למערכות אקולוגיות".

"מימן ירוק (בשונה ממימן אפור או כחול) הוא האופציה הנקייה היחידה מבין אנרגיות המימן שהפקתו בארץ תתאפשר על ידי הפיכת אנרגיה סולארית לאנרגיית מימן".

אז למה לא עושים את זה עכשיו?

"הבעיה היא שההפקה שלו דורשת השקעה כספית גבוהה מאוד. אם אנחנו רוצים עתיד ירוק יותר, צריך לפתח את תעשיית הזו בישראל, שתשרת את סקטור האנרגיה הירוקה, במיוחד בהיבטים של פתרונות אחסון והובלת אנרגיה. קביעת אסדרה ברורה ופריסת תשתית לאספקת מימן ודלקים סינטטיים והטמעת יישומים לשימוש בהם תביא לכדאיות בהשקעה בטכנולוגיה לייצור דלקים אלו באמצעות אנרגיה ירוקה".

משאבת מימן בתחנת דלק בלוס אנג'לס (צילום: David McNew, GettyImages IL)
משאבת מימן לתדלוק רכבים בלוס אנג'לס|צילום: David McNew, GettyImages IL

ראינו שאירופה עברה לשימוש באנרגית גז, כחלק מהיעדים שלה, ובכלל המלחמה ברוסיה כרגע נמצאת במשבר עמוק ובחלקים שלמים מהיבשת יש אפילו הפסקות חשמל ממושכות. איך אתם מתכוונים ליישם את התוכנית אבל לא להגיע למצב של אירופה?

"האויב של התרחיש הטוב הוא התרחיש המושלם. אני לא מאמין שהיעדים שקבעו: מעבר לאנרגיה ירוקה עד שנת 2030 שדובר עליה כאן בוועידה הוא לא ישים. אני מאמין שעם תוכנית נכונה, ומעבר הדרגתי מאנרגיות מזהמות לאנרגיות מזהמות פחות- אפשר להגיע למצב טוב בשנת 2050. התוכנית שאנו מגבשים הנה תוכנית ריאלית ובת השגה, לטווחי זמן המיידי, הבינוני והארוך, וביכולתה לייצר וודאות כלכלית ותשתיתית לעמידת הממשלה ביעדים"., אומר ד"ר תומר. "אני משוכנע שעם היכולות החדשניות של היזמים הישראלים, בשילוב עם הנחישות התעשייתית, נוכל ליצור טכנולוגיות מהפכניות, שיעזרו לעולם כולו להתמודד עם משבר האקלים".