"היום מגייסים כוח אדם באמצעות קורות חיים וראיונות אישיים, שכוללים גם מבחנים מקצועיים, אבל מצאנו ש-85 אחוזים מהמעסיקים מודים בסוף שהעסיקו את האדם הלא נכון. למה זה קורה? כי הם מחפשים את 15 אחוזים העליונים ממאגר הכישרונות שעומדים בכל הדרישות במבט ראשון. אנחנו מוצאים להם את המועמדים הכי טובים להם גם ב-85 אחוזים האחרים, וזאת באמצעות בינה מלאכותית שמחליפה הימורים וניחושים של המעסיק לרמת דיוק של 93 אחוזים. שלא לדבר על משך הזמן של גיוס עובד מתאים שזה 42 יום בממוצע, לעומת לראות את המועמדים המתאימים ביותר בזמן אפס".
כך אומרת ירדן אסא-מאור, מנכ"לית הסטארט אפ הישראלי Unboxable שפיתח סימולטור ניבוי לגיוס עובדים מתאימים לצרכי המעסיק. יחד עם שטפי קנופל, המשמשת בתפקיד Chief Experience Officer (CeO) בחברה, הן הקימו את הסטארט אפ לפני 3 שנים. היום הן מספקות את תהליך הגיוס המשוכלל שלהן למאות חברות, ולא רק מתחום ההייטק, מהארץ ומחו"ל.
דגש על פוטנציאל ולא רק דרישות סף
מדובר בסימולטור AI שנמצא באתר החברה אליו מזינים קורות חיים כחלק מהתהליך ועונים על שאלון מגוון וחווייתי של כ-20 דקות; אפשר מהבית, אפשר לעצור ולהמשיך אחר כך, וגם מעמד המבוכה של ריאיון מול מעסיק מתייתר.
הטכנולוגיה הזאת פועלת לא רק לטובת המעסיקים, אלא גם לטובת המועמדים: "פרסום מישרה בהייטק היום, היא כמעט תמיד מוטה – אם לטובת מגדר, לרקע תעסוקתי, לימודים ועוד," מציינת אסא-מאור. "זה גורם לכך, שהרבה מועמדים ובעיקר מועמדות, מוותרים מראש על הגשת מועמדות בכלל. אנחנו גם מנחות את המעסיקים להוריד דרישות סף במודעות המשרות המוצעות, ולא להיות מוטי מגדר. כך יש הרבה יותר מגוון".
גם עמותת בוגרי 8200, הטמיעה את הסימולטור של החברה בתוכנית המנטורינג שלה לנשים Woman 2 Woman: "הבחירה שלנו בטכנולוגיית המיון והסינון הזה לתוכנית שלנו מגיעה לאחר שזו האחרונה הוכיחה עלייה של 100 אחוזים באחוזי ההיענות של נשים למשרות הייטק באמצעות מתן דגש על היכולות, פוטנציאל וההתאמה בסביבה ניטרלית לעומת התרכזות קרה בתנאי הסף הנדרשים להגשת מועמדות, שפעמים רבות לא מצליחים לתכלל את כלל המיומנויות והכישורים הנדרשים למשרה עצמה מעבר לתנאי הסף ה'יבשים'," מסבירה יוליה בסן מנהלת תוכנית W2W .
לדבריה, באמצעות טכנולוגית ה AI הסימולטור מדרג באופן אקטיבי את המועמדות ואת פרופיל התקשרות שלהן, תוך יצירת חוויה חיובית למועמדות בתהליך הסינון. המועמדות נדרשו לענות על סטים שונים של שאלות, חידות, ופתרון בעיות. "קיבלו כולן הזדמנות שווה לשקף את הפוטנציאל שלהן להצליח בתוכנית ללא קשר לרקע, לחינוך מקדים או עבר תעסוקתי. מה שמדגיש כי מסמך הקורות חיים לא מייצגים כישורים או יכולות של האדם שמתמיין, והם לא מאפשרים לזהות חוזקות של המועמד. שינוי שיטת הגיוס תביא לגידול הצלחת המין הנשי בשוק העבודה," מציינת בסן.
אם במקום קורות החיים היו שיחות פרונטליות, נשים היו מצליחות הרבה יותר
אוולין קרוק רודן, היא בוגרת התוכנית, ולשעבר HRBP (מנהלת משאבי אנוש כשותף עסקי) בחברת מטא (פייסבוק) מטעם צוות 3, מספרת למה שם אימצו את הפיתוח הישראלי: "קורות חיים הם מסמך מאוד תבניתי ומגביל, שפוגע במין הנשי ביחס למין הגברי. אם במקום קורות החיים היו שיחות פרונטליות, נשים היו מצליחות הרבה יותר. כאשר רואים איך שאדם מתבטא , ניתן להבין בצורה טובה יותר את היכולות של האדם והחיבור של התפקיד שאליו הוא מתמיין".
שטפי קנופל מייסדת שותפה וסמנכ"לית שיווק ב- UNBOXABLE מוסיפה: "נשים מהוות פחות מ- 30 אחוזים מסך שוק העבודה בהיי-טק בישראל. על ידי הטכנולוגיה שלנו הצלחנו להוכיח שהחלפת קורות חיים ותהליכים ישנים, מושך יותר נשים לתוך תהליך הגיוס ומאפשרת קידום שוויון הזדמנויות עבור נשים. כששמענו על התוכנית woman2woman לא היה לנו ספק לרגע שאנחנו רוצות להיות חלק מהמשימה החשובה שהן מקדמות".