על רקע דיווח מקור במודיעין הרוסי, הטוען כי הולך וגדל הסיכוי להפיכה שלטונית נגד פוטין, היום (ו') ימלאו חודש ימים למלחמה בין רוסיה מול אוקראינה, ונדמה כי הסנקציות הכלכליות מתחילות לתת את אותותיהן.

נשיא ארצות הברית ומנהיגי מדינות ה-G7, האיחוד האירופי ונאט"ו צפויים לחשוף סנקציות חדשות נגד אוליגריכים ופוליטיקאים רוסים. הבנק המרכזי של רוסיה צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית ולהשתמש ביתרות המט"ח שלו, ואזרחי רוסיה קורעים תחת נטל הגזרות.

אבל הטלטלה הכלכלית לא פגעה רק ברוסיה. שיתוק הייצור והובלה של סחורות שונות עליהן אירופה נשענת ממזרח וחרמות כלכליים על הדב הרוסי פוגעות בכלכלה העולמית. בישראל עדיין לא התחלנו להרגיש את ההשפעות הכלכליות ללחימה באופן משמעותי, אבל יתכן מאד שבקרוב נתחיל לחוש בגל הדף מסוג חדש לחלוטין. 

בדיקה מיוחדת של חברת המידע העסקי Coface BDI שבוצעה עבור mako בקרב 450 יבואנים ויצואנים ישראלים, עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, מצאה כי שיעור ההתייקרות הממוצע בעלויות היבוא עומד על 26 אחוזים. מדובר בנתון יחסית מבהיל, במיוחד כשרק 30 אחוזים מהמשיבים בבדיקה הם יבואנים ו/או יצואנים שעובדים באופן ישיר עם שתי המדינות ששרויות במלחמה. רובם המוחלט של אלו שמצויים בקשרים ישירים (96 אחוזים) עוסקים בימים אלה באיתור מקורות אלטרנטיביים לייבוא ולייצוא. 

גם בקרב אלו שאינם עוסקים בייבוא וייצוא מול שתי המדינות הנתונים אינם מזהירים: 58 אחוזים מהמשיבים ציינו שצפוי שינוי לרעה בהיקף הפעילות שלהם: פגיעה בשרשרת האספקה, מחסור בסחורות וחומרי גלם והתארכות בזמני ההובלה.

כל אלו גוררים גל נוסף של התייקרויות שכבר חווינו בגלל הקורונה, בחומרי גלם כמו ברזל, פלדה, חיטה, עמילן תירס, גרעיני חמניות ועוד. יחד עם התייקרות מחירי הדלק -  לישראלים אין ברירה אלא לרכוש מוצרי יסוד בסיסיים במחיר גבוה יותר, בנוסף ליוקר המחיה הנוכחי.

תהילה ינאי (צילום: יהודה סובול,  יח
תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת ב-Coface BDI|צילום: יהודה סובול, יח"צ

"אין ספק כי המלחמה באוקראינה פגעה ביבוא וביצוא מול מדינות אלו – בעיקר במחיר המוצרים המיובאים, וככל שהמלחמה תמשך הפגיעה תהיה קשה יותר", אומרת תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת ב-Coface BDI, "קיימת אי ודאות גבוהה לגבי השפעת הסנקציות של מדינות המערב, ובמצב זה יש להניח, כי היבואנים והיצואנים שכיום סוחרים מול רוסיה, יעדיפו לחפש חלופות."

איך משפיעה המלחמה על הכלכלה הישראלית?

 לפני שנצלול לכאוס הכלכלי שהלחימה הביאה איתה לעולם, ומה ישראל יכולה לעשות כדי אולי לגמור את הסיפור עם מכה קלה בכנף, כדאי קודם להבין את השורה התחתונה ואיפה אנחנו מרגישים את הדימום בכיסים כבר עכשיו: מחיר הדלק חצה בחודש שעבר את ה-7 שקלים לליטר. בעזרת האמריקאים, בעקבות איום הסנקציות על הנפט הרוסי, הגיע לרמה הגבוהה ביותר של מחירי הדלק מאז 2008.

לפני שבועיים ורגע לפני פסח, "אדום אדום" של תנובה ייקרה את מוצרי הבקר והכבש ב-5 אחוזים עד 8 אחוזים, מאחר שמחירי הגרעינים שמהווים את רוב תזונת הפרות והכבשים עלו ביותר מ-25 אחוזים.

שטיבל, יצרנית הקמח הגדולה בישראל, הודיעה על העלאת מחירים בשל שיעור עליות מחירים שהגיע לשיא של 14 שנה בעקבות הלחימה. ההתייקרויות של תנובה ושטיבל עומדות בכפיפה אחת עם נתוני הבדיקה של Coface BDI: כ-68  אחוזים מהיבואנים מרוסיה ואוקריאנה השיבו שיאלצו לייקר את מוצריהם בשיעור הדומה להתייקרות עלויות היבוא. 3 אחוזים בלבד ציינו שיספגו את ההתייקרות.

ד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים (צילום: יוסי אלוני, יחסי ציבור)
ד״ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים|צילום: יוסי אלוני, יחסי ציבור

בעניין הזה הנה נתון שחשוב שתכירו: ישראל נשענת על כ-90 אחוזים ייבוא של גרעינים: חיטה, תירס, סויה, שעורה, דורה וכו׳, כאשר בין 30 אחוזים ל-40 אחוזים מהאספקה הזו מגיעה מאוקראינה ומרוסיה.  "מדינת ישראל מייצרת אך ורק 10 אחוזים מהגרעינים שלה באופן שוטף, כי אנחנו מדינה קטנה ואין לנו שטחים, ולכן משתדלים לגדל דברים אחרים כמו ירקות ופירות טריים," מסביר ירון סולומון, מנהל מחלקת התיישבות באיחוד החקלאי, "ברגע שהחקלאים האוקראינים לא מייצרים או לא ניתן לייצר ולייבא בגלל המלחמה, מדינת ישראל צריכה ללכת ולחפש במדינות אחרות. כמובן שכרגע כתוצאה מהמלחמה כל מדינה ראשית דואגת לאזרחיה, ויש כאלו שלא משחררות כלל את הגרעינים שלהן אלא משאירות את הגרעינים אצלן בבית ולא מייצאות." 

אם לא די בזה, חלק ניכר מהדשנים בחקלאות מקורם מאוקראינה ומרוסיה, "בעיקר חנקן, שזהו המרכיב העיקרי שצמחים צורכים כדי לגדול, וכל מה שזז בחקלאות הישראלית בפועל, צורך אותו", מסביר סולומון.

 לפני שבועיים ורגע לפני פסח, "אדום אדום" של תנובה ייקרה את מוצרי הבקר והכבש ב-5 אחוזים-8 אחוזים, מאחר שמחירי הגרעינים שמהווים את רוב תזונת הפרות והכבשים עלו ביותר מ-25 אחוזים

רק השבוע היכו מחירי הדשנים בעולם בשיא שלא נראה עוד כמותו, ונרשם זינוק של 40 אחוזים מחודש קודם, וזאת בעקבות הטלת הסנקציות על רוסיה שמהווה 14 אחוזים מהייצוא, ושכנתה בלארוס שגם היא נחשבת למייצאת מפתח בתחום.

לכל אלו תוסיפו את אזהרת ארגון המזון והחקלאות של האו"ם שהודיעה עוד לפני הפלישה כי התערערות הביטחון התזונתי מתפשטת בעשרות מדינות באמריקה הלטינית, מרכז אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה בעקבות תנאי הסביבה ומזג האוויר.

 מפעלים הפסיקו לייצר סחורה כי זה לא כלכלי

אם נדמה לכם שישראל יכולה לשבת על הגדר ולנסות לעבור את המשבר עם מינימום פגיעה - תחשבו שוב. "קיימת אי ודאות גבוהה לגבי השפעת הסנקציות של מדינות המערב בשני היבטים," מתארת ינאי, "האם ישראל תאמץ מלא או חלקית את הסנקציות של מדינות המערב, והאם ארה"ב תפעיל סנקציות עקיפות – כלומר החמרה של הסנקציות גם על חברות לא אמריקאיות אשר סוחרות מול רוסיה".

ירון סולומון, מנהל מחלקת התיישבות באיחוד החקלאי (צילום: פרטי)
ירון סולומון, מנהל מחלקת התיישבות באיחוד החקלאי|צילום: פרטי

לאימוץ מלא או חלקי יש השפעות מרחיקות לכת על תחום האנרגיה. "לא ברור אם יהיה עוד חרם של אנרגיה על רוסיה, אבל אין ספק שבכל מקרה נוצר מחסור בשוק והמחירים בעולם עולים", אומר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, "מחירי הנפט טסו למעלה, ומחירי הגז בעולם עולים, וזהו הנתון הראשון".

איך זה עוד יכול להשפיע חוץ מהתייקרות התובלה בעקבות עליית מחירי הנפט?
"הרבה מחומרי הגלם שאנחנו מייבאים ארצה, לצד מוצרים מוגמרים מתייקרים כי מחירי האנרגיה עולים ועולה יותר ליצרנים בחו"ל לייצר אותם. האנרגיות החלופיות שניסו לייצר, באמצעות מים ורוח, לא הצליחו לספק את המאסות שנדרשות, ולכן ראינו התייקרות מתמדת. בגלל המלחמה אנחנו חווים קפיצה כל כך גדולה במחירים, עד ששומעים שמפעלים פשוט הפסיקו לייצר, כי עלות האנרגיה ביחס לייצור ולמחיר המכירה פשוט לא כלכלית בעליל." 

כשמפעל אחד לא מייצר - צריך לעבוד מול אחד אחר, וכאן נכנס העקרון הכי פשוט בכלכלה: הביקוש עולה על ההיצע, ובמצב הזה המחירים ממשיכים לעלות. בעיה נוספת שמתעוררת היא שלא רק שהמחירים מאמירים, אלא שחלק מההזמנות שכבר אושרו לחומרים מסוימים מתבטלות למרות התחייבות הספק, גם בגלל סגירת מפעלים וגם בגלל עליית הביקוש ועימו עליית המחיר שהיבואן לא יכול לעמוד בו.

מחירי הדירות יושפעו מהמלחמה וימשיכו לעלות בקצב מסחרר

 את השלכות הלחימה אנחנו עשויים להרגיש גם בענף הנדל"ן. "ההשפעה של אוקראינה על ישראל היא גם ישירה וגם עקיפה, הייתי קורא לה אפקט הפרפר; תהליך של תזוזה מסוימת במקום אחד בכדור הארץ שמשפיע כצונמי במקום אחר, וזה מה שיש לנו כאן", מתאר את המצב ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניה, "מבחינת תשומות הבנייה אין השפעה ישירה גדולה מדי. אנחנו מייבאים קצת מלט, אלומיניום וזכוכית אבל בכמויות יחסית קטנות מכיוון שיש לנו פתרונות מטורקיה ומיוון."

 

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניה (צילום: קני ישראל אמסלם, יחסי ציבור)
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד ענף הבניה|צילום: קני ישראל אמסלם, יחסי ציבור
למרות שזה נשמע כמעט כמו צפירת הרגעה, מיד מגיע האבל הגדול: אותם המפעלים מהם מייבאים לישראל את חומרי הבנייה נשענים על האנרגיה הרוסית והאוקראינית, ומחסור בהם, כפי שכבר הבנו, משפיע על המחירים.

בנוסף, מציין סרוגו כי לרוסים יש שליטה על חומר האוראה, תוסף שמוסיפים לסולר כדי למתן את השפעות זיהום האוויר, והתקנות הישראליות מחייבות שימוש בו. חברות הדלק הישראליות כבר הודיעו לענף הבנייה על מחסור צפוי, ועבור הענף מדובר במשמעות דרמטית מאחר שכלי הרכב שמשמשים את עולם התשתיות נאלצים לדומם מנועים ולמעשה מביאים להשבתת הענף, גם במגורים וגם בתשתיות. 

בעיה נוספת שמתעוררת היא שלא רק שהמחירים מאמירים, אלא שחלק מההזמנות שכבר אושרו לחומרים מסוימים מתבטלות למרות התחייבות הספק, גם בגלל סגירת מפעלים וגם בגלל עליית הביקוש ועימו עליית המחיר שהיבואן לא יכול לעמוד בו

סוגיה נוספת שעולה על הפרק היא פתרונות הדיור לעולים החדשים, וחשש מעלייה נוספת במחירי הדיור. "זה היה בשנות ה-50 וה-90 וזה יכול לקרות עכשיו. ברגע שיש מאסת עליה, אין פתרונות קסם מעכשיו לעכשיו", אומר סרוגו, "כרגע המדינה לא יודעת להעריך כמה יגיעו, וזה משנה אם יגיעו 20,000 עולים חדשים, 100,000 או 200,000." 

סרוגו חושש מהתפיסה של משרד האוצר שגורסת שמדינת ישראל לא צריכה להחזיק בדיור שידאג לעולים חדשים, לאלו שידם אינה משגת ולזוגות צעירים, ואף המליץ למשרד הבינוי והשיכון לא לפזול בכלל לכיוון של קרווילות לעולים. "זה אסון כלכלי וחברתי. הפתרון של שנות ה-90 לא מתאים להיום ומשפיל את האנשים. עולים ירגישו שהם לא רצויים כאן." 

ענף ההיטק הישראלי יקרוס?

נקודה נוספת שאולי נחשבת למשנית, אבל דרמטית בבחינת ענף שמטיס את הכלכלה הישראלית קדימה בשנים האחרונות, היא ההייטק והגלובליזציה התעסוקתית שנלוות אליו. "יש מספר גדול של עובדים באוקראינה באאוטסורסינג עבור חברות הייטק בישראל, מדובר בסדרי גודל של 20-50 אלף עובדים שאנחנו לא יודעים מה מצבם כיום", מתאר פרופ׳ אבי וייס מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ונשיא מרכז טאוב, "אנחנו לא יודעים כמה מהם ממשיכים לעבוד, כמה מהם הפסיקו, אבל זה כמובן יכול לגרום לבעיה בתחומים שאנחנו הכי חזקים בהם." 

פרופ׳ אבי וייס, המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ונשיא מרכז טאוב (צילום: שרון רביבו, גוקאסט ישראל בע
פרופ׳ אבי וייס, המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן ונשיא מרכז טאוב|צילום: שרון רביבו, גוקאסט ישראל בע"מ

המשמעות בפועל עלולה להתבטא בהאטת תחזיות צמיחה של חברות ההייטק, בעקבות השבתת עובדים בעידן שבו ביקוש בהם עולה על ההצע. "זה אמנם לא ישפיע על יוקר המחיה, אבל בינתיים אף אחד לא יודע עד כמה העבודה של חברות ההייטק תיפגע בעקבות הלחימה, וזה יכול להיות מאד משמעותי."

מה ישראל צריכה לעשות  לצמצם את גודל המשבר הכלכלי בזמני אי ודאות?

בקרב האיחוד החקלאי, התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים יש הסכמה גורפת: ישראל צריכה לדאוג לעצמה יותר. בנוסף למשבר הנמלים הקיים, שמתבטא בפקקי תנועה שלא מאפשרים שחרור סחורות, בימים אלה גם ממשיכים החקלאים להביע גם את זעמם על רפורמת שר האוצר אביגדור ליברמן. ביטול המכס על הייבוא של פירות וירקות בעד חיסכון משפחתי של 70 שקלים בחודש, תוך העדר טיפול במחירי התשומות עבור החקלאות הישראלית, מהווה עבור החקלאים טקס קבורה לחקלאות כחול לבן ופגיעה בביטחון התזונתי של הישראלים. 

"סוגיה נוספת שעולה על הפרק היא פתרונות הדיור לעולים החדשים, וחשש מעלייה נוספת במחירי הדיור. ברגע שיש מאסת עליה, אין פתרונות קסם מעכשיו לעכשיו. כרגע המדינה לא יודעת להעריך כמה יגיעו, וזה משנה אם יגיעו 20,000 עולים חדשים, 100,000 או 200,000" 

ענף נוסף שיש לטפל בו הוא ענף המלט."החגיגה על הייבוא הטורקי של מלט היא טעות" קובע ד"ר תומר. "תארו לכם שהשער היה נסגר ולטורקיה אין מספיק מלט לספק לכולם. אחרי המלחמה הזו יהיה צריך לשקם את אוקראינה והביקוש למלט יעלה", הוא מציין. סרוגו מוסיף: "הטורקים מעדיפים למכור למי שמשלם להם יותר, ולכן היום כבר מתחילות להיות בעיות באספקה. כשרוצים לשמור על עצמאות כלכלית של מדינה, צריך לשמור בכל ענף על מוצרי הייסוד שבלעדיהם אי אפשר לתפקד. אני לא בא ואומר שלא תהיה תחרות, צריכה להיות, אבל חשובה אסטרטגיה בטווח הרחוק שתשמור על הבית." 

"אנחנו רואים את תנועת האנטי גלובליזציה, שבה כל מדינה דואגת רק לעצמה. אין ספק שמדינות שבהן יש תעשייה חזקה ומקורות אספקה חזקים יהיו פחות רגישות ממי שבנוי בעיקר על ייבוא. אין לי התנגדות לזה שמדינת ישראל מאד פתוחה לייבוא ובאמת אני לא מתנגד לרוב המכסים שישראל רוצה להוריד. מצד שני, האסטרטגיה של מה שכן חשוב לשמור בארץ  - אין", מוסיף ד"ר תומר. 

בימים אלה צוותי משרד הכלכלה תחת סגן השר יאיר גולן ממפים את התעשיות האסטרטגיות בישראל, אך ד"ר תומר מודאג מאד מהיום שבו עלולה לפרוץ מלחמה עם איראן, או למשל אירוע מלחמתי בין סין לטאיוואן או כל מקרה אחר שגורם לאי שקט כלכלי בעולם ועלול להשפיע עלינו.

"בזמן שאנחנו מדברים בשיח של לפתוח את ישראל, תחרות חופשית וגלובליזציה, אין אמירה של אף אחד בממשלה שאומרת ׳חבר׳ה, זה הבייסיק׳". לראייה, ד"ר תומר מציין את מתווה הגז. "בניגוד לכל אלו שצעקו נגד מתווה הגז, שזה כישלון ושמוכרים אותנו לטייקונים- גז זה ההצלה של המשק הישראלי." 

מנגד ניצב פרופ׳ וייס ואומר - בלי פאניקה. "להסתמך על עצמנו זה טעות טראגית". כלכלת האי שצוינה על ידי ד"ר תומר כיתרון אסטרטגי, נחשבת בעיניו של פרופ׳ וייס כמחשבה של עולם ישן. "זה עולם שהוא לא נכון, עולם שבכלכלה אנחנו מזמן יודעים שהוא לא דבר טוב ואסור להיות במקום הזה כי זה ייקח אותנו אחורנית והסיכוי שנמצא את עצמנו בעולם שבו לא תהיה ברירה אלא להסתמך על עצמנו הוא בדרך כלל יחסית קטן." 

גם לגבי עליית מחירי הנדל"ן בעקבות גל עלייה צפוי הוא מבקש להרגיע: "הכל מוקדם, אנחנו חודש בסך הכל לתוך המלחמה. אנחנו לא יודעים מה יהיה. נזכיר שמברית המועצות היו מיליון עולים בתוך מדינה של 4.5 מיליון וכאן המספרים הרבה יותר קטנים".