בשבוע שעבר חשפה המשטרה כי היא חוקרת, יחד עם משרד הבריאות, חשד למכירת בקבוקי חיסון לקורונה משומשים של חברת "פייזר" לחו”ל. החשודים, שני גברים תושבי המרכז, הציעו למכירה באינטרנט את בקבוקי החיסון תמורת 100 דולר לבקבוקון.
על פי החשד, אחד המעורבים עובד או מתנדב במד"א, וכך הייתה לו גישה לבקבוקוני חיסון ריקים. הוא נחשד בכך שלקח בקבוקים ריקים ומכר אותם אונליין.
בעת התפיסה הוא כבר הספיק למכור 9 בקבוקים ריקים שנמכרו לרוכשים שונים בחו”ל (7 בארצות הברית, אחד באיטליה ואחד בצרפת). במהלך חיפוש בבית החשוד אותרו עשרות בקבוקים ריקים נוספים. עדיין לא ברור למה משמשים הבקבוקונים הריקים את הרוכשים מחו"ל, אבל קיים חשש שהם מיועדים גם למילויים ב"חיסונים מזויפים", שלא רק שאינם יעילים, הם גם עלולים לפגוע בבריאות המשתמש בהם.
אין ספק, שחיסונים מזויפים או סחר בחיסונים הוא שיא חדש בתעשיית הזיופים בקורונה. חברת צ'קפוינט חשפה בינואר האחרון, כי חלה עלייה דרמטית במספר המודעות ב"דארקנט" (הרשת האפלה), המציעות לכאורה "חיסונים זמינים נגד קורונה" של החברות המובילות בתחום, שזכו לאישור, וכן של "החיסון הסיני". אותם "סוחרים" מנצלים את מצוקת החיסונים לקורונה בעיקר באירופה.
על פי צ'קפוינט, מדובר בעלייה של כ-400 אחוזים במספר המודעות, לאחר אישורם של החיסונים על ידי ה-FDA והגוף המקביל באירופה. גם מחירי החיסונים המדוברים קפצו מ-250-300 דולר בתחילת דצמבר לכ-1,000 דולר בתחילת מרץ. החוקרים של צ'קפוינט אף ביצעו הזמנה של אחד "החיסונים" הללו וכצפוי – המוכר נעלם ואתו גם חשבון הטלגרם והמודעה, לאחר הרכישה.
הזדמנות עסקית לעבריינים
אבל עוד לפני החיסונים, תעשיית הזיופים בישראל חוגגת בתקופה זו ונדמה שאי אפשר לעצור אותה. לאורך כל תקופת הקורונה, היו מי שניצלו את המצוקה והפאניקה של הציבור בישראל ובעולם, והציעו בגלל "בצע כסף" מוצרים חיוניים מזויפים, בעיקר אתרי מכירות באינטרנט וברשתות החברתיות.
"המגיפה פתחה הזדמנות עסקית לעבריינים", אומר עו"ד רועי קורניק, שותף בכיר וראש מחלקת אכיפה במשרד גילת ברקת, ושות' מקבוצת ריינהולד כהן. "מאז פרוץ הקורונה ישנה עלייה של מוצרי בריאות ותברואה מזויפים או מטעים את הצרכן, לרבות ציוד הגנה ומסיכות, וכן עלייה של יבוא ומסחר בזיופים באינטרנט".
מה גרם לעלייה הזו?
"בעולם וגם בישראל. חנויות ושווקים היו סגורים בחלק גדול מהזמן, ובהתאם נרכשו הרבה יותר מוצרים באופן מקוון. התלות במסחר האלקטרוני גדלה באופן משמעותי ובכך הפך צרכן לחשוף יותר לרכישת מוצרים מזויפים באינטרנט. כפועל יוצא, המגמה שגם כך הייתה קיימת של עלייה במסחר מקוון של זיופים התעצמה עוד יותר בקופת הקורונה".
כך, למשל, טוען עו"ד קורניק כי "אנשים שהו בבית, והיה להם צורך ב"בגדי בית" נוחים, צעצועים להעסקת הילדים, מוצרים ואביזרים לבית ומוצרי ספורט, כפועל יוצא חלה עליה בהפצת מותגים מזויפים של מוצרי ביגוד, צעצועים, מוצרי בית, אביזרים ומוצרי ספורט".
הזיופים הפופולאריים בתקופת הקורונה
- אישור עובד חיוני - כבר בסגר הראשון היו מי ש"טרחו" לספק אישורי "עובד חיוני" מזויפים תמורת תשלום, כדי שהמזמין יוכל לנוע ממקום למקום.
- ציוד מגן אישי (מסיכות) – נתפסו עשרות אלפי מסכות מזויפות על ידי המשטרה. בנוסף, באפריל 2020 הזמין משרד הביטחון הזמין מיבואן ישראלי כמיליון וחצי מסכות שנרכשו בחו"ל לחלוקה לצוותים הרפואיים. המשרד שילם עבור המסכות מקדמה על סך 5 מיליון שקלים. לאחר שהמשלוח הגיע לישראל, עלה חשד כי מדובר במסכות שאינן עומדות בתקני משרד הבריאות ואסורות לשימוש.
על פי החשד, היבואן ניסה להציג מצג שווא למשרד הביטחון באשר לתקינותן של המסכות - שבסופו של דבר לא סופקו לצוותים הרפואיים. - אלכוג'ל ותרסיסים "יעילים" לחיטוי נגד הנגיף – באחד המקרים פשטה המשטרה, בשיתוף משרד הבריאות, על מפעל באשקלון וגילתה שם כמויות של אלכוג'ל שיועד לשיווק ללא רישיון. הבקבוקים נלקחו לבדיקת מעבדה, שם התברר כי הבקבוקים הכילו בסך הכול בין 30 ל-40 אחוזי אלכוהול, לעומת 70% באלכוג'ל תקני, כך שהמוצר המזויף לא ממש חיטא.
- תוספי מזון ותרופות מזויפות "נגד קורונה" – נמכרו בהבטחה ליעילות נגד קורונה שיקויים למיניהם, תרסיסים, ויטמינים ותרופות מזויפות, כמו כלורוקווין (מזויף), שהיא תרופה נגד מלריה, שבעידוד נשיא ארה"ב לשעבר טראמפ, דובר עליה כיעילה בטיפול בקורונה.
- אישורי בדיקות קורונה שליליות - תופעת זיוף תוצאות בדיקות קורונה שליליות צצה עם האפשרות לטוס לחו"ל, בחודשי הקיץ האחרונים. האישורים נמסרו לרוכשי כרטיסי טיסה, שלא ביצעו בדיקות קורונה כנדרש לפני טיסה, במטרה לאפשר להם כניסה לנתב”ג ולמדינות שונות, תוך הצגת המסמך המזויף. גם בנושא זה נעצרו חשודים בישראל בחשד למעורבות במכירת אישורי ביצוע בדיקת קורונה מזויפים.
- תלושי שכר מזויפים – למי שביקשו תלושי שכר גבוהים יותר כדי לקבל דמי אבטלה גבוהים יותר.
- זיוף מותגי ביגוד וקוסמטיקה – לא דווקא מיוחד לתקופת הקורונה, אך עלה מאוד בשל הרכישה הנרחבת באינטרנט.
- ערכות מזויפות לבדיקת קורונה.