אם אתם שוקלים הסבה לתחום הכי חם ורווחי כיום, וחולמים לעבוד בהייטק, הינה משהו שתצטרכו לשקול: סקר התאחדות התעשיינים ודלויט (Deloitte), שנחשף בפעם הראשונה בוועידת התעשייה וההייטק באילת, מלמד כי בשוק נוצר עודף של "ג'וניורים" – עובדי הייטק ללא ניסיון מקצועי קודם בתחום.

על פי הסקר, רוב המשרות הלא מאוישות ושמורגש בהן מחסור ממשי, הן רק לבעלי שלוש שנות ניסיון ומעלה. שלושת המקצועות המובילים שמורגש בהם כיום מחסור ממשי הם מהנדסי תוכנה, מהנדסי חשמל ומהנדסי מכונות.

עוד עולה מהסקר כי נשים ממשיכות להוות כשליש בלבד מהשכירים בהייטק, וכי שני שלישים מהשכירים בתעשיית ההייטק הם עדיין גברים יהודים. בני מיעוטים וחרדים מהווים פחות מ-5% מכוח האדם העובד בהייטק.

"כשאומרים 'מחסור בהייטק', אוטומטית עולה לאנשים התמונה שחסרים מתכנתים, אבל זה לא ממש נכון", אומר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. "מה שחסר באמת הוא כל המעטפת. גם הנדסאים אבל גם אנשי שיווק, הנהלת חשבונות וכל מה שעוזר לחברה לצעוד קדימה. אנחנו בנחיתות מול המתחרים בעולם בהכשרת ההון האנושי הנדרש, ואין הכוונה רק למחסור היום, אלא לחיוניותה של תוכנית חומש לאומית למיסוד, תקצוב ויישום בתחום החינוך להייטק. אי אפשר להכניס אוטומציה חדשה כשאין מי שיפעיל אותה. זה פוגע בהגברת הפריון, תחום שבו ישראל נמצאת הרחק מאחור".

מושב הייטק התאחדות התעשיינים  (צילום: ארן דולב)
כנס התאחדות התעשיינים באילת 2022|צילום: ארן דולב

כדי לשנות את המגמה ולצמצם את המחסור בכוח אדם, איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים ודלויט הציגו בוועידה, שנערכה ביום חמישי, תוכנית פרקטית להכשרת כ-5,000 עובדים חדשים בהייטק בתוך שלוש שנים. התוכנית מבוססת על מספר תוכניות משנה שיאפשרו הכשרה של עובדים ישראלים ו"יבוא" של עובדים זרים. בנוסף, יוקמו תוכניות מיוחדות לשילוב בני מיעוטים וחרדים.

בתוכניות שיאפשרו את ההכשרה של עובדים ישראלים למקצועות ליבה בשילוב התעשייה, בדגש על אוכלוסיות בתת-ייצוג: "צוברים ניסיון" – תוכנית ל"יצירת" גו'ניורים; "המקפצה להייטק" – תוכנית להכשרה והשמה ביחידות טכנולוגיות ממשלתיות; תוכנית להרחבת המסגרות הטכנולוגיות המכשירות בצה"ל, בדגש על אוכלוסיות בתת-ייצוג; התוכנית "מוכשרים מבפנים" – להכשרות פנים-ארגוניות בתוך התעשייה ולטובתה; והתוכנית "פרחי הייטק" – למנהיגות עסקית וטכנולוגית.

גם מחוץ לתחומי ישראל מתכננים לפתוח תוכניות הכשרה, כדי להתמודד עם "בריחת המוחות" ולמשוך חזרה תושבים חוזרים ועולים חדשים. בתוכניות לשילוב כוח אדם מיומן מחוץ לישראל: "קליטת עלייה" – תוכנית למשיכת תושבים חוזרים ועולים חדשים לשילוב מהיר בחברות ההייטק; "פיתוח אזורי" – לשילוב עובדים פלסטינים בעלי הכשרה וניסיון טכנולוגיים; "עם הפנים החוצה" – עידוד פעילות M&A / Offshore ותמיכה בה.

"התוכנית מספקת פתרון באופן דחוף לבעיית כוח האדם בהייטק", אומר כהן. "כיום יש ביקוש עולמי מטורף לתעשייה הישראלית, אבל אנחנו מוגבלים ביכולתנו לענות על הביקושים, בגלל קשיים באיתור ובהכשרה של כוח אדם מיומן ואיכותי נוסף, החסר בתעשייה כיום. הדבר עלול להביא את החברות הגדולות לחיפוש ספקים ופתרונות אחרים בחו"ל על חשבון הספקים הישראליים – ואז נפסיד כולנו". 

"צריך לזכור שאנחנו לא לבד בעולם: מדינות רבות (ארה"ב, סין, הודו ואחרות) ממשיכות להשקיע במגזר ההייטק המקומי שלהן וגם במשיכה של יזמים ואנשים מישראל אליהן, ובהצלחה ניכרת", אומר יו"ר פורום חברות הסייבר בהתאחדות התעשיינים ומייסד חברת ווטרפול (Waterfall), ליאור פרנקל. "אם לא נשכיל לבנות פה מערך של הכשרת כוח אדם בתחום המבוסס על השכלה רחבה בשילוב הכשרה טכנולוגית, לא נוכל לשמור על המשך הצמיחה. ככל שזה יקרה, כך ימשיך התחום לצמוח וגם יחזיר אליו רבים מאלו שעברו לחברות ומדינות אחרות".

גם לאנשים שאינם טכנולוגיים מתכוונים בהתאחדות התעשיינים למצוא פתרון. התוכנית כוללת יוזמות לשיפור הקליטה והשילוב של אוכלוסיות בתת-ייצוג, המתמודדות עם אתגרים וחסמים לשילובן הראוי במגזר ההייטק, על אף עמידתן בתנאי הסף הנדרשים. לשם כך מציעים בתוכנית להקים קורס "מגייסים מגוונים"; לתת מענקי הכלה; לפתח קורסי השמה תעסוקתיים אונליין; ולפרסם דוח שנתי הפורט את 50 החברות המובילות בישראל בגיוון והכלה.

ד"ר טיראן רוטמן, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן (Frost & Sullivan) ישראל, שהנחה את הפאנל "מאקזיט לסקייל-אפ": "סקטור ההייטק מגיע לשלב הבשלות, שיבוא לידי ביטוי גם בפיזור השקעות של כסף חכם ובין-לאומי (ולא רק קרנות הון-סיכון ישראליות), במגוון תחומי הטכנולוגיה, כמו תחום האקלים או תוכנות רפואיות. אנו צופים כמות גדולה באופן ניכר של סטארט-אפים בשנים הקרובות, שיצמחו מההשקעות ומההון האנושי המצטרף לסקטור ההייטק".