אישה שעבדה במס הכנסה כ-28 שנים הגישה ב-2009 תביעה לבית הדין לעבודה בירושלים בה ביקשה להכיר במחלת עור, מחלת שרירים (פיברומיאלגיה) ובדיכאון שמהם היא סובלת כפגיעה בעבודה.

היא סיפרה שבתפקידה האחרון כראש ענף גבייה חוותה מסכת של השפלות והתנכלות מצד הממונה שלה שנמשכה כשלוש שנים.

היא הצביעה על שלושה אירועים חריגים בתקופה זו. האירוע הראשון התרחש לדבריה במאי 2005 כשקיבלה הודעה על הארכת תקופת הניסיון בתפקידה החדש כראש ענף בשל אי שביעות רצון מתפקודה. השני התרחש בהמשך השנה כשהודיעו לה שהיא לא עמדה בתקופת הניסיון ולכן תחזור לתפקידה הקודם כמנהלת מדור. האירוע השלישי היה בתחילת 2007 כשהממונה עליה הודיע לה שתשמש כפקידת קבלה בעמדת המודיעין של המשרד.

לטענתה, מתחים אלה הביאו להתפרצות המחלות שמהן היא סובלת עד היום והיא אף נאלצה להפסיק לעבוד.

הביטוח הלאומי הסכים להעביר את החומר הרפואי למומחים בתחום רפואת העור, ראומטולוגיה ובריאות הנפש על מנת שיקבעו האם קיים קשר סיבתי בין האירועים שחוותה התובעת לבין  המחלות.

באפריל 2014 בית הדין מינה מומחים רפואיים לכל אחד מהתחומים. הראומטולוג ציין שהאירועים גרמו לתובעת ל"סטרס" גבוה שמיד לאחריו החלה לסבול ממחלת השרירים ולכן יש קשר בין השניים.

רופא העור קבע שמאחר שחלפו מעל שלושה חודשים בין האירוע החריג הראשון לבין התפרצות מחלת העור אין קשר בין השניים.

שני המומחים הפסיכיאטרים נחלקו בדעותיהם. רופאה אחת סברה שמחלתה הנפשית של התובעת אינה קשורה לאירועים החריגים שכן הם אינם "אירועים טראומטיים" לפי ההגדרה הרפואית המקובלת.

הרופא השני סבר שיש קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה של התובעת, הרגשת ההשפלה ופרישתה המוקדמת לבין סממני החרדה והדיכאון שהתפתחו אצלה. 

לפסוק לטובת המבוטח

השופטת יפה שטיין קיבלה את חוות הדעת של הראומטולוג ורופא העור וקבעה שיש קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין מחלת השרירים אך אין קשר למחלת העור.

אורנה שמריהו (צילום: אלבום פרטי)
אורנה שמריהו|צילום: אלבום פרטי
בהקשר הנפשי ציינה השופטת כי לאור נטיית בית הדין לפסוק לטובת מבוטח כשיש חוות דעת סותרות אשר אחת מהן תומכת בהכרה בפגיעה בעבודה, היא קובעת שמצבה הנפשי של התובעת נובע מהאירועים שחוותה בעבודתה.

בסופו של דבר קיבלה השופטת את התביעה בתחום הנפשי ובתחום הראומטולוגי והורתה לביטוח הלאומי לזמן וועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות של התובעת.

הביטוח הלאומי חויב בשכר טרחת עו"ד של 3,000 שקל.

לידיעה המקורית

לפסק הדין

ב"כ התובעת: עו"ד רביד אברמזון

ב"כ הנתבע: עו"ד יסמין דיגדקר

עו"ד אורנה שמריהו עוסק/ת בדיני עבודה 
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.