לפני כשנתיים נעצר נהג בבדיקה שגרתית של המשטרה והתבקש לבצע בדיקת ״ינשוף״ על מנת לבדוק את רמת האלכוהול בגופו. הוא לא הצליח לספק את כמות האוויר הנדרשת והואשם בנהיגה בשכרות עקב סירוב. השופט נאיל מהנא מבית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה אותו מהעבירה החמורה לאחר שהתרשם שהקושי נבע מסיבות בריאותיות.
לפי כתב האישום, בנובמבר 2017 בשעת לילה נהג הנאשם בכביש 1 במהירות של 45 קמ״ש. הוא נעצר בבדיקה שגרתית של המשטרה. לאחר שהשוטר הבחין בריח אלכוהול חריף שנדף מפיו הוא ביצע לו בדיקה באמצעות נשיפון והתוצאה הייתה כי הוא שיכור. בנסיבות אלה ביקש ממנו השוטר לנשוף למכשיר הינשוף.
הנאשם ביצע מספר נשיפות למכשיר אך אף אחת מהבדיקות לא הייתה תקינה מאחר שהוא לא נתן כמות מספקת של אוויר. בהתאם, יוחסה לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.
הנאשם טען להגנתו כי לא הכשיל את הבדיקה בכוונה. הוא הסביר כי לא היה מסוגל לנשוף כמות אויר מספקת בשל מצבו הרפואי שכן הוא חולה לב וריאה. הוא אף הציג אישורים רפואיים לתמיכה בטענתו.
לא הכשלה מכוונת
השופט נאיל מהנא הבהיר שפקודת התעבורה מסמיכה שוטרים לדרוש מנהגים דגימה של אוויר לשם בדיקה אם מצוי בגופם אלכוהול. הפקודה קובעת חזקה שלפיה מי שמסרב להיבדק נחשב כאילו נהג שיכור. מטרת החוק היא ״למנוע התחמקות ממתן הדין על נהיגה בשכרות על ידי סירוב להיבדק״, הסביר השופט.
השופט הדגיש כי סירוב להיבדק לא חייב להיות במילים וגם התנהגות מתחמקת ומכשילה יכולה להיחשב סירוב. בהתאם, נשיפת כמות לא מספקת למכשיר הינשוף נתפסת לכאורה כסירוב להיבדק שכן מדובר בבדיקה פשוטה מאוד.
השופט הוסיף כי אמנם כמויות האוויר שנשף הנאשם היו קטנות ויש בהן כדי להעיד לכאורה על ניסיון להכשיל את הבדיקה. ואולם, במקרה זה הוא השתכנע שלא כך היו פני הדברים לנוכח המסמכים הרפואיים שהציג הנאשם.
לדבריו, מחומר הראיות עולה שהנאשם טען כבר בשטח שהוא לא מצליח לבצע את הבדיקה כי הוא חולה אסטמה. זאת ועוד, המסמכים הרפואיים מעידים כי הוא חולה לב וכחודש לפני ביצוע העבירה התלונן על קשיי נשימה.
בנסיבות אלה קבע השופט שיש בסיס לטענת הנאשם כי באמת לא יכול היה לבצע את הבדיקה מסיבות אובייקטיביות ולא מדובר בהכשלה מכוונת. עוד הוא קבע כי במקרה זה היה על השוטרים לבחון את האפשרות לבצע לו בדיקת דם.
עם זאת, השופט הבהיר כי ניתן להוכיח נהיגה בשכרות אף ללא הסתמכות על בדיקה מדעית אלא על פי מאפייני שכרות. הוא ציין כי השוטר שעצר את הנאשם העיד שהבחין בריח אלכוהול חריף שנדף מפיו. כמו כן, לנאשם נערכה בדיקת נשיפון שנתנה אינדיקציה ראשונית לשכרות והוא עצמו הודה ששתה כוסית וודקה. הוא גם נכשל במבחן העמידה, התנדנד וכמעט נפל על הרצפה.
על בסיס מאפיינים אלה הרשיע השופט את הנאשם בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. מדובר בעבירה קלה יותר שהעונש עליה הוא פסילת רישיון לתקופת מינימום של 3 חודשים בלבד (לעומת פסילת מינימום של שנתיים בנהיגה בשכרות).
מתן גזר הדין נקבע למועד מאוחר יותר.
ב״כ המאשימה: לא צוין
ב״כ הנאשם: עו"ד דודו עמר
עו״ד גילי קרמר עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל