בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו יורשיו של צעיר כבן 24 שנהרג בתאונת אופנוע ב-2019. המבטחת של האופנוע, חברת "הפול", טענה שהפוליסה לא חלה שכן המנוח שכר את האופנוע לתקופה קצרה עד שיקבל אופנוע אחר שהזמין. לדבריה, הפוליסה חלה רק במקרים של חכירות ארוכות טווח. הטענה נדחתה לאחר שמחומר הראיות עלה שהמנוח תכנן להחזיק בשני האופנועים במקביל.
המנוח, יליד 1995, נהרג בתאונה באפריל 2019 כשרכב על אופנוע. את התביעה הגישו יורשיו מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
חברת "הפול" ביטחה את האופנוע בביטוח חובה. המנוח קיבל את האופנוע יחד עם הפוליסה מחברת "גט מוטו" 12 ימים לפני התאונה. יום קודם לכן הוא רכש אופנוע חדש מחברה אחרת אותו היה אמור לקבל בתוך 14 ימי עסקים.
"הפול" טענה כי הפוליסה שהוצאה מטעמה לא מכסה עסקה של השכרה קצרת טווח, כמו זו של המנוח, להבדיל מחכירה. עקב טענת המבטחת כי אין כיסוי ביטוחי הוגשה התביעה גם נגד קרנית, שמצידה הגישה הודעות צד שלישי נגד "גט מוטו".
לטענת היורשים מהראיות עלה שהמנוח חכר את האופנוע ולא השכיר אותו. הם ציינו בין היתר שהוא רכש ציוד לאופנוע והחזיק ברישיון המאפשר לו לנהוג על הכלי, בניגוד לאופנוע החדש שדרש רישיון מתקדם יותר.
התכוון להשתמש בשניהם
השופטת הבכירה ריבה שרון מבית משפט השלום בפתח תקווה כתבה כי הראיות לא מבססות את הטענה שהצדדים התקשרו בעסקת שכירות קצרת מועד באופן שמנוגד להסכם ביניהם. כותרת ההסכם בין "גט מוטו" למנוח הייתה "חוזה חכירה במודל תפעולי לדו גלגלי" ולכל אורכו נוקט ההסכם בלשון "חכירה".
היא ציינה שהמועד בו התקשר המנוח בעסקה עם "גט מוטו" היה מאוחר למועד הזמנת האופנוע החדש על ידו, ולמרות זאת הוא חתם על הסכם שכותרתו "חוזה חכירה". מכאן שלא ניתן לשלול שהמנוח התכוון לעשות שימוש בשני האופנועים. כך למשל, ייתכן שהוא ביקש להשתמש באחד מהם לצרכיו העסקיים ובשני לצרכים פרטיים.
כמו כן, נפח המנוע של האופנוע החדש היה כבד ביחס לאופנוע של "גט מוטו", התואם את סוג רישיון הנהיגה שהיה למנוח. כלומר, המנוח לא היה יכול לנהוג באופנוע החדש לפני שיבצע הליך של הוצאת רישיון מתאים.
שלישית, המנוח רכש ציוד עבור האופנוע שקיבל מגט מוטו, בסכום לא מבוטל של 1,970 שקל. ציוד זה כלל בין היתר סבל וארגז שלא התאימו לאופנוע החדש. "סביר שהמנוח תכנן להשתמש באופנוע של "גט מוטו" למשך תקופה לא מבוטלת, כתבה השופטת.
השופטת סיכמה שהמנוח ו-"גט מוטו" התקשרו בעסקת חכירה, כך שהביטוח היה תקף במועד התאונה ועל המבטחת לפצות את עזבונו.
המבטחת חויבה לשלם לעיזבון פיצוי בסך 1,347,584 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% (204,968 שקל) והוצאות בסך 2,000 שקל. היא חויבה גם בהוצאות קרנית בסך 50,000 שקל ובהוצאות "גט מוטו" בסך 30,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ענת אשכנזי עוסק/ת ב- נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.