בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה לאחרונה מחמת הספק נהגת אופנוע שהורשעה בנהיגה במהירות מופרזת. הוא קבע שהצטברו מספר פגמים בהפעלת מכשיר הלייזר ופעילות המפעיל שיחד עם עברה הזהיר של הנהגת מצדיקים את הזיכוי.
לפי כתב האישום שהוגש ב-2017 הרוכבת נהגה ממעלות לבירנית לכיוון צפון במהירות של 117 קמ״ש במקום בו המהירות המותרת היא 80 קמ״ש. העבירה נקלטה באמצעות מד לייזר (ממל״ז).
הנהגת כפרה במיוחס לה. היא טענה שנסעה במהירות המותרת וסיפרה שזמן קצר קודם לכן עצר אותה שוטר אחר כך שהיא הייתה מודעת לנוכחות משטרתית במקום ולא פיתחה מהירות. לדבריה, השוטר שעצר אותה הציג לה את המכשיר והיא ביקשה לצלם אותו אך המפעיל כיבה אותו.
בית המשפט לתעבורה בעכו הרשיע את הנהגת והטיל עליה פסילה על תנאי לתקופה של חודשיים וקנס בסך 1,000 שקל.
הנהגת מיאנה להשלים עם הרשעתה וערערה לבית המשפט המחוזי בחיפה. היא טענה שהמפעיל לא ציין לגבי אחת הבדיקות שערך כי הייתה תקינה, בניגוד לבדיקות אחרות אותן ערך למכשיר.
עוד היא טענה כי זווית המדידה בין המכשיר לאופנוע אמורה להיות מינימלית אך מדברי המפעיל לא ניתן היה לאמוד את הזווית שכן הוא לא רשם אם היה בתוך הניידת או מחוץ לה. זאת ועוד, המפעיל לא זכר פרטים מלאים מהאירוע ושוטרים נוספים שהיו במקום לא ערכו כל מזכר או דוח על פעילותם.
המדינה טענה מנגד שיש לדחות את הערעור שכן בית המשפט ביסס את הכרעתו על התרשמות בלתי אמצעית מאמינות, מיומנות ומקצועיות המפעיל.
רק ארבע הרשעות
השופט ערן קוטון קיבל את הערעור וזיכה את הנהגת מחמת הספק. הוא הבהיר שלפי הפסיקה מד הלייזר ייחשב אמין ומדויק אם הופעל על ידי מפעיל מיומן ועל פי הנחיות היצרן ולאחר ביצוען של הבדיקות השגרתיות טרם ההפעלה. בין היתר על המפעיל לשמור על קו ראייה נקי מהפרעות בין המכשיר לבין קטע הדרך שעליו יש לפקח ולדאוג שזווית המדידה בין המכשיר לרכב המטרה תהיה מינימאלית.
השופט קבע כי ישנה בעייתיות באחת הבדיקות שערך המפעיל. כך, הוא לא טרח לרשום במסמך באיזה עמוד תאורה נעזר לצורך ביצוע בדיקת תיאום הכוונות (בדיקה שמטרתה לוודא תיאום בן נקודת ההצבעה האדומה של המכשיר לבין קרן הלייזר) על מנת שניתן יהיה לבחון אם היא עונה לדרישות הנוהל. כמו כן, לא ניתן להסיק אם בדיקת תיאום כוונות שביצע הייתה תקינה או לא. זאת, מאחר שהמפעיל סימן את האות V ביחס לבדיקה ולא את המילה ״תקינה״. הדבר מעיד שהבדיקה בוצעה אך לא מה היו תוצאותיה.
בנוסף, לא היה מקום להתעלם מנוכחותם של שוטרים נוספים בסמוך. לנוכח טענת הנהגת כי לא פיתחה מהירות כי ידעה שבמקום יש משטרה היה ראוי שהשניים ירשמו דוחות או מזכרים בדבר ההתרחשות.
השופט ציין עוד שהנהגת מחזיקה ברישיון נהיגה שנים רבות, מאז 1986, וצברה לחובתה רק ארבע הרשעות כך שנראה שהיא מקפידה על כללי הזהירות המתחייבים.
הוא סיכם שהצטברו מספר פגמים באופן הפעלת המכשיר ופעילות המפעיל ונוצר ספק סביר בדבר ביצוע העבירה.
לא ניתן צו להוצאות.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד אסף שמיר עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל