השופט אריאל ברגנר קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שקנה דירה יד שנייה בפתח תקווה. לאחר חתימת החוזה וכחודש לפני המסירה גילה התובע נזילה ורטיבות במקומות שונים בדירה. התובע טען שהמוכרים הבטיחו לתקן את הבעיה בהתאם לחוזה אך הם לא עשו כן. השופט קבע כי על המוכרים להחזיר לתובע את עלות התיקון בתוספת חלק מהפיצוי המוסכם.
התובע סיפר שביוני 2019 רכש מהנתבעים דירה ברחוב ביאליק בפתח תקווה, תמורת 1,915,000 שקל.
בספטמבר של אותה שנה, כחודש לפני המסירה, הוא ביקר בדירה עם קבלן שיפוצים מוגילה לתדהמתו נזילת מים בקומת הגג. לדבריו, הנתבעים אישרו כי הם מודעים לנזילה והתחייבו לטפל ולפתור את הבעיה.
ימים ספורים לפני קבלת הדירה שלח בא כוחו מכתב התראה לנתבעים כי הנזילה לא תוקנה.
באוקטובר 2019 הוא קיבל את הדירה כשהברז הראשי של המים סגור, תוך שגילה סימני רטיבות במקומות נוספים בדירה.
התובע ציין כי למרות פניותיו אל הנתבעים, הליקוי לא תוקן והוא שכר שירותי מהנדס שקבע כי עלות ביצוע התיקונים עומדת על 59,173 שקל.
התובע הדגיש שבהסכם המכר הנתבעים הצהירו שאין בדירה רטיבויות ונזילות אך הדבר אינו נכון. בכך לדבריו הם הפרו את ההסכם הפרה יסודית ועליהם לשלם את הפיצוי המוסכם, בסך 200,000 שקל.
הנתבעים טענו כי מילאו את כל התחייבויותיהם על פי ההסכם והתובע הוא שסירב לכל תיקון או עבודה על ידי בעלי מקצוע מטעמם, כנראה על מנת להכשיר את תביעתו.
עוד לטענתם, התובע הצהיר בהסכם שהוא רוכש את הדירה במצבה AS IS וכי היא מתאימה לצרכיו.
הם הוסיפו כי מייד לאחר קבלת הודעת התובע בדבר הנזילה הם פנו אל חברת הביטוח המבטחת את הדירה ונקבע מועד לבדיקת הליקוי. למרבה ההפתעה, התובע סירב לאשר את התיקון על ידי בעל מקצוע מטעם חברת הביטוח. לטענתם, עלות תיקון הליקוי עומדת על 6,300 שקל בלבד.
הם הוסיפו כי התובע תיקן את הליקויים על דעת עצמו, שבר קירות ושיפץ את הדירה באופן שלא ניתן היה לבדוק ולתקן את הנזילה הנטענת.
חובה אבסולוטית
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה עיין בחוות דעת הצדדים ובתיעוד הרלוונטי וקבע כי הנזק עומד על סך של 50,000 שקל.
עוד הוא ציין כי בהסכם המכר הצהירו הנתבעים כי אין בדירה פגם או מום מהותי. הוא הוסיף כי מדובר ברטיבויות ונזילות שאין חולק שהתגלו לפני מסירת החזקה בדירה.
בנסיבות אלה, קבע השופט שעל הנתבעים היה לפעול לתיקון הרטיבויות לפני מסירת החזקה. השופט דחה טענתם כי פנו אל חברת הביטוח ולכן לא הפרו את ההסכם והדגיש כי ההסכם לא מתלה את חובתם למסור נכס תקין. ״החובה היא ברורה ואבסולוטית למסור את הדירה ללא רטיבות ונזילות״.
הוא כתב כי הנתבעים לא עשו דבר למעט פניה אל חברת הביטוח על פי פוליסת ביטוח וכי עד למועד מסירת החזקה הליקוי לא תוקן.
השופט הבהיר כי מדובר בהפרה יסודית ואולם בנסיבות המקרה אין מקום לפסוק את מלוא הפיצוי המוסכם אלא סך של 30,000 שקל בלבד.
בסופו של דבר חויבו הנתבעים לשלם לתובע 80,000 שקל בתוספת עלות חוות דעת המומחה מטעמו בסך 2,691 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל. 
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד חן ספקטור עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.