בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו רוכשי דירה בעיר נגד מוכריה, שלא גילו להם על נזקי רטיבות בדירה עובר למסירתה. השופטת רונית אופיר דחתה את טענת הנתבעים לפיה לא ידעו על הרטיבות, וקבעה שמדובר בהפרה יסודית של הסכם המכר. היא פסקה לרוכשים את הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה.

הצדדים חתמו בפברואר 2020 על הסכם שבמסגרתו רכשו התובעים את הדירה מהנתבעים תמורת 1,750,000 שקל. במסגרת ההסכם, המוכרים הצהירו בין היתר שהדירה במצב תקין וללא פגמים. הצדדים הסכימו שהפרת ההצהרה תגרור חיוב בפיצוי מוסכם בשיעור 10% מממחיר הדירה, כלומר 175,000 שקל.

כשנכנסו לדירה נדהמו הרוכשים לגלות נזקי רטיבות בחדר האמבטיה. הם פעלו לתקן את הנזקים ודרשו מהמוכרים להשתתף בעלויות התיקון, אולם המוכרים הסכימו להשתתף רק בחלק קטן מהעלויות "לפנים משורת הדין ומתוך רצון טוב". הרוכשים לא הסתפקו בכך והגישו באפריל 2021 את התביעה לבית המשפט.

לטענתם, המוכרים ידעו על אודות הרטיבות ולא אמרו דבר. הם צירפו לתביעתם תצהיר של אחד השכנים שטען כי פנה למוכרים פעמים רבות בנוגע לרטיבות החודרת לדירתו, אך לא קיבל מהם מענה. לשיטתם אי הגילוי עולה כדי הפרה יסודית של הסכם המכר, ומזכה אותם בפיצוי המוסכם.

עוד עתרו התובעים לפיצוי נוסף, מעבר לפיצוי המוסכם, עבור עלויות התיקון בהן נשאו ועוגמת הנפש שנגרמה להם ובפרט לתובעת, שקיבלה זמן קצר אחרי לידתה דירה רעועה.

מנגד, הנתבעים הכחישו שידעו על הרטיבות. הם הודו שהשכן אומנם פנה אליהם בעבר והתריע בפניהם על הליקוי, אך לדבריהם העניין טופל ומאז הם לא שמעו ממנו.

הנתבעים טייחו

השופטת אופיר ציינה שהשאלה המרכזית במקרה זה היא האם המוכרים ידעו או לא ידעו על הרטיבות במועד החתימה על ההסכם או במועד מסירת הדירה, ומשאלה זו נגזרת שאלת הפיצוי.

בעניין זה היא קבעה שעדות השכן הותירה רושם אמין. בהתאם לעדותו, הוא סבל מרטיבות קשה ופנה פעמים רבות לנתבעים בבקשה שיטפלו בכך. ואולם לדבריו, כל שעשו הנתבעים היה לשים טיח על המקום, שגם הוא החל להתפורר לאחר זמן מה.

השופטת ציינה כי השכן הוא עד ניטרלי שאין לו אינטרס בתוצאת ההליך, ולכן היא מאמצת את גרסתו לדברים במלואה.

לעומת זאת, ציינה השופטת, גרסת הנתבעים עומדת על כרעי תרנגולת. כך למשל, הם הסתירו בכתב ההגנה שלהם שהשכן פנה אליהם בנוגע לעניין נוסף – טפטוף מהמזגן שלהם לדירתו, ועובדה זו עלתה רק בעדותם.

לבסוף הגיעה השופטת למסקנה שהתנהלות הנתבעים – שידעו על הרטיבות ולא גילו זאת לתובעים – מהווה הפרה יסודית של ההסכם. בהעדר בקשה מצד הנתבעים להפחתת הפיצוי המוסכם, היא פסקה לתובעים את מלוא הפיצוי בסך 175,000 שקל.

עם זאת, תביעת הרוכשים לפיצויים נוספים נדחתה בנימוק שמדובר בכפל פיצוי.

הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

ב"כ התובעים: עו"ד שלמה כהן ועו"ד אביעד נוימן

ב"כ הנתבעים: עו"ד טל מזרחי ועו"ד נופר אלון

עו"ד אדיר שמואל עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.