המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין במחוז ירושלים, אביטל שרייבר, נתנה לאחרונה צו האוסר על ארבעה דיירים בשכונת רמות שבבירה לבצע הרחבה בדירתם החוסמת את חלונות שכניהם. המפקחת התרשמה שמימוש התוכנית יביא לפגיעה מהותית בדירות התובעים ומשכך אין לבצעה.
ארבעת התובעים וארבעת הנתבעים הם בעלי דירות בבניין ברחוב גרינברג שבשכונת רמות הירושלמית. מדובר בקומפלקס המכיל 5 מבנים ו-136 דירות, כאשר דירות הצדדים נמצאות באותו מבנה. באוגוסט 2022 קיבלו הנתבעים היתר בניה להרחבת דירותיהם, בדרך של הוספת ממ"ד וחדר נוסף. כחצי שנה לאחר מכן הוגשה התביעה למפקחת, לא לפני שניתן לבקשת התובעים צו זמני האוסר על ביצוע ההרחבה עד להחלטה אחרת.
לטענת התובעים, הבנייה שמבקשים הנתבעים לבצע תחסום את החלונות בדירותיהם. לדבריהם, הם לא היו מודעים להוצאת ההיתר ולכוונת הנתבעים לפגוע בצורה כה משמעותית ברכושם הפרטי, וממילא לא נתנו הסכמתם לכך. בתוך כך נטען שלנתבעים כלל אין את הרוב הדרוש מקרב הדיירים להרחבה המבוקשת.
בנסיבות אלה עתרו התובעים לתת צו האוסר על ביצוע ההרחבה.
מנגד טענו הנתבעים שדרישת התובעים נגועה בחוסר תום לב, שהרי הם ידעו על ההליכים התכנוניים ולא פעלו לעצרם. יתרה מכך, התובעים לא הוכיחו שדירותיהם ייפגעו או שערכן יפחת כתוצאה מההרחבה. עוד נטען שבניגוד לעמדת התובעים, הנתבעים השיגו את הרוב הדרוש לבנייה.
מכאן, לשיטת הנתבעים, שיש לאפשר את ההרחבה כפי שתוכננה.
"חסימה כמעט מלאה"
המפקחת שרייבר קבעה שאין לנתבעים את הרוב הדרוש לביצוע ההרחבה ומכל מקום, גם בהנחה שהרוב היה מושג – מדובר בהרחבה הפוגעת מהותית בדירות התובעים, שאין לבצעה.
בסוגיית הרוב הדרוש הבהירה המפקחת שלפי הפסיקה, בקומפלקס הכולל מספר מבנים כדוגמת זה של הצדדים יש לקחת בחשבון את כל בעלי הדירות בכל המבנים, ולא רק את הדירות במבנה שבו מבוקשת ההרחבה. יוצא שהיה על הנתבעים לקבל הסכמות של לפחות 75% מבעלי 136 הדירות, אלא שהם השיגו 29 הסכמות בלבד.
ואולם גם במנותק מעניין הרוב, המפקחת הגיעה כאמור למסקנה שההרחבה המבוקשת תגרום לפגיעה מהותית בדירות התובעים. כך, ביחס לשניים מהתובעים צוין שההרחבה תביא לחסימה כמעט מלאה של חלון חדר השינה שלהם, ובאשר לשניים האחרים עלה שהיא תצריך לשבור קירות כדי לשמור על גודל החלון הרחב שהיא חוסמת.
"אין המדובר בחסימת אור ואוויר בלבד כתוצאה מבליטה של תוספת הבניה", כתבה המפקחת, "אלא בחסימה כמעט מלאה של חלון חדר השינה בכל אחת מדירות התובעים. דהיינו, מדובר בפגיעה ממשית במבנה הדירות עצמן, ולא רק בהשפעה חיצונית המשפיעה עליהן". היא הדגישה ש"זכותם של הנתבעים להרחיב את דירתם אינה יכולה להצדיק שינויים מבניים בתוך דירה אחרת, ללא הסכמת בעלי אותה דירה".
בשולי הדברים הבהירה המפקחת שעצם העובדה כי תכנית ההרחבה כוללת בניית ממ"דים אינה יכולה "להכשיר את השרץ" ולהפוך אותה באבחת קסם ללגיטימית, על הפגיעה הכרוכה בה לנוחות התובעים. יתרה מכך, אף בהנחה שהתובעים ידעו על תכנית ההרחבה ושתקו, כטענת הנתבעים, הרי שלא הייתה להם ידיעה לגבי חסימת חלונותיהם כך שאין לסכל את תביעתם בגלל זה.
לפיכך המפקחת נתנה צו האוסר על ההרחבה המבוקשת, וחייבה את הנתבעים בהוצאות של 18 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אמיר שושני
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אברהם שוורץ
עו"ד ליאור ברקנפלד עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל