בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגיש מתווך לקבלת דמי תיווך עבור עסקת נדל"ן גרנדיוזית. מדובר בקומה ה-28 של מגדל ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, אותה רכשו הנתבעים מאחורי גבו של המתווך תמורת עשרות מיליוני שקלים לאחר שהתקשרו עמו והוא הציג להם את הנכס. השופט אביים ברקאי דחה את תירוץ הרוכשים לפיו הם "שכחו" כי הנכס שרכשו הוצג להם בעבר על-ידי התובע, וחייב אותם לשלם את העמלה שמגיעה לו.
בני הזוג הנתבעים חתמו, באמצעות בתם, על הסכם תיווך מול התובע. בהמשך, במרץ 2019, הציג המתווך לבני הזוג את הנכס מושא התביעה. המתווך למעשה הציג להם חצי מהקומה, שהייתה אז בשלבי בנייה, בשטח של 362 מ"ר בתוספת מרפסת ששטחה 56 מ"ר הכוללת שלושה כיווני אוויר. המחיר המבוקש הועמד על 65,000,000 שקל כשעמלת התיווך נקבעה על 2% מכך בתוספת מע"מ.
בשלב מסוים הודיעו בני הזוג למתווך שהם כבר אינם מחפשים נכס לרכישה. אלא שבדיעבד התברר כי במקביל לכך הם סיירו בנכס עם מתווכת חדשה, ובסופו של יום רכשו את הקומה במלואה תמורת 84,000,000 שקל.
כששמע על כך המתווך, הוא מיהר להגיש את התביעה לבית המשפט. לטענתו בני הזוג קשורים עמו בחוזה תיווך מחייב ומשכך עליהם לשלם לו 2% ממחיר הרכישה בתוספת מע"מ, כלומר 1,965,000 שקל.
מנגד טענו הרוכשים כי לא הם חתומים על החוזה, אלא בתם, ואין בין הצדדים קשר חוזי מחייב. על רקע העובדה שחלפו כמעט שנתיים מאז הצגת הנכס על ידי המתווך ועד לרכישתו בפועל, בני הזוג סיפרו כי הם פשוט שכחו שהתובע הציג להם את הקומה. בכל מקרה לשיטתם, הוא לא היה הגורם היעיל בעסקה ולכן אינו זכאי לדמי תיווך.
טועים משפטית ומוסרית
בשלב מסוים של ההליך חזרו בהם הרוכשים מהטענה שחתימת בתם על הסכם התיווך פוטרת אותם מאחריות, ולשופט ברקאי נותר לדון ביתר טענות ההגנה.
אשר לעניין הגורם היעיל בעסקה, דחה השופט את טענת הרוכשים בשני רבדים – מוסרית ומשפטית. מבחינה מוסרית הוא הדגיש כי הנתבעים הדירו את התובע מהעסקה ואף מידרו אותו, ולא ראוי לאפשר מצב שבו חוטא ייצא נשכר.
ברמה המשפטית הוא ציין כי על פי חוק החוזים, צד המסכל קיומו של תנאי בהסכם אינו יכול להיבנות מכך ולהפיק מזה רווח כספי. במילים אחרות, הרוכשים מנעו במו ידם את מעורבותו של המתווך ברכישת הקומה, ואינם יכולים ליהנות מזה.
בתוך כך השופט דחה את גרסת הרוכשים לפיה פרח מזכרונם כי הקומה הוצגה להם באמצעות המתווך. מתצהיריהם עלה שהם דווקא זכרו היטב את הביקור בנכס שנערך בליווי התובע, תוך שנימקו את ירידתם מהעסקה בכך שהרוכש סובל מפחד גבהים. מכל מקום, הבהיר השופט, גם בהנחה שהרוכשים אכן שכחו מהעניין – הם עדיין מחויבים בתשלום.
לפיכך הוא קבע שעל הרוכשים לשלם לתובע דמי תיווך. אשר לגובה התשלום הוא ציין שהצדדים התקשרו ביחס לחצי קומה, אך בסופו של דבר נקנתה קומה שלמה. לאור זאת נקבע שהרוכשים ישלמו למתווך חצי מהסכום שתבע, כלומר 982,800 שקל. בנוסף הם חויבו לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 98,000 שקל.
ב"כ המתווך: עו"ד מיכאל טסלר (מיתר)
ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד זילר, עו"ד לב זיגמן ועו"ד יערה שביט דרבאו (הרצוג פוקס נאמן)
עו"ד אבי ששו עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.