סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת כרמלה האפט, קיבלה לאחרונה תביעה לפינוי וסילוק יד של אדם שהשתלט על דירה ששייכת לדוד שלו. התובע טען שנתן לאחיין שלו להשתמש בדירה לזמן מוגבל אך הוא השתלט עליה. האחיין טען מנגד שהדוד הבטיח לאמא שלו ולאחותה את הזכויות בדירה מאחר שהן השתתפו ברכישתה, ולאור מסירותן בטיפול בהוריהם. אלא שהגרסאות שהציג היו סותרות ולא גובו בראיות.

התובע הוא הבעלים הרשום של הדירה בתל אביב. התביעה הוגשה באמצעות אשתו, המשמשת כאפוטרופוסית שלו לגוף ולרכוש לאחר שעבר אירוע מוחי קשה.

בתביעה שהגישו נגד אחיינו של התובע, בני הזוג ביקשו להורות על סילוקו מהדירה בתל אביב. לדבריהם, במרץ 2020 האחיין האחיין חזר מחו"ל וביקש מהתובעת להעביר בדירה את תקופת הבידוד שנכפתה עליו לאור תקנות הקורונה. התובעת הסכימה שישהה בדירה לתקופת הבידוד בלבד, אולם הוא השתלט עליה ומסרב לצאת. לשיטת התובעים, הנתבע הוא בגדר פולש שמחזיק בדירה שלא כדין, מבלי שניתנה לו הרשאה להמשיך להחזיק בה ומבלי לשלם דמי שכירות.

האחיין טען מנגד כי התובע הבטיח לאמא שלו (אחות של התובע) ולאחות נוספת שלהם את הדירה במתנה, כיוון שהיא נרכשה ברובה על ידן והן אף השקיעו כספים בשיפוצה, וגם מפני שהן טיפלו במסירות בהוריהם בזמן שהתובע חי בארצות הברית. לדבריו, התובע הבטיח לאמו שרישום הדירה ייעשה על שמה בהקדם ושהיא רשאית עד אז להחזיק בה.

הנתבע הוסיף כי פנייתו אל התובעת הייתה כדי להודיע לה שהוא מתכוון לגור בדירה, ולא רק לתקופת הבידוד, ובכל מקרה הוא עשה זאת רק מטעמי נימוס.

התובעים השיבו כי טענת הנתבע שהאחיות הן בעלות הזכויות בדירה כוזבת ורצופת סתירות, והעובדה שביקש מהתובעת רשות להתגורר בדירה מעידה שהוא לא באמת חשב כך. הם הוסיפו כי הנתבע לא הציג ראיות שמוכיחות את טענותיו.

דרישת הכתב

השופטת האפט קיבלה את התביעה. היא הסבירה שהתובע הציג מספר גרסאות להוכחות זכותו או זכות האחיות להחזיק בדירה, וטענותיו סותרות אחת את השנייה. אם הדירה מומנה ברובה על ידי האחיות והיא הובטחה להן בשל כך, מדוע התובע היה צריך להעניק להן את הדירה במתנה בנימוק של טיפול מסור בהורים? תהתה השופטת.

השופטת ציינה כי לא האמינה לעדויות התובע והעדים מטעמו, וכי טענותיו לא גובו בראיות. 

היא הוסיפה שלפי החוק, עסקה במקרקעין והתחייבות לעריכת עסקה שכזו יש לעשות בכתב, והנתבע לא הציג שום מסמך שנערך בין האחיות לתובע. הוא גם לא הראה תיעוד של התשלומים שנטען כי האחיות שילמו לשם רכישת הדירה.

כמו כן, בקשת הנתבע מהתובעת לעשות שימוש בדירה, מחזקת את המסקנה שהוא לא האמין שהזכויות בדירה שייכות לאימו.

נקבע כי אימו של הנתבע אומנם הייתה מעורבת בטיפול השוטף בדירה בזמן שהתובעים חיו בחו"ל, אך הדבר לא מקנה לה זכויות בעלות בדירה.

לפיכך השופטת הורתה לנתבע לפנות הדירה ולהחזיר את החזקה בה לתובעים בתוך 14 ימים, וחייבה אותו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 37,500 שקל.

עו
עו"ד אורית תובל פרידמן|צילום: צילום עצמי

שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין.

עו"ד אורית תובל פרידמן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.