בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה תביעה כספית שהגישו רוכשי דירה בעיר נגד הקבלן שמכר להם אותה. לטענת הרוכשים הם קיבלו את הדירה באיחור של שנה ועם ליקויי בנייה כך שמגיע להם פיצוי. השופטת קרן מילר קיבלה את חוות דעת השמאי שמונה לצורך הערכת שווי הליקויים ואמד אותם בעשרות אלפי שקלים. בנוסף, היא קבעה שהדירה נמסרה לתובעים באיחור משמעותי באופן המקנה להם פיצוי כספי נוסף.

התובעים חתמו במרץ 2016 על הסכם לרכישת דירה בפרויקט בניה בפסגת זאב בירושלים. בהתאם להסכם היה על הקבלן – הנתבע – למסור להם את הדירה עד לסוף מאי 2018. בפועל, המפתחות נמסרו לתובעים רק באפריל 2019, באיחור של כמעט שנה. בצל העיכוב עמד מטבח מיוחד שהזמינו התובעים לחג הפסח, אשר הותקן בדירה חודשים רבים לאחר מועד המסירה המוסכם.

בתביעה שהוגשה ביוני 2020 טענו התובעים כי על הקבלן לפצותם בשל האיחור במסירת הדירה. הם הוסיפו כי גם כשכבר קיבלו לידיהם את הדירה היא הייתה מלאה בליקויי בנייה. הקבלן ערך אומנם שורת תיקונים דחופים אך לטענת התובעים חרף התיקונים נותרו בדירה כשלים שבגינם על הנתבע לפצותם.

מנגד טען הקבלן שזכותו לתקן את הליקויים טרם מוצתה ויש לאפשר לו לעשות זאת. ביחס לטענת האיחור במסירה הוא טען שהתובעים הביאו במו ידיהם לעיכוב כאשר לא שילמו לחברת המטבחים בזמן ואף הזמינו מטבח נוסף שיצר השתהות בלתי נמנעת באספקת התוצר הסופי.

התחננו לקבל את הדירה

השופטת מילר מינתה שמאי מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בהערכת נזקי הבנייה. השמאי ציין, בין היתר, כי במרפסת הדירה אותרו אריחים רבים בעלי גוון חריג וכי נדרש להחליפם. הוא הוסיף שבמידה ולא יימצאו אריחים בעלי גוון אחיד צריך יהיה לפרק את כל הריצוף במרפסת ולהתקין מחדש.

השופטת אימצה את חוות הדעת. בתוך כך היא דחתה את טענת הנתבע לאי מיצוי זכותו לתקן את הליקויים בעצמו, שכן לדבריה ניתנה לו הזדמנות נאותה לתקן ועדיין נותרו ליקויים המצדיקים פיצוי. בסופו של דבר נפסק לתובעים פיצוי של כ-80,000 שקל בגין הליקויים.

בסוגיית האיחור במסירה ציינה השופטת כי אין מחלוקת שהדירה נמסרה באיחור של קצת יותר מ-9 חודשים. היא דחתה את טענת הקבלן שהסיבה לאיחור נעוצה בהתנהלות התובעים, והטילה את האחריות דווקא עליו.

השופטת ציינה כי מהראיות עולה שהתובעים שילמו לחברת המטבחים בזמן ואף ביצעו את הזמנת שני המטבחים – הרגיל והמיוחד לפסח – במועד אחד. היא הוסיפה שהקבלן היה בקשר שוטף מול חברת המטבחים אך מסיבה שאינה ברורה הוא אישר רק את הורדת המטבח הרגיל לייצור.

"הנתבע ידע מתחילת הדרך כי התובעים הזמינו שני מטבחים ולכן לא ברורה ההפרדה שהוא עורך בייצור שני המטבחים, דבר שיצר עיכוב בהמשך", כתבה השופטת.

בהקשר לכך היא קיבלה את עדות התובע לפיה התחנן לקבל את החזקה בדירה ואילו הקבלן סירב למסור לו אותה מאחר שלא הייתה מוכנה.

לפיכך קבעה השופטת שעל הקבלן לפצות את התובעים בכ-100,000 שקל נוספים עבור העיכוב. יחד עם רכיב תביעה נוסף שהתקבל נפסק לתובעים, בסך הכל, פיצוי בסך 250,830 שקל. כמו כן נפסקו לתובעים 58,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

עו
צילום: איציק סנדיק, פסקדין

ב"כ התובעים: עו"ד ערן קנר

ב"כ הנתבע: עו"ד טלי כהן אומן ועו"ד חגי מזרחי

פסק הדין המלא: ת"א 31676-06-20

עו"ד משה לין עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.