ב-2013 רכשה אישה שטח אדמה בסח׳נין. שנה וחצי לאחר מכן מכר אותה הבעלים המקורי לאדם אחר, שרשם הערת אזהרה על שמו. במחלוקת בין השניים הכריעה השופטת עפרה נחמיאס לטובת האישה, על אף מחדלה באי רישום העסקה, לאחר שקבעה שהרוכש השני ידע על העסקה הראשונה.
בתביעה שהוגשה ב-2015 סיפרה התובעת כי שנתיים קודם לכן חתמה על הסכם בו רכשה שטח של 965 מ״ר באדמות סח׳נין מהנתבע. היא שילמה את מלוא התמורה והמיסים אך כחודש לפני הגשת התביעה פנתה לרשום הערת אזהרה לטובתה וגילתה שב-2014 נמכרה הקרקע לאדם אחר, שרשם הערת אזהרה על שמו.
התובעת ביקשה מבית המשפט לקבוע שהיא הבעלים של הקרקע ולא הרוכש השני. לטענתה, היא גידרה את השטח ונטעה בו עצי זית ופרי ללא כל הסתייגות מצד הנתבעים ולא יכול להיות ספק שהרוכש השני ידע על העסקה שלה.
לדבריה, המוכר והרוכש השני פעלו בחוסר תום לב וניצלו את העובדה שהיא לא רשמה הערת אזהרה מיד עם ביצוע העסקה שלה.
הנתבעים טענו מנגד כי רק לאחר פניית התובעת התחוור להם שבשל חוסר תשומת לב וטעות בתום לב נחתמו שני ההסכמים המנוגדים. לטענתם, הרוכש השני אינו אחראי לטעות והוא זכאי להירשם כבעל החלקה מאחר שלפני ביצוע העסקה בדק את הנסח בלשכת רישום המקרקעין ומצא שאין עליה כל מגבלה.
הם הוסיפו כי התובעת היא האחראית למצבה לנוכח מחדלה באי רישום העסקה משך שנים.
״מסך הרישום״
השופטת עפרה נחמיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה הבהירה שלפי חוק המקרקעין בתחרות בין שתי עסקאות נוגדות עדיפה זכותו של בעל העסקה הראשון בזמן, אלא אם כן בעל העסקה השני פעל בתום לב ובתמורה והעסקה שלו הסתיימה ברישום.
במקרה זה קבעה השופטת שאף שזכויות הרוכש השני הושלמו ברישום, אין לו עדיפות על פני התובעת מאחר שפעל בחוסר תום לב. לדבריה, הרוכש הודה בחקירתו שידע על העסקה של התובעת בטרם חתם על העסקה שלו וגם לא הוכיח שבדק את נסח הרישום והסתמך עליו בטרם ביצוע העסקה.
בהקשר זה ציינה השופטת שבכל מקרה לפי הפסיקה מי שמבצע עסקה במקרקעין נדרש להביט אל מעבר ל״מסך הרישום״ שכן המרשם לא מחסן מפני כלל הסיכונים שעשויים להתממש בעסקאות מסוג זה.
השופטת קבעה שבנסיבות בהן הרוכש השני ידע שהתובעת רכשה מהבעלים המקורי כדונם וחצי מהחלקה הוא יכול היה לדעת שאין בידי הבעלים המקורי זכויות מספיקות בשטח כדי להתקשר עמו בעסקה.
לדבריה, הייתה צריכה להידלק אצל הרוכש השני ״נורת אזהרה״ והתנהלותו התאפיינה בעצימת עיניים. אי רישום הערת אזהרה על ידי התובעת אינה הגורם לתאונה המשפטית, סיכמה.
בסופו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וקבעה שהרישום על שם הנתבע יבוטל ויועבר לתובעת.
הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 9,000 שקל.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רן שייביץ עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין