הרשם הבכיר ראמי נאסר דחה לאחרונה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שני שיקים. החייב הגיש את הבקשה באיחור של 28 שנים והסביר בין היתר כי מרוב חובות הפך אדיש. הרשם לא קיבל את התירוץ והבהיר כי לא ניתן לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאבים. בהתאם דחה הרשם את ההתנגדות לביצוע השיקים וחייב את הנתבע בהוצאות.
בפברואר 1992 הגישה חברה בשם סולכור-ערד בקשה לביצוע שני שיקים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. שיק אחד על סך 2,696 שקל והשני על סך 4,062 שקל. השיקים חזרו בגלל חשבון מוגבל. בהמשך נסגרה סולכור-ערד ובנעליה נכנסה חברת ״חרסה סטודיו״.
בתיק התנהלו הליכים שונים אך רק בינואר 2020 הגיש החייב התנגדות לביצוע השיקים יחד עם בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. בעקבות זאת עבר התיק להתנהל בבית משפט השלום בעכו.
החייב, שיוצג על ידי עו״ד מיכאיל דאוד, טען כי הזוכה המקורית נמחקה מרשם החברות ואיננה קיימת עוד. בנוסף, החייבת המקורית, אשתו, קיבלה הפטר בעקבות הליך פשיטת רגל. בנסיבות אלה לדבריו, אין יריבות בינו לבין הזוכה הנוכחית חברת ״חרסה סטודיו״.
לגבי האיחור בהגשת ההתנגדות, טען החייב כי לא ידע על תיק ההוצאה לפועל ובכל מקרה יש להעניק לו סעד מן הצדק, מאחר והוא הסתבך במאות תיקים במיליוני שקלים, חלקם מרצון וחלקם שלא מרצון והפך לאדיש לחובות עד שהחליט לצאת ממעגל החובות.
הוא הוסיף כי בעבר הודה בחוב מטעמי "כבוד" לאישתו ו"לקח את התיק על עצמו" ויש לאפשר לו הזדמנות להשתקם.
מנגד, באת כוח הזוכה, עו״ד אורלי גלמן, טענה כי אין לקבל את ההתנגדות נוכח השתלשלות העניינים בתיק ההוצאה לפועל במסגרתם הנתבע הודה בחתימה על השיקים במקום אשתו.
באשר לבקשה להארכת מועד היא טענה כי הבקשה לא נומקה בכלל. כמו כן, לחייב אין סיכויי הגנה לנוכח התנהלותו בתיק ההוצאה לפועל במשך עשרות שנים. לעניין העדר היריבות היא הדגישה כי בעבר הוגשה בקשה במסגרת תיק ההוצאה לפועל וניתנה החלטה להחלפת הזוכה המקורית במרשתה.
איחור משמעותי
הרשם הבכיר ראמי נאסר מבית משפט השלום בעכו דחה את הבקשה להארכת המועד ואת ההתנגדות.
הוא ציין כי אמנם בפסיקה ניכרת מגמה כללית של הגמשת המדיניות הנוגעת להארכת מועדים אך במקרה זה מדובר באיחור משמעותי מאוד.
הרשם ציין כי הקושי מתחדד גם לנוכח העובדה שהנתבע פנה בהזדמנויות שונות בבקשות לתיק ההוצאה לפועל ולמרות זאת, לא ראה לנכון להגיש בקשה מתאימה להארכת מועד.
זאת ועוד, הנתבע לא עמד בנטל להצביע כי עומדים לו סיכויי הגנה טובים.
״מחדלו של הנתבע להגיש בקשה מתאימה לאורך שנים רבות אינו מתיישב עם החובה לקיים את המועדים הקבועים בדין, הן לצורך הגנה על אינטרס צפיות והסתמכות של בעל-הדין שכנגד, והן לצורך שמירה על האינטרס הציבורי הכללי לסופיות הדיון״, כתב הרשם.
הוא הוסיף כי שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה.
הנתבע חויב בהוצאות בסך 6,000 שקל.
ב״כ התובעת: עו"ד אורלי גלמן
ב״כ הנתבע: עו"ד מיכאיל דאוד
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל