על פי חוק הירושה קיימות שתי דרכים לרשת – האחת ירושה על פי דין והשנייה ירושה על פי צוואה. כאשר המוריש לא ערך צוואה, ברירת המחדל תהיה ירושה על פי דין ובמרבית המקרים היורשים יהיו בן הזוג (מחצית מרכוש) והילדים (המחצית השנייה של הרכוש אשר תחולק בחלקים שווים בין הילדים).
זוג עם ילדים
דווקא כאשר מדובר בזוג שיש לו ילדים קטינים כדאי ורצוי לערוך צוואה. במקרה בו חס וחלילה נפטר אחד מבני הזוג, הילדים הקטינים הופכים להיות יורשים לכל דבר ועניין (יורשים אשר אינם יכולים להסתלק מחלקם בירושה, הסתלקות שבגיר יכול לעשות בנקל).
אמנם, בן הזוג השני, שהוא האפוטרופוס הטבעי של הילדים, מנהל עבורם את הרכוש, אולם ניהול זה כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי ופעולות מסוימות ידרשו אף את אישורו של בית המשפט. כך לדוגמה, אם לבני הזוג היתה דירת מגורים אשר נרשמה בחלקים שווים על שמם, בעת מותו של אחד מהם וללא צוואה הופכים הילדים, גם אם הם קטינים, לבעלים של חלק מהדירה.
בעלות זו עלולה להקשות על מכירת הדירה שתחייב אישור של בית המשפט (עסקה של קטין במקרקעין). קבלת אישור מעין זה עלולה לארוך זמן. במסגרת זו יש צורך לשכנע את בית המשפט בכדאיות כלכלית לעסקה (ובכלל זה הצגת דו"ח שמאי). בנוסף, הבקשה כרוכה בעלות כספית והיא אף עלולה להרתיע רוכשים פוטנציאליים. יש מצבים בהם בית המשפט אף מתנה האישור ברכישת נכס חלופי שיירשם על שם הקטינים.
יש אנשים שחוששים לערוך צוואה ולהוריש את כל רכושם לבן הזוג מחשש שהוא לא יוריש אותו לילדים. ואולם, חששות אלו ניתנים לפתרון באמצעות קביעת מנגנון "יורש אחר יורש", בו בן הזוג יהיה חייב להוריש את הרכוש לילדים. עוד ניתן לקבוע הוראות מתאימות בצוואה המגבילות את יכולתו של בן הזוג לפעול ברכוש שירש כאוות נפשו.
אפשרות נוספת היא לערוך צוואה בה מתבצעת חלוקת הרכוש בין בן הזוג לבין הילדים באופן בו הילדים יורשים כספים נזילים. בתוך כך ניתן למנות מנהל עזבון לניהול הכספים תוך הקצאת קצבה חודשית לילדים באמצעות האפוטרופוס הטבעי, וזאת עד לגיל מסוים הנקבע על ידי המוריש.
יורש אחר יורש
בגיל מבוגר יותר, השיקולים המובילים לעריכת הצוואה הם שונים. כך למשל, יש מצבים בהם אדם רוצה לוודא כי כל אשר נצבר במהלך החיים המשותפים יעבור לבן הזוג והוא יהיה רשאי לעשות ברכוש זה כרצונו.
גם במקרה זה, בני הזוג עשויים לקבוע מנגנון של "יורש אחר יורש" על מנת לוודא שבן הזוג יוריש את רכושו לילדים ולא לאף אחד אחר. כך, מחד נשמרת זכותו של בן הזוג לעשות ברכוש שירש כאוות נפשו בעודו בחיים אולם עם פטירתו, יהא עליו להוריש את שנותר לילדים המשותפים.
תמיד אפשר לבטל
לסיכום, עריכת צוואה היא פעולה חשובה בכל גיל למי שמעוניין לשלוט במה שיעשה ברכושו לאחר מותו. לעיתים חשיבותה עולה כאשר מדובר בהורים לילדים קטינים ובהורה יחידני לילדים קטינים החשיבות היא קריטית.
כשמדובר בבני זוג אנו ממליצים בהרבה מקרים על עריכת צוואה הדדית, היוצרת חיוב הדדי בין בני הזוג באופן שמגביל את היכולת לשנות את הצוואה ומגן על אינטרס ההסתמכות של בני הזוג האחד על השני.
יש להביא בחשבון כי את הצוואה יש לערוך כאשר המצווה הוא כשיר. לא ניתן לערוך צוואה לתשושי נפש ולמי שאינם כשירים משפטית. מכיוון שאין אדם יודע את כל אשר צופן לו העתיד, כל עוד החושים במיטבם וקיים שיקול דעת מלא מומלץ לא לדחות את עריכת הצוואה. חשוב להדגיש שכל צוואה ניתנת לביטול בכל עת ותמיד ניתן לערוך צוואה אחרת במקומה.
* עו״ד דפנה גבור חייבי ממשרד גבור עורכי דין עוסקת בירושות וצוואות
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל