בבוקר שבת 7.10.23 החלה מתקפה רצחנית של ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה, במסגרתה נרצחו באכזריות למעלה מ-1,400 חיילים ואזרחים – בהם בני זוג ואף משפחות שלמות ששהו יחד ביישובי עוטף עזה ובסביבתם, כמו גם בפסטיבל המוזיקה "נובה".
מדובר באירועים קשים ומורכבים מבחינה עובדתית ומשפטית, אשר הצריכו שינוי בהוראות חוק הירושה כדי למנוע אי צדק בחלוקת עיזבונות הנרצחים בין יורשיהם שנותרו בחיים.
על רקע הנסיבות המזעזעות, בימים אלה פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק שבמסגרתו מוצע לתקן שני סעיפים בחוק הירושה כהוראת שעה. בין היתר צוין בתזכיר כי הוא נדרש לסוגיה מאחר שחלק ממשפחות הנרצחים כבר הגישו בקשות ירושה.
הסתלקות מעיזבון
על פי סעיף 6(ב) לחוק, יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש ואלה בלבד. כעת, בהתייחס לנרצחים באירועי האיבה בתקופה שבין 7-8/10/2023 ובקרבות מלחמת חרבות ברזל, מוצע בתזכיר להרחיב את מעגל בני המשפחה אשר ניתן להסתלק לטובתם מהעיזבון ולכלול גם הורה או נכד של המוריש.
התיקון מבורך ונכון במיוחד בנסיבות קשות אלה. אמחיש זאת באמצעות דוגמה, שלמרבה הצער אינה תיאורטית, אלא כזו שנתקלנו בה: משפחה של סבא, סבתא, בן ובת זוגו שלהם שלושה ילדים. הסבא ושני בני הזוג (הוריהם של שלושת הילדים) נרצחו. שלושת הילדים/הנכדים נותרו יתומים מאב ומאם.
הסבתא, היורשת של הסבא על פי דין או הזוכה במלוא עיזבונו על פי צוואתו, מבקשת להסתלק מעיזבון בעלה המנוח לטובת הנכדים. על פי הוראות החוק הקיימות היא לא יכולה לעשות זאת שכן נכדים לא כלולים בסעיף 6 לחוק. רק אם יתוקן החוק, כמוצע, תוכל הסבתא לממש את רצונה ולוותר על הירושה לטובת נכדיה.
נראה שתיקון זה חשוב ומתבקש באופן כללי ולא רק בהוראת שעה לתקופת אירועי האיבה והקרבות של מלחמת חרבות ברזל.
שניים שמתו כאחד
סעיף 9 לחוק הירושה דן במקרה בו מתו שניים או יותר, כאשר לא ברור סדר הפטירה שלהם.
בסעיף זה קבועים הכללים בדבר זכויות הירושה של הנפטרים תוך הבחנה בין "יורש וודאי" שהוא יורש על פי החוק בכל מקרה – ללא תלות בסדר הפטירה לבין "יורש ספק" שזכותו לרשת אינה וודאית והיא תלויה בסדר הפטירה. כלומר, הזכאות של "יורש ספק" לירושה תחול רק אם אחד היורשים הקודמים, על פי החוק, מת לפניו.
בתזכיר מוצע להוסיף שני סעיפי משנה לסעיף 9 לחוק: סעיף קטן (ד), על פיו ייקבע כי בני משפחה שנרצחו באירועי האיבה ייחשבו ככאלה שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה.
תיקון זה הינו הגיוני ומתבקש לנוכח הנסיבות המיוחדות והקשות, והוא יקטין מחלוקות ויצמצם את הסיכון לסכסוכי ירושה ולדיונים כואבים ומורכבים סביב סדר הפטירה.
עוד מוצע להוסיף סעיף משנה נוסף (ג), על פיו תינתן לבית המשפט ולרשם לענייני ירושה שיקול דעת להורות על חלוקת העיזבון שלא על פי הקבוע בחוק, "אם מצא, כי נכון לעשות כן בשל טעמים של צדק והוגנות".
כפי שנאמר בדברי ההסבר, מטרת התיקון היא "לקבוע הוראות שיקלו על הליכי הירושה של הנרצחים ויפחיתו את הסיכוי להיווצרות עיוותים בחלוקת העיזבון לגבי מקרים קשים אלה, בשים לב לנסיבות המיוחדות של האירועים."
אמנם, שיקולי "צדק והוגנות" נשמעים הגיוניים, צודקים והוגנים. ואולם, נראה כי הניסוח המוצע מרחיק לכת, משום שהוא רחב וגמיש ללא גבולות ויוצר חוסר וודאות לגבי התוצאה. על אחת כמה וכמה מתגבר הקושי, שעה שסמכות זו ניתנת אף לרשם הירושה ולא רק לבית המשפט.
לגישתי, אין להותיר את הניסוח עמום ורחב, אלא יש לקבוע קווים מנחים לשיקול דעת ומכל מקום, יש לקבוע, כי הסמכות תוגבל לבית המשפט לענייני משפחה בלבד.
לעיתים קרובות סכסוכי ירושה בין בני משפחה הם סכסוכים קשים וטעונים, לא רק על רכושו של הנפטר, אלא אף על זכרו ואף על מידת אהבתו למי מבני משפחתו, תוך שצפים ועולים מטענים קשים וסכסוכי העבר.
כדי לפתור סכסוכים מעין אלה, נדרש ניסיון רב, כמו זה של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ראוי כי בראש ובראשונה ינסה להביא הצדדים לידי הסכמה ובמידת הצורך להפנותם לגישור.
נקודה נוספת שיש לשים לב אליה היא שההצעה תוחמת את תקופת מות הנרצחים ליומיים הראשונים שבהם התחולל הטבח הנורא בדרום. בתזכיר אמנם מוצע לקבוע כי שר המשפטים יהיה רשאי להחיל בצו את החוק גם על מקרים נוספים, ככל שיתעורר צורך, אך נשאלת השאלה מדוע לא להחיל הוראות אלה כבר כעת על המלחמה כולה, כשמשפחות שלמות מצויות תחת סכנה של פגיעה מירי רקטות.
במציאות עמה אנו מתמודדים, מתבקשים שינויים מהותיים בהוראות החוק המכילים גמישות והבנה של הצרכים שנוצרו בנסיבות הקשות שנכפו עלינו.
בתקווה ובתפילה לימים טובים.
עו"ד אהובה יששכר עוסקת ב- ירושות וצוואות
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.