רק בחלוף שנים הבינו המוכרים כי עסקת המכר עליה חתמו אינה משתלמת, עקב הוצאות מרובות ובלתי צפויות שנדרשו לשלם למנהל מקרקעי ישראל לצורך הסדרת הזכויות בקרקע. באחרונה קבע השופט מנחם מזרחי מבית משפט השלום ברחובות כי שיקול כלכלי לא מספיק כדי לבצע אקט משמעותי כמו ביטול חוזה.
ביולי 2003 בעלי בית ומגרש במושב בית גמליאל הסמוך לרחובות הסכימו למכור את הנכסים תמורת 160 אלף דולר.
במסגרת חוזה המכר התחייבו המוכרים לרשום תוך 18 חודשים את זכויות הרוכשים בנכס ובמידה שלא יעמדו בהתחייבות זו ולא יקבלו את האישורים הנדרשים ממנהל מקרקעי ישראל (כשמו אז), הם ישיבו לרוכשים את התשלומים על הדירה והחוזה יבוטל.
בהתאם לכך שילמו הרוכשים מחצית מהסכום במועד הכניסה לנכס ואת המחצית הנוספת התחייבו לשלם לאחר רישום זכויותיהם במינהל.
אלא שעם השנים הבינו המוכרים כי ההתנהלות מול המינהל לצורך הסדרת הזכויות, גובה מהם כסף רב, ובעקבות זאת הם שלחו לרוכשים באוגוסט 2012 הודעה על ביטול החוזה מהסיבה שהמינהל סירב לבקשתם להסדיר את הזכויות.
כשנתיים לאחר מכן הרוכשים הגישו תביעה לאכיפת החוזה. לטענתם, המוכרים התמהמהו עם הודעת הביטול זמן רב אחרי שחלפו אותם 18 חודשים שהחוזה אפשר להם לבטלו עקב אי-הסדרת הזכויות. מכאן ניתן להסיק כי הם הסכימו לקיימו למרות זאת.
המוכרים טענו מנגד כי החוזה הותנה בקבלת אישור ממנהל מקרקעי ישראל אולם תנאי זה לא התקיים, שלא באשמתם, ובנסיבות אלה החוזה בטל וכל צד אמור להשיב לצד האחר את שקיבל, כולל דמי שימוש ראויים על התקופה שבה הרוכשים גרו בנכס.
רק לנפגע זכות ביטול
אולם לאחר עיון מעמיק בחוזה ובראיות הצדדים הגיע השופט מזרחי למסקנה שהמוכרים לא היו רשאים לבטל את החוזה.
השופט הסביר כי זכות הביטול שמורה אך ורק למי שנפגע מהחוזה, ואם יש בסיפור הנוכחי נפגעים הרי שאלו הם הרוכשים, שבניגוד למוכרים עמדו בכל התחייבויותיהם.
בנוסף, המוכרים לא הציגו כל ראיות המלמדות על מניעה חוקית להסדיר את הזכויות מול המנהל. השופט הבהיר כי אמנם הליכי ההסדר אורכים זמן, אבל המוכרים לא הצביעו על סיבה מוצדקת מדוע לאורך השנים הרבות הם לא הצליחו למלא אחר חובותיהם לפי חוזה המכר.
למעשה, לטעמו של השופט הסיבה היחידה לביטול ההסכם הייתה כלכלית. השופט ציין כי המוכר אפילו הודה בכך בדיון
כשאמר "מכרתי ב- 160,000 דולר, התכוונתי ש – 72,000 דולר ילכו למנהל אבל אם אני צריך לתת היום ולשלם עוד 200,000 דולר זה לא משתלם".
מכאן הסיק השופט כי כל עוד הייתה קיימת למוכרים כדאיות כלכלית בקיומו של החוזה, הם היו מוכנים למחול על זכותם ולהמשיך לקיימו, גם בחלוף תקופת 18 החודשים. אולם כאשר הכדאיות הכלכלית נעלמה, הם שבו ונזכרו בסעיף שנשכח.
משכך, השופט קיבל את תביעת הרוכשים וקבע כי הודעת הביטול של המוכרים בטלה ועליהם לחתור להסדיר את הזכויות בנכס. המוכרים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 שקלים.
ב"כ התובעים: עו"ד שמואל אורן,עו"ד דן שלם,עו"ד אמיר מורצקי
ב"כ הנתבעים: עו"ד אלון לוין ועו"ד משה שמיר
עו"ד ירון אריאל עוסק/ת ב- חוזים ומסחר
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.