השופט מנחם (מריו) קליין קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אם לילדה שנפגעה כשהחליקה בכניסה לגן בדצמבר 2016. התביעה הוגשה נגד עיריית בני ברק שבשטחה נמצא הגן, נגד משרד החינוך ונגד עמותת "פתחיה – מוסדות לחינוך מיוחד" שהפעילה את הצהרון בגן הילדים. בהליך התברר שהמדרגות לא היו תקינות וכי צוות הצהרון שטף את הגן בעוד הילדים שם, מה שהוביל לרטיבות ולנפילת התובעת. ניסיונות העירייה ומשרד החינוך להטיל את האשם על מפעילת הצהרון בלבד נדחו, והם ישלמו חלק מהפיצוי.
התובעת ציינה כי ביום התאונה באה לקחת את הילדה שלה מהגן בשעות אחר הצהריים וכשירדה במדרגות מתכת שבכניסה לגן החליקה ונפגעה. לטענתה, המדרגות היו רטובות ממי שטיפת רצפה לאחר שעובדות הצהרון שטפו את המקום.
לדבריה, בעקבות הפגיעה ועוד באותו היום הותקן דשא סינטטי על המדרגות ומספר חודשים לאחר מכן שופץ המקום, הוחלפו המדרגות והותקן מעקה.
לטענתה, הנתבעות הפרו את תקנות התכנון והבנייה שלפיהן כל גרם מדרגות בן 3 מדרגות או יותר מחויב להתקנת מעקה בצידו. עוד צוין כי הנתבעות התרשלו כשלא דאגו לטיפול במפגע.
העירייה טענה כי מדובר בגן פרטי, המופעל על ידי עמותה פרטית שמעסיקה את צוות הגן. היא ציינה כי לעירייה לא הייתה מעורבות או ידיעה בהתקנה או בשינוי גרם המדרגות.
משרד החינוך טען כי העמותה היא שאחראית על צוות העובדים ששטפו את הריצפה בזמן שהיו ילדים בגן.
העמותה טענה לחוסר יריבות שכן לטענתה מוסדות התורה הם שמחזיקים במקום. היא הוסיפה כי האירוע נמצא באחריות העירייה שמקבלת תשלומי ארנונה ומשרד החינוך המפקח על נושא הבטיחות בגן.
בעניין הנזק, התובעת צירפה חוות דעת מומחה מטעמה שלפיה היא נותרה עם נכות של 25% כתוצאה מהתאונה. הנתבעות הכחישו שנגרמה לה נכות לצמיתות ולכן בית המשפט מינה מומחה מטעמו שקבע כי התובעת נותרה עם נכות קבועה בשיעור 10%.
לא צריכה להיות התלבטות
השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את גרסת התובעת בכל הקשור להתרחשות התאונה וקבע כי עדותה הייתה אמינה וקיבלה חיזוק בתמונות שצירפה. הוא ציין כי השיפוץ שנעשה במדרגות לאחר המקרה מוביל למסקנה כי המדרגות בצורתן המקורית לא היו בטיחותיות והיוו מפגע.
הוא מתח ביקורת על כך שצוות הצהרון עסק בשטיפת הריצפה בעוד הילדים בגן והוריהם באים לאסוף אותם. "המים ניגרו אל המדרגות ונראה שלא צריכה להיות התלבטות בשאלה האם מדובר במפגע והתשובה לכך היא כמובן חיובית", כתב.
השופט הטיל את האחריות על שלוש הנתבעות. ביחס לעירייה הוא כתב כי היא בעלת הקרקע והיה עליה לפקח שהמבנה שהוקם בשטח במטרה לשמש כמקום ציבורי מופעל באופן בטיחותי, בפרט כשמדובר בגן ילדים.
בנוגע למשרד החינוך נכתב כי הוא נושא באחריות לתאונה בשל העדר פיקוח בנושא בטיחות המתקנים.
על העמותה הוטלה אחריות רבה לנוכח העובדה כי עובדות מטעמה היו אחראיות לשטיפת הגן כשנמצאים בו ילדים ובזמן שהוריהם מגיעים לאסוף אותם.
האחריות חולקה כך שהעירייה ומשרד החינוך חויבו ב-20% כל אחד והעמותה ב-60%. על התובעת הוטל אשם תורם של 20%.
בסופו של דבר התובעת תקבל פיצוי בסך של 132,499 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 23.4%.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ג'ני זיו עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.