בעל מפעל תעשייה, המבקש לקבל רישיון עסק או לחדש רישיון קיים, עשוי להיתקל בדרישות חדשות, לעיתים דרקוניות, כתנאי לקבלה או חידוש הרישיון. במקביל עלולים להגיע לשטח המפעל מודדים מטעם הרשות המקומית לביצוע סקר מדידות לצרכי ארנונה או פקחי בנייה שבודקים חריגות בהיתרים.
צבר הדרישות הללו, עלול להוביל להגדלה בשיעור תשלומי הארנונה, לקנסות כספיים ואף להגשת כתבי אישום בגין חריגות בנייה. אבל חמור מכך, הוא עלול להוביל להוצאת צו סגירה למפעל או לבית העסק. כאשר "הצרות" הללו מגיעות יחדיו, ייתכן שמדובר ב-NIMBY.
מה זה NIMBY?
NIBMY (לא בחצר האחורית שלי, Not In Back Yard) הוא כינוי לתופעה המתבטאת בהתנגדות של תושבים או רשות מקומית להקמתו או המשך פעילותו של מפעל תעשייה, עסק או מוסד חיוני אחר, באזור המגורים שלהם.
NIMBY היא תופעה חמקמקה ולעיתים קשה לשים עליה את האצבע ולזהות אותה מיד. כאשר הצרות מגיעות בצרורות ובמספר חזיתות שונות, הן עשויות להעיד על פעולה מכוונת ומתוכננת של הרשות המקומית אשר מנסה להרחיק תעשיות כבדות ומזהמות מתחומה באמצעות גורמי הרישוי שבסמכותה.
בעל מפעל, אשר אינו מזהה שמדובר ב-NIMBY, מנסה באופן טבעי לטפל בכל אחד מהסימפטומים והתסמינים השונים. אך במקרה כזה, טיפול בדרישות של רישיון העסק או השגה על ארנונה לא יפתרו את הבעיה בכללותה. במצב כזה נדרש טיפול הוליסטי כולל של עורך דין המכיר את התופעה ובקיא בדרכים להתמודדות איתה.
איך ביום בהיר אחד עסק הופך ללא רצוי?
כדי להבין את מורכבות התופעה כדאי להכיר את "השחקנים" והאינטרסים השונים. מצד אחד של המתרס עומדים התושבים שאינם רוצים תעשיות כבדות, מלכלכות ומזהמות בקרבת בתי המגורים שלהם או בקרבת מוסדות החינוך והפנאי של ילדיהם. לצדם עומדים הרשות המקומית וראש העיר שמבקשים לתת מענה לתושבים, בד בבד עם שמירה על מוניטין העיר, ערך נכסי הנדל"ן והגדלת הקופה הציבורית באמצעות גביית תשלומי ארנונה גבוהים יותר.
מן הצד השני של המתרס ניצבים בעלי המפעלים והמדינה עצמה, שרוצים לספק לתעשייה ולבנייה את חומרי הגלם. בעלי המפעלים והממשלה מבקשים לשמר את פעילותם של מפעלי ייצור, מפעלי תשתיות לאומיות ומפעלים חיוניים אחרים, בתוך הערים ובסמוך אליהן.
בישראל, בדומה לשאר מדינות העולם המערבי, אנחנו חיים בעידן של פיתוח ובנייה מואצים, לצד מודעות, רצון ושאיפה לשמירה על רמת חיים גבוהה עם איכות חיים טובה בסביבה בריאה ונקיה.
לכולם ברור שכדי לבנות עוד בתי מגורים ומוסדות חינוך אנחנו זקוקים למלט ובטון, אבל, איש מאתנו לא מוכן שהמפעל שמייצר אותם יעבוד מהחצר האחורית של הבית שלו. כולנו מבקשים קליטה טובה ומלאה בטלפון הנייד, אבל איש מאתנו לא רוצה אנטנה סלולארית על גג הבניין.
מגמת ההתנגדות גדלה בשנים האחרונות, והתוצאה היא ניסיונות הולכים וגוברים להביא לעזיבתם של מפעלים כבדים ותעשיות מלוכלכות את השטחים המוניציפליים במרכז הארץ, מתוך כוונה שאת מקומם תתפוס תעשיית ההיי טק, תעשייה נקייה ועתירת משאבים שמגיעה עם עובדים אקדמאיים ורכבי ליסינג, במקום פועלים ומערבלי בטון.
איך מטפלים נכון ב-NIMBY?
ריבוי הדמויות והאינטרסים מחייב את מי שנתקל בבעיה להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום המוניציפלי, דיני רישוי עסקים, ארנונה ודיני תכנון ובניה. חשוב להבין כי מאחר שמדובר בתחום המשפט המנהלי, ישנו חלון הזדמנויות קצר שבו בעל העסק יכול לפעול כנגד החלטות הרשות המקומית. עורך דין בעל ניסיון יבחן האם הפעולות אותן נקטה הרשות המקומית נעשו בתום לב ובצורה עניינית המגשימה את מטרות החקיקה והסמכות שהוקנו לה, או שמא מדובר בפעולות אשר נודעו להפעיל לחץ על בעל העסק, כדי שזה יעתיק את פעילות המפעל לאזור אחר.
בהתמודדות מול התופעה ישנם מגוון פתרונות ודרכי פעולה, החל מיצירת אפיק התנהלות ישירה מול הרשות המקומית ועד להגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. לאחר שיבחן את העובדות, עורך הדין יגבש אסטרטגיית פעולה נכונה שתתאים למקרה הספציפי ותאפשר לעסק להמשיך לפעול בשלווה בתחום הרשות גם ביום שלאחר סיום הפרשה.
* עו"ד נועה טלבי, בעלת משרד נועה טלבי ושות', עוסקת בתחומי רישוי עסקים, ארנונה ורשויות מקומיות.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל