השופט פליקס גורודצקי קיבל לאחרונה בקשה לבטל הוראות בצוואה המעניקות 200,000 שקל לאלמנתו של המצווה. המנוח הוא אב לחמישה שנישא מחדש. הוא הורה להעביר לאלמנה את הסכום מתוך כספי מכירת דירתו ואת יתר העיזבון הוריש לילדיו. האלמנה הגישה התנגדות לצוואה אך זו נזנחה על ידה בשלבים מוקדמים. בשל הוראה בצוואה הקובעת כי יורש שיערער על תוקף הצוואה יאבד את חלקו הורה השופט כי האלמנה לא תקבל את הכסף והוא יחולק בין הילדים.
האישה נישאה למנוח ב-2004 והם גרו יחד בדירתו עד לפטירתו. ב-2018 הוא ערך צוואה בה הוריש לאשתו 200,000 שקל וקבע כי הסכום ישולם מכספי מכירת הדירה. את יתר העיזבון הוריש המנוח לחמשת ילדיו מנישואיו הראשונים.
בצוואה הוסף סעיף שלפיו אם מי מהיורשים יערער או יגיש תביעה לביטול הצוואה בערכאות הוא ינושל מהעיזבון וחלקו יחולק שווה בשווה בין יתר היורשים.
לאחר פטירת המנוח הגיש אחד מילדיו בקשה לקיים את הצוואה והאלמנה הגישה התנגדות. היא טענה שהמנוח היה לא כשיר, שהצוואה זויפה ושהופעלה על המנוח השפעה בלתי הוגנת.
במסגרת הליך ההתנגדות מונה מומחה שקבע כי הסבירות שהמנוח היה כשיר גבוהה יותר מהסבירות שהיה בלתי כשיר. ההליך נקבע להוכחות אך ערב הדיון הגישה האלמנה בקשה להפסקת ההליך.
בעקבות זאת הגיש אחד הילדים בקשה לבטל את חלקה של האלמנה בעיזבון. הוא טען כי הדבר מתחייב לנוכח ההוראה המפורשת בצוואה. לדבריו, ההתנגדות הוגשה בחוסר תום לב תוך ניסיון לגזול מילדי המנוח חצי מהעיזבון. הוא הדגיש כי להתנגדות לא היה כל בסיס עובדתי והיא נועדה להאריך את ההליך, לסרבל אותו ולהלך אימים עליו ועל אחיו בניסיון לסחוט חלקים מהעיזבון.
האלמנה טענה מנגד כי סברה באמת ובתמים שהצוואה נעשתה תחת איומים והשפעה בלתי הוגנת. היא הוסיפה כי המנוח היה חולה מאוד ותשוש פיזית ונפשית. עוד לדבריה, הצוואה הותירה אותה ב״הלם מוחלט״ והתנאי הקבוע בה המנשל את מי שיגיש התנגדות נוגד את תקנת הציבור.
תשלם מחיר
השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים קיבל את הבקשה. הוא הבהיר שלפי הפסיקה תניית סילוקין (תניה בצוואה הקובעת כי מי שיגיש התנגדות יאבד את חלקו) אינה בטלה מאליה, אך היא תחול רק במקרים בהם היורש התנגד בטענות סרק ושלא בתום לב.
השופט הגיע למסקנה שההתנגדות שהגישה האלמנה לא הייתה מבוססת והתאפיינה בחוסר תום לב.
כך, בין היתר, המומחה שמונה בהליך קבע שהמנוח היה כשיר. בנוסף, על אף טענת הזיוף האלמנה לא עתרה למינוי מומחה להשוואת כתבי יד במסגרת הליך ההתנגדות ובכך שמטה את הקרקע תחת רגלי הטענה.
זאת ועוד, בכל הנוגע לטענת ההשפעה הבלתי הוגנת, האלמנה לא הצביעה על ראיות שיתמכו במבחני העזר שנקבעו בפסיקה. לכך מתווספת העובדה שהיא ביקשה להפסיק את הליך ההתנגדות ערב דיון ההוכחות.
בנסיבות אלה קבע השופט שעל האלמנה ״לשלם מחיר״ אותו קבע המנוח בצוואתו בדמות ביטול הענקת הזכויות שהוקצו לה.
בסיכומו של דבר נקבע שהאלמנה לא תזכה בסך של 200,000 שקל וזה יחולק בין יתר היורשים בחלקים שווים.
האלמנה חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
ב״כ המבקש: עו״ד מורדוך ואח'
ב״כ המשיבה: עו״ד קרני שלו
עו״ד חגי אורגד עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.