השופט נפתלי שילה קיבל לאחרונה תביעה לביטול התחייבות לתת מתנה שהגיש אדם נגד שכנתו. האיש סיפר כי לאחר שנפרד מזוגתו ובהיותו נתון במשבר אישי ובבדידות קשה שכנעה אותו הנתבעת להעביר לה את דירתו במתנה, ובתמורה הבטיחה לדאוג לו עד יום מותו. זמן קצר לאחר מכן היא ניתקה את הקשר איתו. השופט קבע שנסיבות עריכת הסכם המתנה מעידות על עושק והשפעה בלתי הוגנת.
התובע, בן 76, סיפר שהוא מהנדס בניין שהתגרש מאשתו לפני שנים רבות. היו לו שתי דירות. דירה אחת בה הוא מתגורר בתל אביב מזה כארבעים שנה, ודירה נוספת בגבעת שמואל שמושכרת כבר שנים רבות.
משנת 2013 הייתה לו בת זוג אך הם נפרדו ב-2019 והוא נותר בודד והיה במשבר אישי קשה.
הנתבעת, שכנה שלו לבניין, התקרבה אליו לאחר פרידתו מבת הזוג. הם נפגשו פעמים רבות בדירתו או בדירתה והיא הבטיחה לו שתדאג לכל צרכיו עד יום מותו. בדצמבר 2019 הוא חתם על צוואה שבמסגרתה העניק לשכנה את כל עיזבונו. הצוואה נערכה במשרדו של עורך הדין של השכנה.
בתחילת 2021 הוא חזר להיות בקשר עם בת זוגו והעניק לה את שתי דירותיו במתנה, תוך שמירה על זכותו לגור בדירה בתל אביב או להשכיר אותה לכל ימי חייו. עוד נקבע כי דמי השכירות מהדירה בגבעת שמואל יעברו אליו.
לאחר מכן, לטענתו, הוא נדהם לגלות שרשומה הערת אזהרה על הדירה לטובת השכנה. הוא הוסיף כי אינו זוכר שחתם על מסמכים נוספים מלבד הצוואה לטובתה, כמו מסמכי התחייבות לתת מתנה, וחתימתו על מסמכים אלה נעשתה מבלי שהבין את משמעות הפעולה ותוצאותיה.
זאת ועוד, לאחר חתימת המסמכים השכנה ניתקה איתו את הקשר ואף לא באה לבקרו במוסד השיקומי בו הוא היה מאושפז חודשים רבים לאחר ניתוח קשה של כריתת אצבעות. הוא הדגיש כי מצבו הבריאותי התדרדר והוא הפך סיעודי.
התובע עתר לביטול ההתחייבות ביחס לדירה בכל הנוגע לשכנה ולמחיקת הערת האזהרה.
השכנה טענה מצידה כי התובע העניק לה את הדירה במתנה גמורה לאחר שנרקמה ביניהם ידידות עמוקה. כהוקרה ולאור החברות התובע כתב צוואה בה ציווה לה את הדירה. לאחר כשנה, כשהקשר בין הצדדים התהדק יותר, הוא רצה להעניק לה מתנה ממשית ולכן בנובמבר 2020 נתן לה במתנה את הדירה במסגרת התחייבות עליה חתם.
הכושי עשה את שלו
השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב שמדברי הנתבעת עצמה בחקירתה הנגדית עלה שהתעלמה מהתובע לאחר שהוא התחייב להעניק לה את דירתו במתנה, ומדובר בהתנהגות מחפירה המצדיקה את ביטול ההתחייבות.
"נראה כי מבחינת הנתבעת 'הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת'. המתנה כבר 'בכיסה' והתובע חדל לעניין אותה", כתב השופט.
עוד הבהיר השופט כי גם ההרעה הניכרת במצבו הכלכלי של התובע מצדיקה את ביטול המתנה.
כמו כן נקבע כי החתמת התובע על התחייבות לתת במתנה את הדירה אף נגועה בעושק. הוכח שהנתבעת הייתה מודעת למצבו של התובע וניצלה את חולשתו הנפשית ובדידותו על מנת לשכנעו שלא להסתפק בעריכת הצוואה אלא להעניק לו את דירתו עוד בחייו, במתנה וללא כל תנאי.
מעבר לכך, הוכח שהתקיימה השפעה בלתי הוגנת וכי בתקופה בה נחתמו מסמכי המתנה התובע היה בודד מאוד והנתבעת עצמה העידה כי חוץ ממנה "לא היה לו אף אחד".
הנתבעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד חגי טימנס
ב"כ הנתבעת: עו"ד רונן רבי
עו"ד לאה לזנובסקי-שטיינברג עוסק/ת ב- דיני חוזים
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.