בימ"ש השלום בפתח תקווה קיבל חלקיתתביעתו של אדם שהתנהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל בטעות, כיוון שיש לו שם לזה לשמו של בעל חוב בהוצאה לפועל. השופט אריאל ברגנרחייב את קיבוץ השלושה – וכן את עורכי הדין המעורבים בעניין – לפצות את התובע ב-20,000 שקל בגין רשלנות ולשון הרע.

ב-2004 הקיבוץ שכר את שירותיו של משרד עו"ד לצורך הגשת תביעה לסילוק פולש מקרקע שבבעלותו. 6 שנים לאחר מכן בימ"ש השלום בנתניה הורה לו לפנות את הקרקע ואף חייב אותו בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

ב-2011 הקיבוץ הגיש נגד בעל החוב ובנו תביעה כספית על סך 752,608 שקל, ובהמשך אף נפתחו על שמו שני תיקי הוצאה לפועל במסגרתם הוטל עיקול על חשבונו. אלא שבכתב התביעה נרשם מספר תעודת הזהות של התובע – ששמו זהה לשם החייב.

כעבור 3 שנים הקיבוץ העביר את הטיפול בתביעה הכספית לעורך דין אחר, ובאותה שנה התובע הודיע על הטעות בזיהוי, שלבסוף תוקנה לבקשתו.

בתביעה שהגיש בעקבות הבלבול נגד האגודה השיתופית של הקיבוץ הוא טען כי התרשלו כלפיו ופגעו בשמו הטוב בכך שהפכו אותו לחייב בהוצאה לפועל על לא עוול בכפו.

בתגובה לתביעה הגישה האגודה הודעת צד שלישי נגד עורך הדין שטיפל בעניין, שמצדו הגיש הודעת צד רביעי נגד עורכי הדין הנוספים – כולל עורך הדין שייצג את בעל החוב האמיתי בתביעה הכספית.

צעד דורסני

עו
צילום: פז בר , פסקדין
השופט ברגנר ניתח באריכות את השתלשלות האירועים ואת מעשיהם ומחדליהם של כל המעורבים, ובסופו של דבר קבע כי האגודה ועורכי הדין התרשלו כלפי התובע.

השופט הבהיר כי האגודה התרשלה בכך שלא בדקה שמספר תעודת הזהות נכון. אותו דבר נקבע לגבי עורך הדין שלה, וזאת אף שפעל בתום לב, תיקן את טעותו וסגר את התיק ברגע שגילה על כך.

השופט ציין כי "תחושת הצדק ושיקולים של מדיניות משפטית ראויה מחייבים לצפות מעורך-דין זהיר ונבון שלא לפעול בשם לקוחתו מבלי לוודא את נכונות זהותו של הצד השני למתרס כלפיו מופעל כוחו, ובייחוד כאשר מדובר בצעד דורסני של הטלת עיקול".

בהמשך השופט התייחס גם להתרשלותם של יתר עורכי הדין, האחד בכך שלא בירר את הפרטים המדויקים של החייב לפני פתיחת התיק, והשני שהגיש תצהיר וכתבי בית דין מבלי שאימת את הפרטים ומבלי שהתריע על הטעות במספר תעודת הזהות של התובע.

מעבר להתרשלות, השופט הבהיר כי מדובר גם בלשון הרע, שכן הטלת העיקול על חשבונו של התובע עלולה להשפיל ולפגוע בשמו הטוב בעיני הבריות.

עם זאת, התביעה הוגשה על סך 200,000 שקל, ואילו השופט פסק לתובע רק 20,000 שקל, שכן מצד אחד נגרמו לו עוגמת נפש וטרחה מיותרת אך מצד שני לא נגרם לו נזק במשך רוב הזמן שבו התיק היה פתוח, ולא הוכח שהוא נפגע מכך. האגודה ועורכי הדין חויבו בשכ"ט עו"ד והוצאות בסך 7,000 שקל.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד ארז הימן עוסק/ת ב- נזיקין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

 

פסקדין