בית הדין לעבודה בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה של נפגע עבודה על רקע נפשי נגד ביטוח לאומי, וקבע כי מחלת סוכרת שפרצה אצלו כ-3 שנים אחרי האירוע החריג בעבודה קשורה לדיכאון שממנו הוא סובל מאז. לפיכך, הוא זכאי לתבוע להכיר כבו כנפגע עבודה גם בגלל הסוכרת.
מנהל מחלקת רכב בחברת הייטק הוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה בעקבות אירוע חריג שהתרחש ב-2008, כשגילה שחלק מרכבי החברה לא מבוטחים ונכנס לסערת רגשות שהובילה אותו לדיכאון עמוק. כ-3 שנים לאחר מכן הוא אובחן עם סוכרת מסוג 2 וביקש מביטוח לאומי להכיר גם בה כפגיעת עבודה, אבל תביעתו נדחתה.
בתביעה שהגיש בעקבות זאת לבית הדין לעבודה הוא טען כי הסוכרת התפרצה בעקבות האירוע המלחיץ שחווה או בגלל המצב הנפשי ממנו הוא סבל עקב האירוע החריג שהוכר כפגיעה בעבודה. לכן, לטענתו, ביטוח לאומי צריך להכיר גם בה כפגיעה בעבודה.
מומחה ראשון שמונה על-ידי בית המשפט קבע כי אין קשר בית הסוכרת לבין מצבו הנפשי של התובע והיא פרצה בשל גורמי סיכון אחרים כמו השמנת יתר, תסמונת מטבולית וכדומה. אבל מומחית נוספת, שמונתה לבקשת התובע, קבעה כי למצב הנפשי שלו הייתה השלכה על החמרת איזון הסוכרת בשנים שאחרי האירוע בעבודה. המומחית ציינה בחוות דעתה כי אנשים סוכרתיים בדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים, בין היתר בשל הפרעות שינה והקושי שלהם לשמור על אורח חיים בריא ולהקפיד על פעילות גופנית והרגלי תזונה נכונים. לסיכום היא ציינה כי נראה שמצבו הנפשי המורכב של התובע תרם לחוסר האיזון של מחלת הסוכרת.
התובע ביקש לפיכך לקבל את עמדת המומחית ואילו ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון ונוכח העובדה שגם המומחית הנוספת קבעה שאין קשר ישיר בין האירוע החריג לבין המחלה.
סתר את עצמו
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קיבלה את הטענה שיש קשר בין המצב הנפשי של התובע לאחר האירוע החריג בעבודה לבין התפרצות הסוכרת.
היא דחתה את הגישה של ביטוח לאומי שלפיה התובע היה אמור להוכיח בהכרח שהאירוע החריג עצמו הוא שגרם למחלת הסוכרת. "שעה שמצבו הנפשי של התובע לאחר האירוע החריג הוכר, כשלעצמו, כפגיעה בעבודה, עומדת לו זכות להגיש תביעה הנוגעת לפגיעות שנגרמו, לפי הטענה, כפועל יוצא מאותו מצב נפשי שהוכר כפגיעה בעבודה", כתבה.
השופטת הוסיפה עוד כי בהליך קודם שהתנהל בעניין הסוכרת ביטוח לאומי הפנה את התובע ישירות לוועדה הרפואית ללא צורך בהגשת תביעה. מכאן, כתבה השופטת, ש"עמדתו הנוכחית של הנתבע, כי התובע חסום מלהעלות טענה זו משלא בוסס קשר ישיר לאירוע החריג, באה בסתירה לעמדתו המקורית".
לפיכך, השופטת קבעה כי יש קשר סיבתי בין המצב הנפשי של התובע שהוכר כפגיעה בעבודה לבין ההחמרה באיזון הסוכרת שהוביל להתפרצות המחלה, וזאת מעבר לגורמי הסיכון האחרים. ביטוח לאומי חויב בשכר טרחת עורך דין של 2,500 שקלים.
ב"כ התובע: עו"ד משה שלום
ב"כ הנתבע: עו"ד רונית סגל
עו"ד פיירוז מעלוף עבסאוי עוסק/ת ב- נזיקין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.