השופט אמיר טובי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש צעיר שנפצע קשה מאוד בתאונת דרכים ב-2012. השופט קבע שהתובע נותר עם נכות תפקודית משמעותית ופסק לטובתו פיצוי של 2,666,522 שקל. מכיוון שהרכב בו נסע הצעיר בזמן התאונה לא היה מבוטח בביטוח חובה התשלום הוטל בסופו של דבר על הנהג ועל בעלי הרכב, שישפו את ״קרנית״ וביטוח לאומי בסכומים שנפסקו.
בתביעה שהוגשה נגד נהג הרכב ו״קרנית״ סיפר התובע כי התאונה התרחשה באוגוסט 2012 כשנסע ברכב הנתבע. ממקום התאונה הוא הובהל לבית החולים הלל יפה בחדרה, כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית. בין היתר נגרמו לו שברים בצלעות, קרעים באיברים פנימיים, שבר מרוסק בירך, שבר בכתף וחבלת פנים מורכבת.
בית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, הנוירולוגיה, האף אוזן וגרון, הפה והלסת, הכירורגיה פלסטית ובתחום הפסיכיאטרי לבחינת מצבו הרפואי של התובע. לאחר שקלול חוות הדעת שהגישו נקבעה לו נכות של 73%.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת ביחס להשפעה התפקודית של הנכות. התובע טען כי מכלול נכויותיו גרם לפגיעה קשה ביותר בתפקודו ובכושרו לשוב לעבוד ולתפקד בחיי היומיום, ולכן הוא סבור כי יש להעמיד את נכותו התפקודית על שיעור של 100%.
קרנית טענה שנכותו התפקודית של התובע נמוכה בהרבה מזו הרפואית, וכי יש להעמידה לכל היותר על שיעור 40%. היא הדגישה כי מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי התובע מנהל אורח חיים תקין ועצמאי, וכי הוא מסוגל להשתלב בעבודה מותאמת.
הנהג ובעלי הרכב (שצורפו להליך לאחר שקרנית הגישה נגדם הודעת צד שלישי) ביקשו להעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור מרבי של 30%. לטענתם, לנכות שנקבעה לתובע בתחום הפה והלסת אין כל משמעות תפקודית וכך גם לגבי הנכות האסתטית בתחום הכירורגיה הפלסטית. לעניין הנכות הנפשית הם הפנו לדברים שכתבה המומחית בחוות דעתה שלפיהם יש ספק באמינות טענותיו של התובע לגבי סיוטי לילה הקשורים בתאונה, וזאת נוכח דבריו כי הוא אינו זוכר את התאונה כלל.
נכות תפקודית משמעותית
השופט אמיר טובי מבית המשפט המחוזי בחיפה העמיד את נכותו התפקודית של התובע על 68% לאחר שקבע שאין משמעות תפקודית לצלקות במצח, בצוואר ובלסת.
השופט כתב כי לתובע נגרמה פגיעה רב מערכתית ונכותו התפקודית היא משמעותית. מדובר בפגיעת ראש שהובילה לירידה בתפקוד הקוגניטיבי ומוגבלות ניכרת בתפקוד היומיומי. בנוסף, סובל התובע ממגבלה בתנועת הכתף, הפרעה בתפקוד הירך הימנית, טנטון תמידי והפרעה בנשימה אפית. לדבריו, מרבית הנכויות הרפואיות שנקבעו לתובע על ידי המומחים נושאות אופי תפקודי ועלולות לפגוע בכושרו לעסוק הן בעבודות הכרוכות במאמץ פיזי והן בעיסוקים הדורשים ריכוז מנטלי.
עם זאת, השופט דחה את טענת התובע שנכותו התפקודית עומדת על 100%. הוא ציין כי ניכר היה בשלב שמיעת הראיות בשאלת הנזק, שהתובע התאמץ להעצים את מצוקתו ומגבלותיו בצורה מלאכותית, מבוימת ובלתי משכנעת.
בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, הפסדי פנסיה ותנאים סוצאליים, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי פסק השופט לטובת התובע 2,666,522 שקל. מהסכום נוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך 1,372,228 שקל.
הנתבע וקרנית חויבו בסופו של דבר לשלם לתובע 1,294,294 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 13%.
הנתבע ובעלי הרכב חויבו לשפות את ביטוח לאומי ו״קרנית״ במלוא הסכומים שישלמו לתובע.
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אסתר מצגר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל