בינואר 2009 נפגע פועל בניין כבן 58 מקורת בטון שנפלה עליו.
בתביעה שהגיש כנגד מעסיקתו "א. מנסור הנדסה" וכנגד "פלסן", חברה לאמצעי מיגון מכרמיאל שהעבודות בוצעו בשטחה, הוא סיפר שכשעמד על פיגום בגובה של 1.6 מטר כדי לחתוך ולנסר חלק מהבטון, פתאום נפלה עליו קורה והפילה אותו ארצה.
לדבריו, הוא נפגע בעיקר בראשו, איבד את הכרתו והתעורר בבית החולים רק למחרת. נמצא כי הוא סובל משבר ודימום בראש. הביטוח הלאומי, שהכיר בתאונה כתאונת עבודה, קבע לו נכות קבועה של 19%.
התובע הוסיף שמאז האירוע החל לסבול מכאבי ראש, אבדן זיכרון וסחרחורות, ולא חזר לעבוד. לטענתו, שהנתבעים התרשלו בכך שלא הקפידו על בטיחות באתר העבודה ועליהם לפצות אותו ב-1.5 מיליון שקל.
המעסיק טען מנגד שלתובע ניתנה הדרכה והתאונה נגרמה באשמתו הבלעדית. הוא גם ניסה להשליך את האחריות על פלסן וטען שהיא הייתה אחראית על בטיחות העובדים ואף שכרה חברת פיקוח לשם כך.
פלסן טענה מצדה שהאחריות לתאונה מוטלת על המעסיק כקבלן הראשי, והוא זה שלא דאג שהעבודה תבוצע כהלכה. לדבריה, כמי שהזמינה את העבודה מהמעסיק אין עליה כל אחריות כלפי התובע.
תמונה עגומה
סגן נשיא בית משפט השלום בנצרת, השופט יוסף סוהיל, הזכיר שמעסיק חב בחובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו ומוטלת עליו החובה "להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד ולפקח על עבודתו באופן שלא תרבץ סכנה לפתחו".
הוא ציין שתקנות הבטיחות בעבודה מטילות את האחריות לקיום הוראות הבטיחות על "מבצע הבנייה". במקרה זה, אין מחלוקת שהמעסיק הוא "מבצע הבנייה" בהיותו הקבלן הראשי והיחיד שהיה אחראי על ביצוע העבודות ועליו מוטלת האחריות הכוללת לבטיחות באתר.
אמנם, לפני תחילת עבודתו קיבל התובע הדרכה לעבודה בגובה אך זו אינה רלוונטית כלל שכן המעסיק היה צריך להדריך אותו לביצוע עבודות הריסה.
זאת ועוד, המעסיק לא פעל בהתאם לתקנות שקובעות כי עבודות הריסה צריכות להתבצע על ידי "בונה מקצועי" בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, כי יש לאבטח את חלקי המבנה המיועד להריסה מפני התמוטטות ולבצע את ההריסה תחת פיקוח מנהל עבודה.
עוד לקביעת השופט, במקביל למעסיק, גם פלסן אחראית לתאונה שכן מחומר הראיות עלה שהיא התערבה בעבודה על ידי מתן הוראות לפועלים ופיקוח ישיר. אחריותה גם נובעת מכך שהרשתה בהתנהגותה את ביצוע עבודות ההריסה ללא אמצעי מגן או מתן הדרכה ספציפית.
בנוסף היא גם אחראית כבעלת השטח שבו בוצעו העבודות והיה עליה לדאוג שהמעסיק ימלא אחר הוראות הבטיחות הנדרשות.
"התמונה המצטיירת בפניי היא תמונה עגומה, ולצערי לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם עובדים מופקרים באתרי בנייה, כפי שנוכחנו לראות גם במקרה דנן", סיכם השופט.
השופט לא מצא סיבה להטיל על התובע אשם תורם וחילק את האחריות כך שהמעסיק יישא ב-60% מהנזק ופלסן ב-40%.
בסופו של דבר השופט קבע שלתובע נגרמה פגיעה תפקודית משמעותית בגין התאונה וחייב את הנתבעים לפצות אותו ב-263,800 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד של 20% והוצאות של 10,000 שקל.
הכותב: עו"ד אדוארד שחאדה עוסק בתאונות עבודה