השופט מגן אלטוביה הכריע לאחרונה בסכסוך בין ענקית הנדל"ן תדהר לבין יזמית נוספת, חברת סמואל גרופ. החברות מחזיקות יחד במניות חברת "נהריים" שמקדמת פרויקט התחדשות עירונית בשכונת נווה שרת בתל אביב. כשהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון הוסכם כי יש לקבוע מנגנון היפרדות אך התעוררה מחלוקת באשר לאופיו. השופט פסק כי יש לערוך בין החברות התמחרות לרכישת המניות, כך שזו שתיתן את ההצעה הגבוהה ביותר תרכוש את חלקה של השנייה בחברת נהריים.
ב-2015 חתמו החברות על הסכם בו נקבע כי תדהר תרכוש מסמואל גרופ חצי מאחזקותיה בחברת נהריים. השותפות לא עלתה יפה והיחסים הגיעו למבוי סתום הפוגע בפעילות התקינה של החברה.
ב-2020 הגישה תדהר תביעה נגד סמואל גרופ בה עתרה לכך שבית המשפט יורה על "הפרדת כוחות" בחברהת נהריים במצעות מנגנון BMBY (Buy Me Buy You), או באמצעות כל מנגנון אחר שיראה לבית המשפט צודק בנסיבות העניין.
לטענת התובעת, בין הצדדים שוררת מחלוקת על כל החלטה שיש לקבל. לשיטתה, הפנייה לבית המשפט נעשתה לאחר שתדהר ניסתה לעשות כל שלאל ידה על-מנת שלא לפרק את השותפות בין הצדדים ולקדם את הפרויקטים בהתאם להסכם. לגישתה, סמואל גרופ בחרה להתנגד להצעותיה של תדהר גם במקרים בהם ברור היה כי יהיה בכך כדי לקדם את הפרויקטים; להטיל דופי בפעולות פנים ארגוניות של תדהר; לנקוט בפעולות סרק ולהעלות דרישות שאינן מאפשרות לקבל החלטות הכרחיות.
בכתב הגנתה סמואל גרופ הסכימה כי בין הצדדים קיים אובדן אמון מהותי. עם זאת היא טענה כי יש לבצע חלוקה בעין של נכסי החברה, באופן שחלק מהבניינים במתחם הפרויקט יועברו לידי סמואל גרופ, וחלקם יועבר לידי תדהר.
לדבריה, מנגנון הרכישה שהציעה התובעת מטרתו היא להותיר את סמואל גרופ, בסופו של יום, מחוץ לחברה, וכל זאת בחברה שהיא עצמה הקימה, בפרויקט אותו היא יזמה.
היא הוסיפה כי לתדהר יתרון בנזילות כספית, בהיותה חברת ענק, ואמצעיה הם בלתי מוגבלים. יתרון זה עלול לגרום לכך שבמסגרת הליך ההתמחרות תדהר תציע במכוון הצעה שהיא מעבר ליכולותיה של סמואל גרופ, ללא כל קשר לשווי האמיתי של החברה בעיניה, דבר שירוקן הלכה למעשה את מנגנון ההתמחרות מתוכן.
תמונה קשה
השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב ציין כי מהראיות עלתה תמונה קשה של מערכת היחסים בין הצדדים ואין מנוס מהפרדת הכוחות.
לדבריו, הפסיקה קבעה כי כשאין סיטואציה של קיפוח, דרך המלך היא ביישום של מנגנון התמחרות בין הצדדים. במקרה זה, הדרך הטובה ביותר למימוש ההיפרדות בין הצדדים היא באמצעות מנגנון התמחרות בשיטת המעטפות.
הוא ציין בין היתר כי הפרדה בעין של הנכסים אינה מתאימה מכיוון שלפי תכנית המתאר העירונית תכנון הפרויקטים בכל המתחם נעשה יחד.
זאת ועוד, טענת הנתבעת בעניין פערי הכוחות הכלכליים בין הצדדים או פערי הידע לא הוכחה בראיות פוזיטיביות.
לפיכך קבע השופט מנגנון התמחרות לרכישת חברת נהריים כך שכל חברה תציע מחיר על חלקה של השותפה האחרת, תגיש לנאמן שייבחר על ידי הצדדים את הצעתה במעטפה חתומה, והמעטפות ייפתחו בנוכחות הצדדים. ההצעה הגבוהה ביותר תזכה.
לא ניתן צו להוצאות. הנתבעת חויבה במחצית האגרה ששילמה התובעת.
ב"כ התובעת: עו"ד מוטי ארד, עו"ד מיקה שלו
ב"כ הנתבעת: עו"ד אלירם בקל
עו"ד מרגלית הרפז עוסק/ת ב- תמ"א 38
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.